למי אפשר להאמין?

האפינגטון פוסט, מדיית האינטרנט המתקדמת המשלבת עיתונאות עם בלוגים, מעלה השבוע את ההתלקחות הקיברנטית בין סין לארה"ב במדרגה נוספת. לפני שבועיים ניתחנו כאן במדור את ההאשמות של גוגל (Google) כנגד הממשל הסיני. מאז עלתה הפרשה לפחות שתי מדרגות.

ראשית, ממשלת ארה"ב התייצבה באופן גורף לצידו של ענק האינטרנט. כדי כך, שהסוכנות לביטחון לאומי (NSA) החליטה פומבית, לשתף פעולה עם החברה הפרטית, במטרה לברר את האשמותיה בדבר פריצה סינית למערכותיה. אגב, צעד זה כשלעצמו עורר חששות גלויים בקרב אנשי הרשת האמריקנים שאינם צוהלים, נוכח האפשרות שהגופים החשאיים יתחילו לנבור במאגרים אישיים של ענק האינטרנט.

כעת האפניגטון ממשיך ומעצים הפרשה. נשען על פרסום  בסאנדי טיימס האנגלי וכורך הכל ביחד, מתחת לכותרת חתרנית. הידיעה האמורה מקורה בדליפה מסוכנות הביון הבריטית MI5. הידיעה מספרת על סוכנים מוסווים של הממסד הביטחוני הסיני, שהשתלבו בביתני חברות סיניות בתערוכות טכנולוגיה בינלאומיות. שם הם חילקו לכאורה, מצלמות וזיכרונות חיצוניים, שיש בהם פרצות אבטחה.

מכאן הדרך קצרה לשאלות נוקבות: האם ציוד מיחשוב המיוצר בסין איננו מכיל "דלתות אחוריות" נסתרות, דרכן ניתן לשאוב סודות? כל זאת במסגרת מה שנראה לאתר האינטרנטי החדשותי/פרשני, כחלק אפשרי במאמצי הביון הבלתי נדלים של הממשל בבייג'ין. האם יתכן שכל מי שקונה ציוד סיני, נוטל סיכון?

אם לחשש האמור יש רגליים, הרי שמדובר בבעיה בקנה מידה עולמי. יותר ויותר מוצרים המשמשים את תושבי העולם כולו, בוודאי של חלקו המפותח, מיוצרים בסין. כח העבודה הזול ומדיניות הממשלה המקומית, ממשיכים ליצור מציאות של העתקת מפעלים בהמוניהם למדינה האסיאנית המתעצמת. רק בחודש האחרון הפכה מדינה זו ליצואנית הגדולה בעולם. התופעה אף צפויה לגדול ולהתרחב.

תעשיות מסורתיות העבירו ראשונות את מפעליהן לסין. יצרניות נעלי הספורט האופנתיות נייקי (Nike), פומה (Puma) ואדידס (Adidas), הן רק דוגמה. גם אתרי ייצור של מפעלי טקסטיל ישראלים, כמו בגיר, כבר מזמן שוכנים מעבר לחומה הגדולה. לאחר מכן, גם תעשיות מתוחכמות יותר קבעו שם את משכנן. אין זה מפתיע לכן כי מדינה זו הנה המקור לרוב המחשבים בעולם.

עם השנים החלו הסינים גם לקנות חברות היי-טק מעניינות. אחת הידועות הנה לנובו (Lenovo) שקנתה את כל פעילות יבמ (IBM) בתחום המחשבים האישיים. מעתה, לא רק שהמוצרים נבנים בסין, הסינים הנם גם בעלי יותר ויותר חברות משמעותיות, כולל בתחום ההיי-טק. לפחות באופן תיאורטי, זה מגדיל את יכולתם לבצע במוצרים, מעשים נסתרים כאלה ואחרים.

"דלתות אחוריות", או חורי אבטחה מתוכננים מראש, לא הומצאו בסין. במאמר הנ"ל מזכירים, כי כבר בשנת 1983 הודה קן תומפסון, מממציאי מערכת ההפעלה יוניקס (UNIX), כי הותיר בה חורים יזומים. כאלה שאפשרו ליודעי הדבר, התחברות והצצה לכל מערכת שעשתה שימוש במוצר. מקרים נוספים נחשפו לאורך ההיסטוריה של ענף טכנולוגית המידע.

האם יתכן שיש אמת במעשים עליהם נרמז בהאפינגטון? תיאורטית זה לא בלתי אפשרי. מקובל להניח שסין כמדינה עוסקת בריגול ממוחשב. ההכחשות הקבועות שמגיעות מאסיה, אין בהן כדי לשכנע את רוב המומחים. אופיו הריכוזי מאד של השלטון שם, רק מגדיל ההסתברות שכך הם פני הדברים.

אולם האם סין הנה היחידה שנוהגת כך? רוב תעשיית מחשבי הענק נמצאת כידוע בארה"ב. גם יפן שמשמשת שחקנית גדולה בתחום זה הנה בת ברית מובהקת של ארה"ב. מחשבי מיינפריים אמריקנים מפוזרים בכל רחבי העולם וביישומים רגישים. אל לנו לשכוח שאפילו מדינות ידידותיות מעוניינות לדעת מה קורה אפילו אצל בנות בריתן. די אם נזכיר כדוגמה את פרשת פולארד.
אני רוצה לומר שגם מדינות אחרות ובראשן ארה"ב, יתכן שאינן טומנות ידיהן בצלחת. בוויכוח האינטרנטי שהתלהט סביב המאמר הנדון, מצאתי בין היתר קביעה של אחד הכותבים, שטוען למשל, כי מטוסו של נשיא סין הנו מתוצרת בואינג האמריקנית. אותו גולש מעלה אפשרות תיאורטית, כי במטוס שכזה יישתל קוד זדוני.

אני אישית מאמין, כי ארגוני ביון באשר הם, תמיד ישאפו לנצל יתרונות שמתגלגלים לידיהם. הם עלולים לנצל מוצרים שנשלחים לארצות יעד מסוימות, אף מבלי שהנהלות החברות המייצרות מודעות לכך. התעצמות תופעה זו עלולה לפגוע בסחר הבינ"ל ולשנות את פניו. מי רוצה לקנות מחשב, שגלום בו סיכון ההופך את תכולתו לשקופה בעיני מתבונן חיצוני כלשהו?

לעניות דעתי הפתרון לבעיה נעוץ בסדרי העדיפויות של המנהיגים בעולם. קל לזהות כי בימינו, ההצלחה הכלכלית של מדינות, היא כשלעצמה מהווה נכס לאומי ראשון במעלה. ייצור וייצוא הנם מרכיב כבד משקל, בחוסן הלאומי. סין הפכה למה שהיא, לא בזכות צבאה או כלי המשחית שבידיה. קוריאה הצפונית נאבקת על קיומה למרות כל כלי זיינה, בשל העובדה שחלק מאוכלוסייתה רעבה יחסית.

אפשר לקוות כי הרציונל הכלכלי יביא להפחתת התופעה המסוכנת של הטמנת מלכודות במערכות טכנולוגיות, שנועדו לשרת את ארצות המקור. אין ספק שארגוני הביון השונים ימשיכו במאמציהם הבלתי נלאים למצות כל הזדמנות. זה טבעם. תבונת המנהיגים חייבת להביא לצמצום ונטרול המקרים האלה למינימום. זאת, לתועלת הכלל.