נשים ומחשבים: לי בן-גל, lool ventures

שם ותפקיד: לי בן-גל, משקיעה בצוות של lool ventures, קרן המתמחה בהשקעות בשלבים ראשונים.

המיקוד שלי הוא באיתור החדשנות של המחר: אני חוקרת לעומק מגמות שוק וטכנולוגיות מתפתחות, כדי לזקק תזות השקעה ולזהות את היזמים והיזמיות שעתידים להוביל את הקטגוריות שלהם. עבור החברות שאנחנו פוגשים, אני צוללת לעומק הטכנולוגיה, המודל העסקי וגודל החזון, אך העבודה האמיתית מתחילה בשותפות: אני מלווה את המייסדים לפני ואחרי ההשקעה, מסייעת לדייק את אסטרטגיית החדירה לשוק, לצלוח נקודות מפנה קריטיות ולהיערך לצמיחה מואצת. אני מעורבת בצומתי ההחלטה המרכזיים בקרן, וממשיכה לעבוד עם חברות הפורטפוליו בגיוסי המשך ובבניית צוותים חזקים. אני תמיד עם האצבע על הדופק במטרה לעזור ליזמים לבנות את החברות שיעצבו את העתיד.

ותק בתפקיד: שנה ב-lool ventures. שנתיים בעולם ההון סיכון, ו-7 שנים בתעשיית ההיי-טק.

השכלה: תואר ראשון מ-Loyola Marymount University; תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת רייכמן.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

הטכנולוגיה "מצאה" אותי עוד לפני שנכנסתי לתעשייה באופן רשמי. הוקסמתי מהיכולת לייצר אימפקט על חיי היומיום, מה שדחף אותי להקים את הסטארט-אפ הראשון שלי עוד בזמן הלימודים. מאז עברתי את הספקטרום היזמי המלא: מהקמה ואקזיט של חברה בתחום האיקומרס, ועד למיזם בעולמות המוביליטי שנכשל – חוויה שלימדה אותי לא פחות מההצלחות. עבדתי בחברות בכל השלבים, מצוותים קטנים ועד לארגונים ציבוריים. היום, המעבר להון סיכון מרגיש כמו המשך טבעי ואבולוציה של המסע הזה: במקום לבנות חברה אחת, יש לי הזכות והכלים לתמוך במייסדים שבונים את הדבר הגדול הבא. זו סגירת מעגל שמאפשרת לי להשתמש בניסיון שצברתי, כולל הצלקות וההצלחות, כדי לעזור לאחרים להפוך חזון למציאות.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

לצערי כן. האפליה עדיין קיימת, גם אם היא פושטת ולובשת צורה. לעיתים היא סמויה ולעיתים מערכתית. לצד סביבות שבאמת רוצות לקדם נשים, אנחנו עדיין רואים מקומות שבהם גיוס או קידום נשים נעשה כדי "לסמן וי", או תרבות ארגונית שמרגישה כמו "מועדון גברים סגור". חשוב לי לסייג ולומר שיש שותפים מדהימים לדרך בתעשייה הזו, אבל ההכרה בפערים היא הצעד הראשון לסגירתם. השאיפה היא להגיע למצב שבו כישרון ומנהיגות הם הפרמטרים היחידים, ללא קשר למגדר.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

כן, חוויתי זאת במספר צמתים. היו סביבות שבהן נאלצתי לעבוד קשה כפליים כדי להיתפס כגורם מקצועי רציני, או ישיבות שבהן רעיונות שלי זכו להתעלמות עד שגבר בחדר חזר עליהם. זכור לי במיוחד מקרה בו הגעתי לראיון עבודה, כשבאמתחתי כבר שני תארים אקדמיים וניסיון יזמי, ואחת השאלות הראשונות שנשאלתי הייתה: "אז מתי סיימת תיכון?" היה ברור שהמטרה לא הייתה מקצועית, אלא ניסיון להקטין. באותו ראיון גם נשאלתי "איך אני יכול לעזור לך?", כאילו הגעתי לבקש טובה ולא להתראיין לתפקיד. הרגעים האלו נצרבים, אבל הם לא החלישו אותי, להפך, הם חידדו עבורי את היכולת לבחור סביבות עבודה שמעריכות כישרון על פני דעות קדומות. היום אני רואה ברגעים האלו תזכורת לסוג המנהיגות שאני רוצה לייצג ולתרבות שאני פועלת לבנות.