נשים ומחשבים: שושי זונבנד תמרי, מנכ"לית מכללת אפקה

שם ותפקיד:  שושי זונבנד תמרי, מנכ"לית אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.

תפקידים קודמים: סמנכ"לית כספים ומשאבי אנוש באפקה; ראשת תחום תאגידים עירוניים בעיריית הרצליה.

השכלה: תואר ראשון בכלכלה וניהול; תואר שני במינהל עסקים; ראיית חשבון.

שירות צבאי: קצינת פיקוח טיסה

מה הביא אותך לתחום הניהול?

לא סימנתי לעצמי מראש תפקיד מסוים, אבל כבר מגיל צעיר היה לי ברור שאני רוצה להגיע רחוק ולהיות עצמאית כלכלית. חיפשתי תחום לימודים עם ערך מעשי, כזה שיאפשר לי לבנות עתיד יציב ולהחזיק את חיי בידיי. בתיכון התחלתי במגמת עיצוב, מתוך אהבה עמוקה ליצירה ולאמנות, ובהמשך עברתי לביולוגיה וכימיה, מתוך מחשבה שזה מסלול שיפתח יותר דלתות ויאפשר לי התקדמות מקצועית רחבה.

לאחר השירות הצבאי תכננתי ללמוד עיצוב מוצר בניו יורק, ואף נרשמתי. ברגע האחרון עצרתי. חזרתי לארץ וגיליתי שהמסלול היחיד שנותר פתוח להרשמה היה כלכלה ומינהל עסקים. נרשמתי כמעט במקרה, אך מהר מאוד הבנתי שמצאתי את המקום הנכון עבורי. השילוב בין חשיבה אנליטית, דיוק מספרי והיכולת לראות מערכת שלמה ולהוביל אנשים דיבר אליי מאוד. בדיעבד אני מבינה שהחשיבה היצירתית והעיצובית מלוות אותי עד היום ומהוות חלק משמעותי מארגז הכלים הניהולי שלי.

בהמשך השלמתי תואר שני במינהל עסקים, ובשלב מאוחר יותר גם לימודי ראיית חשבון. הבנתי שכדי להגיע לעמדות השפעה אמיתיות, עליי לשלוט גם בממד הפיננסי והרגולטורי. ניהול בעיניי הוא שילוב בין חזון, הבנה מערכתית, אחריות ומשמעת מקצועית.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההייטק?
התמונה מורכבת יותר מתשובה חד משמעית של כן או לא. איני חווה את תעשיית ההיי-טק כתעשייה שמפלה נשים באופן מכוון. להפך, מדובר בענף שמעריך מקצועיות, מצוינות ותוצאות.

עם זאת, ברמה המערכתית עדיין קיימים פערים. אנו רואים פחות נשים בתפקידי ליבה טכנולוגיים ובדרגי הנהלה בכירים. בעיניי השאלה אינה האם יש אפליה ישירה, אלא כיצד מייצרים יותר הזדמנויות, יותר ביטחון ויותר תחושת שייכות עבור נשים שבוחרות במסלולים הללו.

העבודה מתחילה הרבה לפני שוק העבודה, בבתי הספר, במסרים החברתיים, בדימוי העצמי ובחשיפה למודלים לחיקוי. האחריות משותפת לאקדמיה, לתעשייה ולחברה כולה. עלינו לעודד נערות לבחור בלימודי STEM ולחזק אצלן תחושת מסוגלות כבר מגיל צעיר.

כמנכ"לית מוסד אקדמי שמכשיר את דור המהנדסות והמהנדסים הבא, אני מאמינה בשינוי לאורך כל הרצף החינוכי. האתגר אינו מתחיל בחדרי הנהלה, אלא בבחירת מסלול הלימודים. ככל שנראה יותר סטודנטיות בהנדסה כיום, כך נראה באופן טבעי יותר נשים בהנהלות ההיי-טק בעתיד.

האם נתקלת באפליה אישית על רקע היותך אישה?
לא חוויתי אפליה ישירה על רקע מגדרי. התקדמתי בזכות עבודה קשה, מקצועיות ואנשים שהאמינו בי.

עם זאת, ברור שקיימים חסמים מבניים. תעשיית ההיי-טק בישראל נשענת לעיתים על רשתות קשר שנוצרו בצבא או במעגלים חברתיים סגורים. אלה אינם מנגנונים שמטרתם להפלות, אך הם עלולים להקשות על מי שאינה חלק מאותם מעגלים.

בנוסף, סוגיית חלוקת האחריות המשפחתית עדיין משפיעה על מסלולי קריירה. נשים נושאות לעיתים קרובות בחלק משמעותי יותר מהנטל הביתי, והדבר משליך על קבלת תפקידים תובעניים ועל קצב ההתקדמות המקצועית.

לכן הדיון איננו בשאלה אם קיימת אפליה ישירה, אלא כיצד מייצרים תנאים שוויוניים באמת. חופשת לידה לאבות, מודלים של עבודה גמישה ומדיניות ארגונית שמעודדת איזון אמיתי בין קריירה למשפחה, הם כלים שמקדמים שוויון הלכה למעשה.

באקדמיה יש לנו אחריות מיוחדת. עלינו לעודד יותר נערות לבחור בהנדסה כבר מגיל צעיר, לחזק ביטחון מקצועי ולהציב מודלים נשיים מצליחים בקדמת הבמה. אינני רוצה שנשים יצליחו למרות המערכת. אני רוצה מערכת שמאפשרת להן להצליח באופן טבעי.

בסופו של דבר, המטרה איננה לנהל שיח של נשים מול גברים, אלא לבנות תרבות ניהולית שמודדת אנשים לפי כישרון, מצוינות ותרומה, ומאפשרת לכל אחת ואחד למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם.