העתיד שייך לבנק האינטרנטי

שתי כתבות בגלובס עסקו השבוע בנושא הקמת בנק אינטרנטי בישראל. מזה קרוב לשלוש שנים מתגלגל החזון של הבנק המקוון הראשון בציון, אחרי 2000 שנות גלות. ליזמים, ובהם בנקאי הצמרת שלמה פיוטרקובסקי ואיש השירותים הישירים יהושע אגסי, יש כנראה יד בהתעוררות היחצ"נית התקופתית של הנושא. כבר בשנת 2008 נמסר בעיתונות, כי לקבוצה ניתן אישור עקרוני מבנק ישראל. כעת, כותרות שאינן מיוחסות לדובר מסוים מדברות על פתיחת הבנק בעוד כשנתיים.

על פניו נראה בנק אינטרנטי טהור כרעיון מבריק. הלקוחות שלו, על פניו, יהיו כאלה שמסוגלים לפעול במסגרת הטכנולוגית המוכתבת. החיסכון יהיה דרמטי: מעט מאוד הוצאות על נדל"ן, שהרי סניפים לא נחוצים בשיטה המקוונת. כמו כן, יחסכו הרבה מאוד משרות; בעלי תפקידים רבים יהפכו מיותרים בגישה החדשה, כולל עובדים שמשרתים את העובדים הללו ומנהלים רבים. יהיו גם חסכונות ניכרים נוספים ובכלל זה בערוצי התקשורת עם הלקוחות ובפרסום. אין סיבה שהחיסכון הגדול בהוצאות, כמו גם הגדלת היעילות, לא יביאו להפחתת עלויות של כמחצית העמלות ולהקטנת הריבית בהלוואות. כל אלה לא ממומשים בזרועות האינטרנט של הבנקים הקיימים. שהרי הסניפים וליגיונות העובדים, ממשיכים להתקיים כאילו כלום לא אירע.

הלקוחות, מצידם, ייהנו מכל העולמות. ראשית, שירות מעולם אחר – בנק שמתפקד 24 שעות ביממה. לא צריך להתלבש יפה בכדי להגיע, נפטרים מהנעת הרכב וחיפוש חניה. שנית, השירות. אין יותר תורים ארוכים והמתנה מתוחה וערנית לשמירת הזכויות והקדימויות, כמקובל במקומותינו. המידע שנוכל לקבל בבנק המקוון טוב ממה שיכול לספק לנו כל פקיד בנק וותיק. מה עוד שהמחשב איננו נעדר מעבודתו כל שני וחמישי מסיבות מגוונות.

אם הכל צפוי להיות כל כך טוב ובמחיר מופחת ביותר, איך זה שהבנק טרם קם? ראשית, בנק ישראל איננו מחוץ לתופעה הישראלית כל כך, של סחבת. מאידך, ממעקב אחרי ההצהרות השונות נראה לי, כי היזמים באו עם רעיון שבכוונתם לממשו בכספם של אחרים. גיוס של כמה מאות מיליונים הנחוצים לצורך קרן ההון ולשם הקמת התשתית המתוחכמת, איננו דבר של מה בכך. במיוחד בתקופה האחרונה.

לא הכל חלק עם בנקי האינטרנט בעולם. הממשל האמריקני סגר בתחילת השנה את נקסטבנק (NextBank) האינטרנטי. זאת, אחרי שקבע, כי החברה העמידה את כספי המפקידים בסיכון על ידי שיטות פעולה לא יציבות. EGG, בנק בריטי מקוון, עם 3.5 מיליון לקוחות, סבל מהפסדים ונמכר לפני כחודש וחצי לסיטי גרופ. דוגמאות אלה נישאות בפי כל דוברי הבנקים השמרניים במדינה. הם הרי המתנגדים הגדולים לרעיון של הבנק החדש. הם רק שוכחים לציין כמה בנקים מהסוג המסורתי קרסו או סרחו לאחרונה בעולם כולו. דווקא ההתנגדות המלאכותית של דובריהם, לבנק האינטרנטי הטהור, מהווה בעיני הוכחה למידת ההצלחה הצפויה ליוזמה שכזאת.

הבנקים בישראל פועלים בנסיבות שהיו צריכות להבטיח הררי זהב. משלמים ריבית אפס וגובים עמלות וריביות גבוהות יחסית. העובדה שאינם מרוויחים לאחרונה נובעת מכך שהמומחים הפיננסיים הללו התגלו כסנדלרים המהלכים יחפים. נוח להם עם צבא הפקידים, שיעילותם נמוכה. קל להם עם ההגנה הכמעט אוטומטית מצד השלטונות. הדבר האחרון בו הם חפצים כעת, הנה תחרות שתאלץ אותם להזיע קמעה.

לאזרחי מדינת ישראל טוב שיקומו בנקים אינטרנטיים. אם לא מחר, אז מחרתיים, הם יגיעו. אם לא תצלח דרכה של החבורה האמורה, תמצאנה קבוצות אחרות, שביכולתן להביא לגיוס הדרוש. זהו גם אינטרס של בנק ישראל, שייעזר בתופעה החדשה למיגור התנאים הבלתי סבירים שהבנקים מציעים ללקוחותיהם. בסופו של דבר זה יעשה גם טוב לבנקים הקיימים עצמם. הם יאלצו להצר גזרתם באמצעות זרועות האינטרנט שלהם, שיתרחבו על חשבון הסניפים המסורתיים. מי שרוצה להמשיך להגיע לסניפים שישלם על הבזבוז שהוא כופה. מי שחי בעידן האינטרנט, שיזכה לתגמול הולם בגין הברכה שהוא מגלם בתוכו.