"רשות ההגירה והבנק דומים – הם לא יכולים לתפקד ללא טכנולוגיה"

"יש דימיון בין גוף כמו רשות האוכלוסין וההגירה לבין בנק. שניהם לא יכולים לתפקד ללא טכנולוגיה, ובשניהם אין אופציה להשבתה או הפסקת פעילות". דברים אלו אמר אורן אריאב, אשר מונה בשבוע שעבר למנמ"ר בנק ישראל.

רגע לפני שהמינוי שלו פורסם, התארח אריאב באולפן פודקאסט אנשים ומחשבים, כדי לסכם את תקופת כהונתו כמנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה – אחד הגופים היותר קריטיים במדינה, שפעילותו נוגעת לכל אחד מאיתנו במחזור החיים שלו, ושהשפעתו על המשק והכלכלה קריטית.

אריאב הוא אחד המנמ"רים הוותיקים בשירות המדינה, ועד לסיום תפקידו ברשות סגר 28 שנות שירות במהלכן כיהן כמנמ"ר בשלושה משרדים: המשרד לביטחון פנים, המשרד לאיכות הסביבה, ורשות האוכלוסין וההגירה. בראיון סיפר אריאב על האתגרים המרכזיים שהוביל ברשות, וכיצד הטכנולוגיה מהווה את המנוע העיקרי שמאפשר לרשות לממש את פעילותה, הנוגעת בכל אחד מאיתנו לכל אורך מחזור החיים שלו. בתחילת הריאיון סיפר אריאב על עצמו. הוא נולד בראשון לציון, מתגורר בירושלים. לימודים בישיבה, ואז בצה"ל שירות משמעותי בחיל השריון.

לאחר השחרור נסע מטעם הסוכנות היהודית לאוקראינה, שכבר הייתה מדינה עצמאית – תקופה אותה הוא מגדיר כ"מרתקת".

"כששבתי לארץ עשיתי שני דברים חשובים", אומר אריאב. "התחתנתי, והתחלתי לעבוד במשרד לביטחון פנים. הייתי אז המנמ"ר הצעיר ביותר בתחום התקשוב, והאתגר הראשון שלי היה היערכות לבאג אלפיים".

אחרי עשר שנים בתפקיד, עבר אריאב למשרד לאיכות הסביבה, שם עבד כשמונה שנים ומשם – לרשות האוכלוסין וההגירה.

אריאב מספר שבמקור לא תכנן להיכנס לעולם המחשוב, בין היתר כי עשה תואר בחינוך. "למחשבים נחשפתי כאשר עשיתי קורס הסבת אקדמאים בג'ון ברייס, ובהמשך תואר שני במערכות מידע, בשלוחה הישראלית של אוניברסיטת קלארק (Clark University). "זה היה תואר מאוד מעניין, נתן באמת הרבה ערך", אומר אריאב.

"משרד הפנים מטפל ברשויות השונות, אנחנו מטפלים באנשים"

אריאב אומר בראיון כי יש פער משמעותי בין הפעילות הרחבה של הרשות לבין התדמית שלה. הוא מספר שהרשות היא גוף צעיר, שהוקם רק ב-2008 בעקבות החלטת ממשלה להעביר אליה סמכויות ממשרד הפנים שעסק בנושאים אלו. הרשות היא גוף עצמאי – היא אמנם מדווחת למשרד הפנים, אבל המשרד אינו מנהל אותה.

לדבריו, "משרד הפנים מטפל ברשויות השונות, אנחנו מטפלים באנשים". תחומי האחריות של רשות האוכלוסין וההגירה הם: טיפול בתעודות זהות, דרכונים, תעודות לידה, פטירה, ותמציות רישום לאזרחים. כמו כן, טיפול במבקשי מעמד בישראל. בנוסף הרשות מנהלת את מעברי הגבול הבינלאומיים (יבשתיים, ימיים, אוויריים), כולל בדיקת נכנסים ויוצאים.

בנושא העובדים הזרים, הרשות אחראית על הבאתם, רישיונם ומעקב אחריהם, לעיתים קרובות באמצעות הסכמים בינלאומיים. בצד השני היא גם אחראית על האכיפה, הן על שוהים בלתי חוקיים והן באכיפה מול מעסיקים שלא ינצלו את העובדים הזרים.

אריאב אומר כי כל השירותים, התפעול והפעילות של הרשות מושתתים על טכנולוגיה. הרשות מתפקדת כגוף ביצועי (agency) מובהק עם שלוחות ומינהלות שונות. בתפעול השוטף מועסקים על ידיה כ-250–300 עובדים, שאחראים על הפעלה רציפה של כ-120 אתרים ברחבי הארץ, עם אפס סובלנות לתקלות. "פעילות הרשות היא קריטית, אין פריבילגיה לתקלות או הפסקת שירות", אומר אריאב.

הפרויקטים והחדשנות ברשות האוכלוסין וההגירה

אחד המדדים שהרשות נמדדת בהם הוא השירות, ההמתנה לתורים ועוד. בהקשר זה הוא מספר על פרויקט מהפכני להנפקת תעודות זהות ודרכונים בעמדות שירות עצמי, אשר משחרר עומס מפקידי הרשות ומאפשר טיפול מהיר יותר. "כיום כ-2,000 איש ביום משתמשים בעמדות אלה וזה מספר יפה מאוד", אמר בראיון.

פרויקט אחר שהרשות עסקה בו הוא חיפוש פתרונות לשיפור בקרת הגבולות, שבקרוב יתפרסמו לציבור. באופן כללי אומר אריאב שכיום רמת הבקרה על מי שאינו ישראלי ונכנס לישראל הדוקה יותר, בעקבות מערכות חדשות.

אחת מגוּלות הכותרת שאותן מציין אריאב, הם פרויקטי דיגיטציה של שירותים לאזרח. "כיום ניתן לחדש תעודות זהות ולבצע הורדת טפסים מאושרים דרך האינטרנט. עד היום נעשו מיליון הורדות של טפסים דיגיטליים, וזה מספר יפה, בייחוד אם חושבים על כך שהם הורידו עומסים מלשכות השירות, שאליהן עדיין מגיעים אנשים", אומר אריאב.

בהיבט ה-IT אומר אריאב, יש פרויקט מתמשך של החלפת ערכת מרשם האוכלוסין הישנה במערכת חדשה מבוססת סאפ (SAP) ששמו פרויקט "איתן", ופרויקטים נלווים נוספים. לגבי נימבוס אומר אריאב, שפרויקטים חדשים מועלים לענני אמזון (Amazon) וגוגל (Google), אולם העברת מרשם האוכלוסין לענן עדיין לא נעשתה, היא דורשת בדיקות בגלל הקריטיות שלה והרגישות.

בראיון מתייחס אריאב לאתגרים אותם תיישם מן הסתם המחליפה שלו. בין התוכניות: יישום תעודות זהות דיגיטליות בטלפון – פרויקט שלמעשה הושלם אבל ממתין לאישורי חקיקה ארוכים בכנסת. כמו כן הרשות ממשיכה במתן פתרונות להתמודדות עם נושאי ביטחון פנים ופרטיות, כולל זיופים ופריצות, אם כי הוא מציין שהדרכונים הביומטריים בטוחים, בגלל השבב המיוחד שבהם, שלא ניתן לפריצה.

בסוף הראיון שאלנו את אריאב מהו ההישג המשמעותי שלו. "היכולת של צוותי הרשות להמשיך לספק שירותים קריטיים תחת לחץ קיצוני, כמו מגיפת הקורונה ואירועי ה-7 באוקטובר, תוך קבלת שבחים מגופים שונים", ענה.

להאזנה לפודקאסט המלא – לחצו כאן