גברים מתאמצים יותר?

ב-8 במרץ 1857 נערכה בניו-יורק הפגנה המונית של נשים המועסקות במקצועות הטקסטיל. המחאה היתה על תנאי הניצול בהם הועסקו הנשים – שעות העבודה הרבות, השכר הנמוך לעומת הגברים ומתקני עבודה בלתי אנושיים. ההפגנה דוכאה בכוח על ידי משטרת ניו-יורק, והפכה לסמל שבזכותו מציינים בכל שנה את יום האישה הבינלאומי.

ב-20 השנים האחרונות מדברים לא מעט על מעמדן של הנשים במקצועות ההיי-טק. יום האישה הבינלאומי הוא בין היתר גם שעתם של כל הסוקרים והסקרים, שמראים לנו בכל פעם מחדש שהנשים עדיין מופלות לרעה – גם בענף שלנו.

אחד הסקרים, של חברת עוקץ מערכות, מביא עמו שתי תובנות: האחת היא בנושא פערי השכר – נושא שכבר נדוש ונדון באינסוף פורומים, אך נעשה בו מעט מאוד. הנושא השני קצת יותר חדשני: אנשי עוקץ חקרו, בדקו ומצאו, כי אווירת סיום המיתון עליה אנו מדווחים רבות בתקופה האחרונה, לא משפיעה באופן שווה על נשים והגברים. לפי הסקר, שיעור הגברים המועסק במקצועות ההיי-טק השונים גדל ב-5.6% ב-2009, לעומת עלייה של 1.8% בלבד בקרב הנשים. כלומר, שבתהליך הגובר והולך של גיוס עובדים להיי-טק, המעסיקים מעדיפים דווקא את הגברים.

עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בעוקץ מערכות, מצוטט בהודעה לעיתונות של החברה באומרו, כי בשיחות טלפון שערכו אנשיו עם מנהלי גיוס, ענו המעסיקים שהם מעדיפים בעת הזו להעסיק גברים, כי "גברים מוכנים להשקיע יותר בעבודה ולעבוד שעות רבות יותר מאשר נשים. בנוסף, הם מוטרדים פחות מהורות וטיפול בילדים". ברגמן מדגיש, כי את התשובות הלא-אינטליגנטיות הללו שמע בעיקר ממנהלים בענף ההיי-טק.

לאמירות בסגנון "הגברים לא מוטרדים מהורות וטיפול בילדים" אין מקום בשיח הציבורי של היום. מקורן באותן דעות שגויות, לפיהן אישה צריכה לגדל ילדים ולכן במקרה הטוב היא יכולה לעבוד חצי מישרה. בפועל, המציאות קצת שונה. למרות שאין ספק כי עדיין יש לא מעט מנכ"לים שסבורים שאישה לא יכולה להחליף גבר בכל תפקיד, אנו שומעים על יותר ויותר מקומות עבודה שבכל זאת בוחרים נשים לתפקידי מפתח.

מעבר לכך, יותר ויותר הנהלות מפנימות כיום, כי חלק מהצלחתו של עובד, בין אם הוא גבר או אישה, נובעת מהשקט הנפשי שלו – שנובע בין היתר מהעובדה שהוא יכול להקדיש יותר שעות למשפחתו. ביותר ויותר ארגונים הצליחו ההנהלות לשנות הרגלי עבודה מיושנים, שכללו בין היתר קביעת דיונים אחרי השעה 17:00. מהשיני הזה נהנים גברים ונשים גם יחד וזו הדרך הנכונה לטפל במציאות הלא מחמיאה שעולה מהסקר.

אבל רצון טוב ומודעות אינם מספיקים. במדינות שונות נחקקו בשנים האחרונות מספר חוקים שנועדו להקל על מעסיקים ליישם את השוויון בין המינים – ולא רק בשכר. לצערנו, המציאות בישראל היום אינה מעודדת נשים לצאת לעבוד, ובוודאי לא נשים שרוצות קריירה. בנושא הזה ישראל מפגרת בהרבה אחרי מדינות אירופה, למשל. המחוקק הישראלי מדבר הרבה על שוויון, ומעמד האישה מופיע בכל מצע מפלגתי לפני הבחירות – אבל בשטח דבר לא קורה.

כך, נשים רבות עדיין עדות כל יום לקיפוח מתמשך בשכרן ובמעמדן לעומת גברים. חשוב להבין, כי לא תמיד נשים בודדות יכולות לצאת למאבק. פעמים רבות גובר הפחד מאיבוד מקום העבודה, על הרצון להילחם. פערי השכר, עליהם מדובר רבות ביום האישה, הם רק פן אחד של התופעה כולה.

פעילות מתמשכת של הסברה והגברת המודעות בקרב הנהלות ארגונים לצד חקיקה מתאימה, יבטיחו ששוויון בין המינים בהיי-טק לא יהיה נושא לסקרים, אלא מציאות בשטח.