הכוח של ההון האנושי
הכנסת תארח היום (ד') את ארגון ההיי-טק הישראלי, שהוקם באחרונה על ידי אנשים מהתחום במטרה לאגד את 300 אלף העובדים בו ● המטרה היא ליצור כוח אמיתי שיפעל מול הממשלה, שבמשך שנים מדברת על חשיבות ההון האנושי - אבל לא עושה כלום למענו ● "היי-טק זה לא רק אופציות וג'קוזי - זה ענף של בני אדם שזקוקים לסיוע ולתמיכה", אומרים נועם צור, נועם פעיל וטוביה מרמרלי - מייסדי הארגון
הכנסת תארח היום (ד') כ-50 מנהלים ועובדי היי-טק, שהתאגדו לכדי "ארגון ההיי-טק הישראלי" – עמותה ללא כוונות רווח, שהוקמה לפני כחודשיים על ידי כמה אנשי היי-טק ותיקים, שהגיעו למסקנה כי הגיע הזמן לדבר על חשיבות ההון האנושי בענף ולהתחיל לעשות, במקום לדבר. העשייה, בראייתם, היא גם התארגנות שתיצור כוח אמיתי.
הקמת ארגון ההיי-טק הישראלי היא יוזמה של שלושה אנשים: נועם צור, טוביה מרמרלי ונועם פעיל. כולם עושים זאת בהתנדבות ומשקיעים מזמנם הפרטי שעות רבות כדי לממש את החזון של העמותה: לייצג נאמנה את קהיליית ההיי-טק הישראלית, המונה לדבריהם כ-300 אלף איש, המפרנסים במעגל הקרוב כמיליון אנשים במשק, ובמעגלים הסמוכים – קרי בענפים שניזונים מההיי-טק, כ-2 מיליון איש.
נועם צור, מנכ"ל הארגון, הוא בעל ותק של 25 שנים בענף. הוא מומחה להפצת מוצרי תוכנה, שבמשך שנים ניהל ועבד בחברות תוכנה, חברות תוכן סלולרי ומוצרי צריכה. כיום הוא מעורב בחברת הזנק בתחום הקלינטק. טוביה מרמרלי משמש כיום כסמנכ"ל בקומברס (Comverse). הוא מוביל את מוצרי הבילינג של החברה ובעל ניסיון של 30 שנה בענף. מרמרלי החל את דרכו בממר"ם, המשיך במג'יק ועבד שנים רבות בחו"ל. נועם פעיל הוא איש שיווק שמילא תפקידים בכירים והוביל חברות רבות. מעבר לזה, הוא שולח את ידו בפעילות ציבורית ומשמש בין היתר כחבר במועצת הוד-השרון מטעם מפלגת הירוקים.
אז מה מניע שלושה אנשים שכבר "עשו את שלהם", לקחת על עצמם משימה גדולה כל כך? הרעיון, הם מספרים, מסתובב כבר זמן רב, אבל כאשר החל משבר ההיי-טק האחרון, טוביה מרמרלי הבין שחייבים לפעול. להערכת מייסדי הארגון, פוטרו בשנה האחרונה כ-20 אלף איש ממשרות בתחום ההיי-טק. לדבריהם, הדיבורים על התאוששות לא מתיישבים עם המציאות בשטח.
"כולנו קוראים את האזהרות של ראשי קרנות הון הסיכון, שמדווחים על ירידה חדה בהשקעות", אומר נועם צור, מנכ"ל הארגון. "בעוד חצי שנה יגמר למרבית הקרנות הכסף, והמצב רק יהיה גרוע יותר". זאת, הוא הוא אומר, בנוסף לכך שכולם יודעים שהאיומים מהמזרח – הודו וסין בעיקר – נהיים ממשיים יותר.
השלושה אומרים, כי בציבוריות הישראלית רווחת התפישה, לפיה שעובד בהיי-טק הוא "מסודר". לדבריהם, בדרך כלל נשמע קולם של בעלי ההון – מנכ"לי החברות, והציבור שוכח שמי שמחזיק את הענף הזה הם האנשים – העובדים שמאיישים משרות הייצור, הפיתוח והתכנון – אלו שבזכותם יכולים ראשי התעשיה להתהדר בהישגים. התדמית הזו, שעובדי היי-טק מתוגמלים היטב ולכן לא צריך לדאוג להם, היא נכונה באופן חלקי, הם גורסים, אך עובדים רבים לא מיצו את זכויותיהם בגל הפיטורים האחרון.
ההתארגנות היתה ספורדית לחלוטין: דואר אלקטרוני שעבר בין חברים, הקמת אתר ורישום חברים דרך רשתות חברתיות. עד כה רשומים בעמותה כמה אלפי אנשים – 50 מהם יגיעו הבוקר לכנסת. ראשי העמותה מבינים היטב שכדי לשנות משהו, יש לחבור למוקדי הכוח בכנסת ולנסות להשפיע דרכם. כך, הם חברו לחבר הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), שהקים במסגרת פעילותו בוועדת הכלכלה של הכנסת את שדולת ההיי-טק בישראל, המייצגת את ראשי המוסדות והמעסיקים הראשיים, שנלחמת גם היא למען שינוי יחסה של המדינה לענף. "הביקור בכנסת הוא המפגש הראשון של פעילי העמותה עם חברי הכנסת", מסביר צור.
העמותה, מסבירים מייסדיה, תפעל בסיוע לכל מי שעובד בהיי-טק, על ידי ליווי צמוד משלב סיום הלימודים ולאורך כל מחזור חייו בענף. בפרק זמן הקצר שבו העמותה פועלת, כבר הוקמו ועדות שונות שמוקצות לתחומי העיסוק המגוונים שבענף ההיי-טק.
שירות נוסף שהארגון מתכוון לספק, הוא ייעוץ משפטי ומקצועי בחינם לכל עובד היי-טק בתחום יחסי העבודה. היועץ המשפטי של העמותה הוא עורך הדין ד"ר דוד שרים, שריכז סביב העמותה מספר עורכי דין המתמחים ביחסי עבודה. עם זאת, ראשי העמותה נזהרים שלא לתייג עצמם כאיגוד שקם על מנת להתחרות בהסתדרות.
"ההון האנושי בענף ההיי-טק הוא חוד החנית של מעמד הביניים", אומרים השלושה. "אותם אנשים נושאים על כתפיהם חלק משמעותי מהכלכלה הישראלית. זהו הסקטור היחיד שלא משתמש בכוח שלו כדי להשיג את מטרותיו, ואת זה באנו לתקן". לא, הם לא ישרפו צמיגים, אבל הם לא מבטיחים להמשיך להיות הילדים הטובים של המדינה. הם יודעים היטב שללא משיכת תשומת לב, שום דבר לא יזוז. הם מקווים שקצב ההתארגנות יהיה מספיק מהיר, כך שיאפשר קיום מצעד של אנשי היי-טק לירושלים, כדי לדרוש מהממשלה להתעורר.
לדבריהם, "המדינה הולכת לאבד את ההיי-טק. חלק גדול מ-20 אלף העובדים שפוטרו, כבר עזבו את הענף. זהו הון אנושי שייאבד – ואי אפשר יהיה להחזירו. אנשים שוכחים שלפני המיתון היה כאן מחסור חמור במהנדסים. אם למדינת ישראל לא יהיה היי-טק, ההשלכות יהיו חמורות ביותר".
השורה התחתונה: נועם פעיל, נועם צור וטוביה מרמרלי מבקשים להראות לעם ישראל שמאחורי המונח "היי-טק" יש בני אדם, שזקוקים לתשומת לב ולסיוע מהממשלה. הם צריכים שהיא תעזור להם להחזיק את ראשו של הענף מעל המים, כדי שלא יטבע.











תגובות
(0)