ההימור הענק של מסיושי סאן: סופטבנק מתמקדת בבינה העל אנושית

מייסד התאגיד היפני העצום מאמין כי עתיד הטכנולוגיה תלוי במה שהוא תיאר כבינה מלאכותית שתהיה חכמה פי רבבה מבני האדם ● בהתאם, סופטבנק בוחרת לבצע השקעות עצומות ב-OpenAI, ב-Arm ובתשתיות AI

מכוון לאבולוציה הכי גבוהה של הבינה המלאכותית. מסיושי סאן, המייסד, יו"ר, מנכ"ל ובעל המניות הגדול ביותר של הקונצרן היפני סופטבנק.

חברת סופטבנק (SoftBank) היפנית צופה כי עתידה יוכרע בתוך כעשור בזכות השקעותיה בבינה על-אנושית (Artificial Superintelligence – ASI). המייסד, היו"ר והמנכ"ל, מסיושי סאן, למעשה מניח את כל קלפיו על השולחן בהימור יוצא דופן, המונע על ידי חזון שהחל לפני הרבה מאוד שנים. כעת כבר ברור שסאן רואה בבינה המלאכותית והתפתחותה את המהפכה הטכנולוגית הבאה, ומאמין שזו תהיה חכמה פי רבבה מחוכמת האדם.

באחרונה צצו במדיה העולמית לא מעט כתבות אודות אסטרטגיית ה-AI של סופטבנק, לא בגלל הכרזה בודדת או ראיון חדש של סאן, אלא בעקבות שורה של התפתחויות משמעותיות שפקדו את החברה. בראש ובראשונה, דו"ח הרווחים האחרון של סופטבנק הציג נתונים פיננסיים חזקים במיוחד, עם רווח נקי שעלה באופן ניכר על תחזיות האנליסטים, ובמיוחד רווחים מרשימים מ-ויז'ן פאנד (Vision Fund) – קרן המתמקדת ב-AI. הצלחה זו, יחד עם האופטימיות הגוברת של המשקיעים כלפי הימורי הבינה המלאכותית של החברה בהשקעותיה השונות, הזניקו את מניית סופטבנק – ש-סאן הוא בעליהן הגדול ביותר – וסייעו, לאחר ארבע שנים, לסאן להשיב לעצמו את תואר האיש העשיר ביותר ביפן. התפתחויות אלה, לצד ההשקעות העצומות המתוכננות ב-OpenAI, רכישת חברת השבבים Ampere Computing, והמעורבות הגבוהה של סופטבנק ב'פרויקט סטארגייט' (Stargate AI), מצביעות יחד על מעבר אסטרטגי ומוצלח של הקונצרן היפני אל חזית מהפכת ה-AI, ומעוררות עניין מחודש ורחב באסטרטגיה הנועזת שרקם סאן עוד בעבר.

החזון והמיקוד ב-AI החלו מזמן

כבר בשנת 2010, הציג סאן את "חזון 30 השנים הבאות" של סופטבנק, ובו דיבר על "מחשבי מוח" המסוגלים ללמוד ולהסתגל/להתאים עצמם באופן עצמאי לנדרש. באחד הדיווחים העכשווים מצוטט אלוק סאמה, לשעבר סמנכ"ל הכספים של סופטבנק, אשר נזכר כי סאן דיבר בעבר רבות על "הסינגולריות" – הרגע שבו מכונות יעלו על יוצריהן במחשבה – ואמר כי הבוס לשעבר שלו "חשב על זה הרבה לפני רוב האנשים". אפילו כשהרובוט דמוי האדם של החברה – ששמו פפר, ושהושק עוד ב-2014 – זכה להצלחה מסחרית מוגבלת, סאן ראה בכך שיעור שמסקנותיו הן להמשיך להביט קדימה ולא לנטוש את הרעיון כליל.

נכון לאוגוסט 2025 כבר ניתן לזהות כי האסטרטגיה הנוכחית של סופטבנק, המשתרעת על פני שלל היבטי הטכנולוגיה, מבקשת להציב את החברה במרכז מירוץ הבינה המלאכותית העולמי. היא כוללת השקעות נרחבות, החל בשבבים יסודיים ועד לפלטפורמות ענן, ברובוטיקה וביישומים מבוססי AI בתחומי הבריאות, החינוך והתאגידים. 

לפי הסיקור של ההשקעות הללו ניתן להתרשם בדיעבד מצעד משמעותי אחד של סופטבאנק וסאן שהיה רכישת חברת עיצוב השבבים הבריטית Arm ב-2016 תמורת 32 מיליארד דולר – עסקה שנחשבה כסיכון בזמנו. כיום, שוויה של Arm הוא למעלה מפי ארבעה משסופטבאנק שילמה, והטכנולוגיה שלה משמשת כבסיס לסמארטפונים ברחבי העולם ומתדלקת דאטה סנטרים של AI, כמו אלה של אנבידיה (Nvidia).

סאן, מסתבר, ממשיך במהלכים אלו, כפי שניתן היה ללמוד ולהבין מכך ש-סופטבנק אימצה לחיקה את יצרנית השבבים האמריקנית Ampere Computing תמורת 6.5 מיליארד דולר – מה שצפוי להרחיב את נוכחותה בתחום עיצוב שבבים המותאמים לדרישות AI.

ואולם נראה כי הליבה של הימור ה-AI של סאן היא ההשקעה העצומה ב-OpenAI, המפתחת של ChatGPT. סופטבנק אישרה תוכניות להשקיע עד 32.7 מיליארד דולר בחברה, והיא המשקיעה המובילה בסבב מימון שפורסם לאחרונה על סך 40 מיליארד דולר עבור OpenAI, המעריך את יוצרת ChatGPT כשווה 300 מיליארד דולר.

בנוסף, סופטבנק רכשה את המפעל של פוקסקון (Foxconn) באוהיו בעסקת 375 מיליון דולר, וזאת כדי לקדם את מיזם הדאטה סנטר האמריקני סטארגייט – פרויקט תשתיות AI שגם טראמפ תפס עליו בעלות והצהיר עליו חגיגית, שהוא שיתוף פעולה אסטרטגי עם OpenAI, המוערך בכ-500 מיליארד דולר. 

התאגיד היפני גם הגדיל את אחזקותיו ב-אנבידיה המשגשגת, וכן רכש מניות באורקל וב-TSMC.

סאן מסתכן כבר שנים אך לא מוותר – ומצליח

הקריירה של סאן מעידה על תיאבון עצום לסיכונים, אשר בתורם הניבו לו ולחברה רווחים עצומים. כך לדוגמה, השקעתו בסך 20 מיליון דולר בסטארט-אפ הסיני עליבאבא (Alibaba) בשנת 2000, הפכה לאחת ההשקעות הטכנולוגיות הרווחיות ביותר בכל הזמנים.

כעת, סאן שואף לשחזר את ההצלחה, אך הפעם דרך התמקדות בבינה המלאכותית. קרן ויז'ן של סופטבנק, שהוקמה לפני כשמונה שנים עם 100 מיליארד דולר להשקעות טכנולוגיות שאפתניות, חוותה תהפוכות. נזכיר כי לסופטבנק היו לא מעט הימורים מוקדמים על השקעות בסטארט-אפים פורצי דרך כמו WeWork, Didi ו-אובר (Uber), שנראו מבטיחים – אך התקשו להגיע לרווחיות, והובילו להפסדים שערערו את אמון המשקיעים. גם במקרה זה, חלק מהעסקאות הללו היו קשורות לאמונתו המוקדמת של סאן. המייסד היומרני האמין אז, למשל, שרכבים אוטונומיים יובילו את גל ה-AI הראשון, אך הטכנולוגיה הבשילה לאט מהצפוי. למרות הפסדי שיא של קרן ויז'ן בשנת 2022, והתחמקות מהזדמנויות מוקדמות עם חברות AI מתפתחות, סאן המשיך להאמין ב"משחק" שהוא ארוך טווח.

כיום, לקרן ויז'ן יש פורטפוליו עשיר בעסקים מונעי AI, והיא רשמה רווח של 451.39 מיליארד ין (כ-3.08 מיליארד דולר) ברבעון הפיסקלי הראשון, אשר הונע על ידי התאוששות הערכות שווי של חברות טכנולוגיה ורווחים מהאחזקות השונות.

לסיכום ניתן לומר כי מעבר להשקעות הפיננסיות העצומות ב-AI, החזון האמיתי והמניע המרכזי מאחורי כל האסטרטגיה של סופטבנק שמנהיג סאן הוא השגת היעד של בינה על-אנושית. מייסד סופטבנק אינו רואה ב-ASI מושג רחוק או תיאורטי, אלא מתעקש שעתיד החברה בעוד עשור בלבד יהיה תלוי בבינה העל-אנושית. לפיכך, השקעות הענק הנוכחיות של סופטבנק ב-Arm, ב-OpenAI, באנבידיה וברכישת Ampere Computing, כמו גם בפרויקט סטארגייט – אינן אלא אבני בניין אסטרטגיות שנועדו לשרת את היעד הסופי של יצירת התשתית ל-ASI. 

וכך, למרות אתגרים וסיכונים פיננסיים שחווה בעבר, סאן ממשיך בלקיחת סיכונים ומאמין שהשגת בינה על-אנושית תטמיע את מנהיגות ה-AI ב-DNA התאגידי של סופטבנק למאות שנים קדימה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים