מדוע נשים בהיי-טק מרוויחות פחות מגברים?

לפערי השכר בין גברים ונשים בהיי-טק יש סיבות שונות. אחת מהן, כפי שמעלה מחקר חדש שנעשה על ידי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, היא מעבר בין מקומות עבודה: גברים מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה יותר מאשר נשים, ושם הם משפרים את השכר שלהם, ואילו נשים נוטות יותר לשמור על מקום העבודה מטעמי נוחות וקריירה.

פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. צילום: עודד אנטמן

"מצאנו במחקר שנשים וגברים נהנים מהעלאת שכר בשיעור דומה בעקבות מעבר עבודה. אבל, כיוון שגברים עוברים עבודות בתדירות גבוהה יותר מנשים, פערי השכר בין המינים גדלים עם התקדמות הקריירה", אמר פרופ' איתי אטר מהפקולטה. פרופ' אטר הוא שערך את המחקר, שנשא את השם "קנס האימהות בהיי-טק", יחד עם ד"ר שרית ויסבורד מהאוניברסיטה העברית, ד"ר אסף קובו מרשות החדשנות, ד"ר נעם גרובר מקרן המטבע הבינלאומית ונעה ברניר מאוניברסיטת תל אביב.

המחקר מתבסס על נתונים אודות השנים 2005-2018 וממצאיו הוצגו במסגרת כנס נשים בהיי-טק 2025, שנערך השבוע בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, ביוזמת פורום אישה בהיי-טק, האגודה הישראלית לכלכלה, הפקולטה לניהול ורשות החדשנות.

פרופ' אטר ציין כי "הפער במעברי העבודה בין גברים לנשים מתרחב בשנים שבהן יש ילדים קטנים בבית. בשנים האלה נשים, ככל הנראה, מעדיפות את הנוחות של מקום העבודה המוכר על פני התחלה במקום עבודה חדש".

ח"כ אורית פרקש הכהן, לשעבר שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שהשתתפה בכנס, אמרה כי "ההיי-טק בעיקר לא רוצה שיפריעו לו. הכנס הזה מתכתב עם נושא החינוך: כדי לשנות את תפיסת העולם בנוגע לבנות וטכנולוגיה נדרשות התערבות ממשלתית ותמיכה ממשלתית".

דובר נוסף היה ד"ר סרגיי סומקין ממכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. הוא אמר כי הפערים בין המינים מתחילים כבר מבית הספר. "הפערים האלה הם לא תוצאה של הבדל ביכולות בין גברים לנשים, אלא נוצרים על ידי בחירות שונות והעדפות שונות של תלמידות ותלמידים", ציין. סיבות נוספות שאותן ד"ר סומקין מנה הן מחסור בכיתות מצוינות בחטיבות הביניים, שתורם לחוסר איזון מגדרי, ופערים בתקציבים ובזמינות קרקעות לבניית בתי ספר ברשויות השונות. לדבריו, "אנחנו ממליצים לאפשר גישה ללימודי בגרות בהיי-טק לכל תלמיד ותלמידה בישראל, במסגרת בית הספר, במרכזי מצוינות על אזוריים או בכיתות לימוד וירטואליות".

"יש נסיגה מדאיגה במצב הנשים – וההיי-טק לא חסין"

פרופ' יוסי שפיגל, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה, ופרופ' כרמית תדמור – שניהם מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומיוזמי הכנס – אמרו כי "מאז כינון הממשלה הנוכחית חלה נסיגה מדאיגה במעמדן של הנשים בישראל, ובמיוחד בייצוג בתפקידי מפתח בשירות הציבורי – אך גם תעשיית ההיי-טק לא חסינה".

דוברת נוספת באירוע הייתה ענבל אורפז, יועצת חדשנות אסטרטגית ומייסדת יוזמת של פורום אישה בהיי-טק. היא אמרה ש-"דווקא עכשיו, כשתוכניות הגיוון וההכללה בארצות הברית נמצאות תחת מתקפה, חשוב להמשיך לפעול לקידום שוויון בין נשים לגברים בהיי-טק". פרופ' אלכסנדרה קלב, ראשת החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אמרה ש-"מחקר בקרב ארגוני היי-טק אמריקניים מציע מפת דרכים לשלוש אסטרטגיות עיקריות של תוכניות קידום גיוון בארגונים: שינוי עמדות של מנהלים, שינוי מבני קריירה והטמעת שינוי מתמשך".

לדברי פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב וחבר סגל בקרן מנדל-ישראל למנהיגות, אמר כי "הנורמות שהשתרשו בסטארט-אפים – זמינות לעבודה 24/7 ומחיקת מחיצות בין הבית לעבודה – מדירות אימהות ואבות צעירים, ובכך מצמצמות מאוד את מאגר כוח האדם האיכותי העומד לרשות ההיי-טק".

כמו כן, נערך בכנס פאנל בהנחיית אורפז ובהשתתפות ליאור וילצ'ינסקי, מייסדת שותפה ומנכ"לית מורנינג (לשעבר חשבונית ירוקה), יוחאי אוליאל, סגן נשיא למחקר ופיתוח בטאבולה, ורננה אשכנזי, שותפה בקרן הון-הסיכון גרוב ונצ'רס.