פודקאסט: היזם שמקדיש את חייו לסייע בהקמת סטארט-אפים בגדה המערבית

בפרק הזה אירחנו את ידין קאופמן, יזם היי-טק ותיק, שבשנים האחרונות מקדיש חלק גדול מזמנו לסייע ליזמים צעירים מהגדה המערבית להקים חברות ולהשתלב בתעשיית ההיי-טק שם. זאת בעזרת מסלול מנטורינג בחברות היי-טק רב-לאומיות הפועלות בישראל. קאופמן עלה לפני 40 שנה מארה"ב, לאחר שסיים שם לימודי משפטים, ואף עשה סטאז' אצל פרופ' אהרון ברק, והתחבר לעולם ההיי-טק והיזמות. ב-1978 הצטרף לקרן הון סיכון, שהקים אותה מפקד חיל האוויר לשעבר, דן טולקובסקי, ואחר כך המשיך בפעילות של יזמות והשקעות בחברות טק. הסכסוך הישראלי-פלסטיני העקוב מדם וארוך הימים הניע אותו לחשוב, שחיזוק הכלכלה בגדה המערבית על ידי סיוע בהקמת חברות סטארט-אפ שם יהווה מקור תעסוקה וישפר את מצב התעסוקה שם ויוריד אולי במעט את המוטיבציה להידרדר לטרור או לפעולות אלימות.

וכך קמה תוכנית PIP. מאז הקמתה, התוכנית שחיברה בין צעירים מראמאללה ומזרח ירושלים עם חברות טק שפועלות בארץ סייעה ל-108 סטודנטים, שחלקם הקימו חברות ומיזמים יפים, שמצליחים עד היום.

כבר ב-2014, כשיזמת את התוכנית, היחסים שלנו עם הרשות הפלסטינית היו מורכבים ואלימים. מה גרם לך לחשוב שתצליח?

"התפיסה שהכלכלה ויזמות טכנולוגית יכולה לשנות את המצב היא מחשבה שליוותה אותי מאז שעליתי לארץ", אומר קאופמן, "אבל הרעיון התגלגל אצלי עוד באמצע שנות האלפיים, כמה שנים אחרי האינתיפאדה השנייה, שהייתה תקופה עוד יותר קשה. בכל פעם הבנתי שהתנאים אינם מושלמים, ובשלב מסוים החלטתי שצריך להתחיל לעשות משהו. ב-2018 הקמתי קרן הון סיכון – הראשונה שהשקיעה בסטארט-אפים פלסטיניים, יחד עם שותף ערבי-ישראלי. אז התחלנו לגייס כספים וסיימנו ב-2021, ומאז אני עוסק הרבה מאוד בתחום הזה".

וההשקעות האלו הניבו תוצאות?

"בהתחלה, כשגייסנו את הקרן, לא היו סטודנטים פלסטינים שיכולים להיות יזמים. אבל הם היו מאוד מוכשרים, למדו היי-טק ועסקו במיקור חוץ בכל מיני חברות, אבל לא היו יזמים. עזרנו להם להקים שש חברות ברמאללה, אחת מהן הייתה חברה בתחום של תיירות און-ליין בעולם הערבי, עם פוטנציאל ענק. היו לה 55 עובדים ברמאללה, עם משרדים ברמה גבוהה, לא פחות מרשימים ממשרדים בעמק הסיליקון. ואז התפרצה הקורונה, שכמובן השביתה את כל ענף התיירות בעולם. היזם לא היה מוכן לחכות עד שהקורונה תעבור ואמר שהוא צריך להמשיך הלאה".

ואז נולדה יוזמת PIP?

"תוך כדי העבודה שלי עם הסטארט-אפים שעזרנו להקים, הבנתי שלא מספיק להקים קרן הון סיכון ברמאללה. חסרים גם דברים נוספים. למשל, ראיתי שיש תופעה של בריחת מוחות מהגדה המערבית למדינות שונות. הרבה חבר'ה צעירים, בוגרי אוניברסיטאות, היו מובטלים ומצאו הזדמנויות במדינות המפרץ או באירופה, ואפילו בארה"ב. מי שנשאר עבד במוסד ממשלתי, מלכ"רים או בעסקים משפחתיים. מצד שני, ידעתי שפה בישראל יש כ-400 חברות רב-לאומיות עם מרכזי פיתוח שמעסיקות אלפי ישראלים. חשבתי שחלק מהחברות האלה יכולות אולי לספק את ההזדמנות הראשונה למישהו שמתחיל את הקריירה, וכך הגעתי לרעיון של PIP. היה לי שותף, יזם אמריקני, שחי פה כמה שנים ועבד בתחום הטק, והוא גם ידע ערבית, וכך התחלנו לעבוד".

אז מה עשיתם בפועל?

"לקחנו את החבר'ה הכי מוכשרים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, שסיימו אוניברסיטה בשנים האחרונות, לאחר מיון קפדני ואחרי שעברו כמובן את כל הבדיקות הביטחוניות הנדרשות, וחיברנו אותם עם מנטורים במרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות.

"בין היתר מלמדים אותם איך להיערך לראיונות עבודה, איך לכתוב קורות חיים. המיזם הזה נמשך 11 שנים וחצי וזכה להצלחה רבה. עד שהחלו אירועי ה-7 באוקטובר בגלל שמדינת ישראל עצרה כניסת עובדים פלסטינים, הפעילות נמשכת באופן חלקי על ידי חיבור מרחוק אבל זה לא אותו הדבר. לדעתי, מדינת ישראל עושה טעות חמורה בכך שהיא לא מאפשרת כניסת עובדים מהרשות לישראל. זה פוגע גם בנו".

 באילו חברות הם קיבלו הכשרה?

"חברות כמו גוגל, אינטל, סיסקו, מיקרוסופט ועוד. חלק מהבוגרים חזרו לגדה והקימו שם מיזמים משלהם. אנחנו עוקבים אחריהם, ממשיכים להיות בקשר, ויש חלק, שבאופן טבעי לא מצליחים. יש סיפורי הצלחה לא מעטים. הם מעסיקים לא מעט אנשים, וזה חשוב. אבל הסיפוק הגדול שלנו הוא, שלפני שהם היו בתוכנית חצי מהם היו מובטלים, וברמה הכללית זוהי עוד הוכחה, שקבוצה קטנה של אנשים יכולה לעשות שינוי גדול, גם ברמה המקצועית וגם הוכחה שיש תקווה ואפשר לקיים יחסים טובים עם הישראלים. זה מאוד חשוב גם כלפי האוכלוסייה המקומית.

"מה שיותר מעניין הוא, שאחרי ה-7 באוקטובר התחלנו לגייס למחזור הבא של סטודנטים, בהנחה שיאפשרו להם להגיע. קיבלנו מספר שיא של פניות, למרות שהכל היה גלוי ידעו שזה ישראל וזה לא הרתיע אותם. מתוך המועמדים ייבחרו 35 ויופנו לשילוב פה בארץ. כל החששות מובנים, אבל השאלה מה אנחנו רוצים? להמשיך ולחיות ככה או לנסות לשנות דברים ולבנות יחסים שהם טובים גם לנו ולא רק להם. ההיי-טק היה ויהיה תמיד גשר ליחסים טובים יותר. זה לא יפתור את הסכסוך כולו, אבל ללא ספק ישפיע לרגיעה בעתיד".

מהי הפעילות שלך בעמותת תמורה?

"זו עמותה שנועדה לחבר בין תעשיית ההיי-טק וההון סיכון בישראל לבין אוכלוסיות מוחלשות. על ידי כך שאנחנו מגייסים תרומות של אופציות, לא של מזומנים, אנחנו מבקשים מחברות שמחלקות דיווידנדים, שיקצו לנו חלק קטן, פחות מאחוז, מהאופציות שלהם, לטובת פרויקטים לקהילה, כאשר מממשים אותן. עד היום גייסנו מ-30 חברות, שחלק מהן עשו הנפקות, או חילקו דיווידנדים בעקבות אקזיטים, ועד היום מימשנו 34 מיליון דולר שהוקצו לעמותות בתחומים שונים, ורק לדוגמה אציין שתי עמותות שנהנו מהתרומה שלנו: כנפיים של קרמבו ולוחמים ללא גבולות".

להאזנה לפודקאסט המלא לחצו כאן.