יותר נשים פונות ללימודי היי-טק – אבל חלקן בתעשייה נותר נמוך

כך עולה מדו"ח שרשות החדשנות מפרסמת היום (ג') על מצב הנשים בענף בישראל ● ייצוג הנשים בתעשייה היה ונותר - 30 אחוזים בלבד ● מהדו"ח עולה גם כי רק 17 אחוזים מהמכהנים בתפקידי ניהול בכירים (סי לבל) הם נשים

חלקן בתעשייה נותר נמוך. נשים בהיי-טק.

רשות החדשנות מפרסמת היום דו"ח ובו סקירה על מצב הנשים בהיי-טק הישראלי נכון לשנת 2025. למרות נתונים שמראים מגמת שיפור בתחומים מסויימים, חוסר השיוויון בין נשים וגברים עדיין בולט ונשים מהוות 30 אחוזים מכלל המועסקים בענף – נתון שלא משתנה מזה 30 שנה.

דו"ח קודם של מצב הנשים בענף היה ב-2022, והשוואת הממצאים אל מול הדו"ח הנוכחי מראה כי לא השתנה הרבה מאז, וברוב המדדים שנסקרו בדו"ח – אין שינוי.

עם זאת יש בדו"ח נתונים שמצביעים על מגמת עלייה מסויימת, כמו למשל מספר הנבחנות בבחינות בגרות חמש יחידות עלה ב-75 אחוזים מאז שנת 2016, עם זאת, חלקן של הנשים בתעסוקה בהיי-טק לא השתנה. כלומר, הגידול במספר הבנות הלומדות ברמה של חמש יחידות לא בא לידי ביטוי בגידול בחלקן בתעסוקה, וקצב הגידול לא מספיק כדי לסגור את הפער הקיים.

בתוך מצב זה בולט המימד הנוסף של הבדלים בין מרכז לפריפריה החברתית והגיאוגרפית – שיעור הנוכחות בבגרות חמש יחידות באזור המרכז גבוה פי שלושה מאשר בירושלים, פי שתיים מאשר בדרום וב-50 אחוזים גבוה יותר מאשר בצפון ובחיפה.

גם נתון חיובי נוסף של גידול במספר הסטודנטיות הלומדות את מקצועות ההיי-טק באקדמיה לא מגדיל את חלקם של הנשים בתחום.

נתון נוסף מצביע על כך שנשים מהוות 17.6 אחוזים מכלל חברי דרגי הניהול הבכיר בחברות היי-טק פרטיות, ו-24.3 אחוזים – בהנהלת חברות ציבוריות. 10.6 אחוזים מכלל המנכ"לים של סטארט-אפים הם נשים, ו-20.8 אחוזים מהשותפות בקרנות הגדולות – נשים.

בהקשר זה מציין הדו"ח כי בעשור האחרון חל גידול של 140 אחוזים במספר הנשים שעוסקות בתפקידי מו"פ, שהם ליבת הטכנולוגיה בחברות היי-טק, והוא עומד כיום על 26.5 אחוזים.

מנכ"ליות בהיי-טק – מקדמות נשים לדרג הניהולי

נתון חיובי אחר: בחברות שבראשן עומדת מנכ"לית – שיעור הנשים בדרג הניהולי הבכיר הוא כפול בהשוואה לחברות שמובלות על ידי מנכ"לים. 

מאידך, פערים משמעותיים מתגלים בדו"ח בכל הקשור לקידום נשים לתפקידי ניהול בחברות היי-טק. מהדו"ח עולה כי רק 17 אחוזים מהמכהנים בתפקידי ניהול בכירים (סי לבל) הם נשים, חצי מהאחוז הכללי של חלקם בתעשייה. כלומר, נשים פחות מתקדמות לתפקידי ניהול.

בחלוקה למגזרים – בתחום הסייבר, רק 15.5 אחוזים מהנשים הן בתפקידי ניהול בכירים; בתוכנה ארגונית – 18 אחוזים; ושיעור דומה – במסחר מקוון ושיווק.

שיעור הנשים בהקמת סטארט-אפים לא גדל, בין היתר בגלל תופעה כללית של ירידה בהקמת חברות הזנק. רק עשרה אחוזים מכלל הנשים בעשור האחרון הקימו סטארט-אפים, והן גייסו בסך הכל ארבעה אחוזים מסך כל הגיוסים בשנים האחרונות.

עורכי הדו"ח מסכמים בכך שבשלבים שיש להם השפעה על אחוז הנשים בתעשייה – בתי ספר ואוניברסיטה – יש מגמות שיפור, והממשלה צריכה להמשיך לתמוך במאמצים שמשרד החינוך והות"ת עושים.

העובדה שהגידול במספר הלומדות להיי-טק לא בא לידי ביטוי בחלקם בתעשייה, מובילה למסקנה שגם המעסיקים חייבים למצוא דרכים לעודד קידום נשים לתפקידי ניהול בליבת הפעילות של החברות. הדו"ח קובע כי אם קצב הגידול של שילוב נשים בתעשייה יימשך כפי שהוא עכשיו, מדינת ישראל לא תעמוד ביעדים שנקבעו בוועדת פרלמוטר לגידול מספר הנשים בענף.

עורכי הדו"ח רצו לבדוק גם מה אחוז הנשים ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל, אולם מהצבא לא העבירו את הנתונים לרשות. בדו"ח הקודם, ב-2022, אחוז הנשים שמשרתות ביחידות היי-טק בצה"ל היה נמוך מחלקן של כלל הנשים בענף.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים