השפעת המלחמה: האם צה"ל מתקדם מספיק מבחינה טכנולוגית?

המלחמה שאנחנו חווים מאז 7 באוקטובר הארור היא המלחמה הכי טכנולוגיות שידעה מדינת ישראל, ואולי גם העולם. השימוש בטק במהלכה רב ומגוון – מיישומי בינה מלאכותית, עבור בהגנת, ויש האומרים גם בהתקפת, סייבר, וכלה בהפעלה של מערכות עצומות ועתירות דאטה. בקצה של כל זה יש את ההכרח להגיע להרבה מאוד משתמשים – בבסיסי המטה בעורף, בשטח ובמקרים מסוימים גם באזרחות.

צה"ל כשל כישלון גדול וחמור ב-7 באוקטובר, ואנשי המחשוב והטכנולוגיה שלו הם חלק מזה. חוסר המוכנות לאירוע כמו הפלישה רבתי והטבח שביצע החמאס בא לידי ביטוי גם אצל מי שאמונים על פיתוח ותפעול הטכנולוגיה בצה"ל. אפילו בצבא מודים שאם הם היו משתמשים אחרת במערכות קיימות, ובוודאי אם הם היו מבינים שעליהם לפתח מערכות מסוימות קודם – היה ביכולתם אולי לא למנוע את הטבח כליל, אבל בוודאי להציל הרבה מאוד אנשים. לצמצם מאוד את ממדי האסון.

אחד הבתים בקיבוץ ניר עוז שהמחבלים הרסו ב-7 באוקטובר. צילום: ShutterStock

נראה שגם באגף התקשוב וההגנה בסייבר, כמו ביחידות אחרות בצה"ל, לקחו את הכישלון ב-7 באוקטובר לתשומת הלב. הם החלו מאז בפיתוח מערכות חדשות ובמבצוע של מערכות קיימות – גם לטובת המלחמה הנוכחית אבל לא פחות מזה, לקראת המלחמות הבאות.

אחת מאותן מערכות היא נץ (NETS) – מערכת שליטה ובקרה, שאמורה לאפשר קשר בין הגורמים הרלוונטיים בצבא, ובכוחות הביטחון בכלל, לכיתות הכוננות וצוותי החירום ביישובים. באותה שבת שחורה, במשך שעות ארוכות לא ידעו בפיקוד הדרום עד הסוף על היקף הטבח המתחולל ביישובי העוטף, והתקשו בקבלת המידע מצוותי החירום וכיתות הכוננות, תיאום איתם והחלטה מה לעשות. כמענה לכך, הם פיתחו מערכת שיודעת איפה כל אחד מאנשי הביטחון ביישובים, וגם מהחיילים שעוזרים להם, נמצא, מספקת להם יכולות להעביר את המידע בווטסאפ ובדרכים נוספות, בטקסט ובקול, ומעבדת עבורם ועבור המפקדים והחיילים "מאחורה" את המידע, כדי שיוכלו לקבל החלטות ולבצע אותן.

המערכת כבר מבצעית במעל 450 ישובים במדינה, ו-10,000 חברי כיתות כוננות משתמשים בה. מדי שבוע מצטרפים אליה 50 ישובים נוספים, והיא נמצאת בתהליך הטמעה במשטרה.

AI ,AI ועוד קצת AI

בצה"ל שמים דגש רב מאוד על הבינה המלאכותית. הם מבינים שזה הדבר לא הבא, אלא הנוכחי, שבין היתר מאפשר להם לממש את אחד היעדים המרכזיים שאגף התקשוב שם לעצמו לאחר ה-7 באוקטובר – לקצר את הזמן שבין הפיתוח ל-"מוצר" לסטנדרטים של חברות אזרחיות. בצבא פועלים להאצת והגדלת יכולות הבינה המלאכותית שלו, עד כדי תוכנית צה"לית ייעודית לתחום, שמתגבשת בימים אלה.

אלא שהבינה המלאכותית הייתה גם נושא להאשמות ותחקירים עיתונאיים נגד צה"ל במהלך המלחמה, בטענה שהוא משתמש בה בקנה מידה רחב לטובת הרג בקנה מידה רחב – שימוש שכתוצאה ממנו נהרגים הרבה אזרחים בעזה. ארגון זכויות האדם Human Rights Watch כתב כבר לפני יותר משנה שצה"ל משתמש בעזה ב-"נתונים פגומים", באופן שעלול לסבך אותו בהפרות של חוקי מלחמה ושל החוקים ההומניטריים הבינלאומיים, ולהביא להרג המוני של חפים מפשע. או תחקירים של הוושינגטון פוסט והגרדיאן – האחרון בשיתוף שיחה מקומית ומגזין 972+ – שלפיהם גוגל ומיקרוסופט, בהתאמה, סיפקו לצה"ל טכנולוגיות AI, ששימשו לצורך כך. בצה"ל לא אוהבים לדבר על הנושא הזה, והתגובה הרשמית שלהם היא שהם נוהגים לפי החוקים הבינלאומיים ומנסים לצמצם את הפגיעה ב-"בלתי מעורבים" ככל הניתן.

(אחד ה)מראות מעזה. צילום: ShutterStock

התחקירים והגילויים האלה, ובעיקר המראות מעזה, הביאו לגידול ניכר בדרישה של עובדים בענקיות טק להפסיק את שיתוף הפעולה עם מדינת ישראל ועם צה"ל. עד כה, החברות לא נענו לקריאות הללו, שרבות מהן מגיעות מבפנים – משום שמדובר בחוזים עתירי מיליארדים, שכוללים סעיפים שמקשים עליהן לפרום אותם.

המחאות הללו וההשפעה האפשרית שלהן מעוררות דאגה שיום אחד גוגל ו-AWS, שזכו במכרז הענן הממשלתי נימבוס, וענקיות טק נוספות בעלות קשרים ענפים עם ישראל עלולות להיענות להן, ולהותיר את ישראל בלי הטכנולוגיות, המערכות, הדאטה סנטרים וכוח האדם שהן מפעילות לצורך כך. ההיגיון אומר שלמהלך שכזה יש פוטנציאל פגיעה לא קטן במשק, אבל גם בצה"ל. אלא שבצבא טוענים שהם ערוכים גם לכך – מבלי לפרט יותר מדי, מטעמי סודיות.

כלי לזיהוי אוביקטים ומפעל מידע מבצעי

אחד השימושים של צה"ל ב-AI הוא לזיהוי אוביקטים בשטח. כלי טיס בלתי מאויש שמצויד במערכת יכול לטוס מעל שכונה כלשהי ברצועת עזה, למשל, להתביית על בן אדם מסוים ולזהות האם הוא אויב או מה שמכנים בצה"ל "עמית" – כלומר, מכוחותינו. הכלי משדר את המסקנה שלו "אחורה", ומאפשר למפקדים להחליט האם לנסות לחסל את אותו אוביקט או לא. זאת אחת הסיבות שלא שמענו במלחמה הזאת על ירי דו צדדי מהאוויר. סיבה נוספת היא השילוביות הרב זרועית, שהמערכת הזאת מביאה אותה לידי ביטוי, במובן הרחב יותר.

מערכת נוספת שמבוססת על דאטה ו-AI היא מפעל המידע המבצעי. היא מיועדת ליצור דמוקרטיזציה של המידע והגעתו, באופן מהיר ויעיל, למי שצריך לקבל אותו, באמצעות נתונים, עיבודם, ניתוחם וסוכני AI. כך, למשל, יש בצה"ל מה שהם מכנים "ChatGPT למפקד בשטח", וגם מנוע חיפוש צבאי של טקסטים, סרטונים וקבצי שמע. או, בקצרה, חיבור בין האדם למכונה. המערכת כוללת את כל הנתונים של הזרועות השונות של צה"ל אודות המלחמה, עם המידע המעודכן ביותר, והיא כוללת אלמנטים כגון ראייה מחשובית ולימוד מכונה.

עוד מערכות הן צ'יף – פקודה מבצעית דיגיטלית, מערכת שמספקת התרעות לכוחות מפני סכנות וכזו שמיועדת לבניית תוכניות מבצעיות, שהיה בה שימוש מבצעי ראשון במלחמה האחרונה עם איראן.

מה עם האויבים?

יש לזכור שהאויבים שלנו לומדים את הפיתוחים שצה"ל עובד עליהם, ומתפתחים ומשתכללים בעצמם מבחינה טכנולוגית. בעיקר איראן, אבל לא רק. מדינות וארגוני האויב משקיעים סכומים ניכרים בטכנולוגיה, והחשש הוא שהם יקנו מערכות ממדינות שמתקדמות בהיבטים הללו, כמו סין ורוסיה. כמו כן, האויב לומד מה גרם לצה"ל להצליח בצפון, ברצועת עזה, באיראן ובשאר הזירות גם מבחינה טכנולוגית, ומנסה להדביק את הקצב.

"שחמט" איראני-ישראלי בסייבר. צילום: ShutterStock

אחד המקומות שבהם ראו בחודשי המלחמה בצה"ל, ובמידה מסוימת כולנו ראינו, את ההתקדמות הטכנולוגית של האויב הוא פעילות הסייבר האיראנית. מאז ה-7 באוקטובר, כולל במהלך מלחמת 12 הימים עם איראן, מספר מתקפות הסייבר שהקבוצות האיראניות ביצעו נגד ישראל גדל בצורה מעריכית, וגם היכולות הסייבריות של השלטון בטהרן טובות ממה שהיו לפני המלחמה. התוצאה של זה היא מתקפות גדולות ומשוכללות יותר, שפגעו פגיעות די נרחבות בארגונים אזרחיים, גם אם נסבלות, לפחות עד כה. האיראנים ניסו לחדור גם את הגנת הסייבר של צה"ל, אבל לא הצליחו.

הפעם, המעבר לנגב באמת קרוב

באגף התקשוב שמים דגש לא רק על טכנולוגיה, אלא גם על ההון האנושי הפנימי שלו. 50% מכוח האדם של האגף הוא נשים, ובקרוב עומדות להיות בו שתי נשים בדרגת תת אלוף: תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת לוטם ומי שתמונה בעוד כמה חודשים לראשת המטה של האגף, שכבר נושאת בדרגה זו, ואל"מ רחלי דמבינסקי, מפקדת ממר"ם, שעתידה לקבל אותה בקרוב, ולהתמנות לראשת חטיבת הספקטרום והרשת באגף. האגף אף פועל לגיוס אליו גם של חרדים – סוגיה שנמצאת בכותרות בימים אלה.

אתגר מאוד גדול בהקשר זה, שאגף התקשוב מתמודד איתו בימים אלה, הוא המעבר לקריית התקשוב בבאר שבע, שאמור להתבצע בעוד שלושה חודשים. רוב העוברים גרים במרכז הארץ, ולא כולם ששים להדרים. כדי להקל על המעבר, החליטו בצה"ל לעטוף אותם במעטפת של רווחה – מסיוע למשפחות של אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל שיעברו לדרום ועד להטבות של חבר.

יחד עם העובדה שאמ"ן עתיד לעבור בעוד כמה שנים לצומת שוקת, בצבא צופים שבתוך עשור, רוב היחידות הטכנולוגיות שלו ישבו בדרום, ולצד האתגרים רואים בזה גם הזדמנויות רבות. למשל, ליותר גיוון באוכלוסיות המשרתים בהן. הזדמנות נוספת היא החיבור בין הצבא, ובפרט אגף התקשוב, לאקדמיה ולתעשייה: הבסיס החדש של האגף ממוקם בבאר שבע, ממש ליד פארק החדשנות וההיי-טק של העיר, שמאכלס לא מעט חברות בתחום, כולל גדולות ורב לאומיות, ואוניברסיטת בן גוריון, שכבר כיום יש בינה ובין צה"ל שיתופי פעולה רבים. זאת, בין היתר כי בצבא מבינים שאין להם מספיק כוח אדם כדי לבצע את כל המו"פ ולפתח את כל המערכות לבד, וכי הם זקוקים לתעשייה ולאקדמיה לצורך כך.

שיתופי הפעולה האלה כבר הביאו לשלל מערכות צה"ליות, שחלקן פורטו כאן. מעניין יהיה לראות אילו תוצרים הם יניבו בשנים הקרובות, והאם – או, ככל הנראה, עד כמה – הם יסייעו לצבא להתקדם עוד מבחינה טכנולוגית.