"אם ישראל רוצה לשמור על ביטחונה – היא חייבת להצטיין ב-AI"

"יש לישראל פוטנציאל עצום בעידן של המעבר ל-AI. אנחנו יכולים להיות מנהיגים עולמיים, אבל יכולים גם להיתקע באמצע הדרך", כך אמר היום (ג') נשיא המדינה, יצחק הרצוג. הנשיא דיבר בכנס AI On Tour של מיקרוסופט, שנערך בהיכל התרבות בתל אביב.

הרצוג שוחח עם אלון חיימוביץ', מנכ"ל מיקרוסופט ישראל. "אני מאמין במדע ובהיי-טק, ואני מאמין בכוח העצום של הישראלים בהיי-טק", ציין.

הנשיא קרא לממשלה "לגבש תוכנית לאומית מקיפה, כוללת, לנושא ה-AI. על ממשלת ישראל להקצות משאבים ולעסוק בכל הרכיבים של ה-AI, שישפיעו על כל תחומי חיינו. המדינה חייבת לשים את המדע, המחקר, הפיתוח וההיי-טק בראש מעייניה, כי זה מנוע עצום שלנו למצוינות והשפעה עולמית. אנחנו מדינה קטנה וההיי-טק הוא יכולת אסטרטגית שלה. כיום, אני לא רואה שהממשלה רואה את התחום בראייה אסטרטגית ואני לא רואה החלטות שמיושמות. המדינה צריכה להבין שהבינה המלאכותית היא הדבר הגדול הבא, וזה כולל גם הכשרת עובדים לעידן הזה".

עוד אמר הנשיא כי "אם ישראל רוצה להיות בולטת בעמים ולשמור על ביטחונה – היא חייבת להיות מצטיינת ב-AI".

הרצוג הזהיר מסכנה שילדים יתמכרו לכלי AI כגון ChatGPT, ומנגד קרא למערכת החינוך לשלב את הבינה המלאכותית בתוכנית הלימודים. "המערכת חייבת להתאים את עצמה לעולם ה-AI, אבל היא צריכה לתת לתלמידים גם את הרוח", ציין.

"אנחנו ממש בתוך זה, אנחנו נוגעים במהפכה הכי גדולה מאז תחילת המאה ה-20", הוסיף הרצוג. עם זאת, הוא ציין כי במהפכה הזאת יש גם סכנות עצומות, ו-"אנחנו צריכים להיות המנהיגים גם בהתמודדות עם שאלות אתיקה ובמה יקרה לנו, כבני אנוש, עם המכונות העצומות שמפתחים".

שגריר ארה"ב: "אני מתפלל שישראל תוביל את מהפכת ה-AI"

אלפי אנשים השתתפו באירוע, שדן במהפכת ה-AI, בהתפתחויות ובמגמות שהיא מביאה איתה, ובמקומה של ישראל בה. אחד הדוברים בו היה מייק האקבי, השגריר החדש של ארצות הברית בישראל, שאמר כי הוא "מתפלל שישראל תוביל את מהפכת ה-AI".

"אין מדינה כמו ישראל לשימוש בטכנולוגיה לשינוי העולם", ציין השגריר. "יש בישראל יותר זוכי פרס נובל במדעים מכל אומה אחרת בעולם. אנשים באמריקה חושבים שאנחנו עוזרים לישראל, ואני אומר להם: גם ישראל עוזרת לנו. היא תורמת בכל יום הרבה דברים לארצות הברית. לא היה לאמריקנים טלפון ולא היו להם חלק מהטכנולוגיות הרפואיות בלי ישראל. לארצות הברית יש רק שותפה אחת, שאיתה היא חולקת טכנולוגיות – והיא ישראל".

"הבינה המלאכותית מאוד מרגשת אותי, אבל גם מאוד מפחידה אותי", אמר האקבי. "זאת טכנולוגיה מדהימה, אבל גם עם אלמנטים מאוד מפחידים. כמו שהיא יכולה לגרום לנו לעלות, היא יכולה לגרום לנו לטבוע. זה כלי פנומנלי לשנות את העתיד, אבל הוא צריך לבוא עם אתיקה חזקה, כדי לקחת אותה לשלב הבא".

"אנחנו חייבים לבחור האם להיות סטארט-אפ ניישן או AI ניישן"

חיימוביץ' אמר כי "אנחנו חייבים לבחור באחד משני המסלולים הבאים: להמשיך להיות סטארט-אפ ניישן או לעבור לעידן ה-AI ניישן. מצופה מארגונים לייצר פריצות דרך משמעותיות בעידן החדש, כדי להגיע להזדמנויות. מצופה מהם לאמץ וליישם את הכלים הטכנולוגיים הכי מתקדמים שיש, כדי שהם יובילו ובשאיפה, כדי שישראל תוביל את המהפכה. הבינה המלאכותית היא המהפכה הכי גדולה בתולדות האנושות".

"קפיצת המדרגה מאומת הסטארט-אפ לאומת ה-AI בהכרח לא תקרה רק בגלל הכלים הטכנולוגיים, אבל היא בהכרח תקרה עם מנהיגות AI – מנהיגות שמותאמת לעידן הבינה המלאכותית. ארבעת עמודי התווך כדי שזה יקרה הם מתן גישה למודלים ולתשתיות AI, הכשרת טאלנטים, אקו-סיסטם וקרנות הון-סיכון רובסטיים, ו-AI מאובטחת ואחראית. המדינה לא יכולה לעשות את הכול בעצמה, וחשוב לייצר שותפויות אסטרטגיות בין החברות הטכנולוגיות לבינה", אמר חיימוביץ'.

"נשאלת השאלה: האם אנחנו מוכנים לעתיד, שהוא ה-AI? התשובה היא שאנחנו נמצאים בשלב הביצוע, ומצופה מכל אחד ואחת מאתנו לעצב את המהפכה הזאת", סיים.

"יש ל-GenAI השפעה מדהימה – גם על התוקפים"

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, סגנית נשיא בתאגיד העולמית וסמנכ"לית הטכנולוגיות של יחידת הסייבר של החברה, קראה לבינה המלאכותית היוצרת, ה-GenAI, "המהפכה הכי גדולה שנחזה בה בימי חיינו. היא תהפוך את העולם ליותר יצירתי, פרודוקטיבי ומדהים".

"כמעט כל החברות כבר משתמשות או מתכננות להשתמש ב-GenAI, אבל כך גם התוקפים", אמרה. "אם פשיעת הסייבר הייתה מדינה, היא הייתה המדינה עם הכלכלה השלישית בגודלה בעולם – שמונה טריליון דולר של נזקים בשנה – ועם שיעור הגידול הכי גדול בעולם".

"ה-GenAI משפיעה בצורה מדהימה גם על התוקפים. הם יכולים לייצר איתה בקלות נוזקות הרבה יותר מתקדמות, מתקפות פישינג הרבה יותר מתקדמות ועוד. אבל החדשות הטובות הן שהיא משפיעה בצורה מדהימה גם על המגנים. עבודת מגני הסייבר הרבה יותר יעילה וקלה איתה", אמרה ברוורמן-בלומנשטיק.

עם זאת, לדבריה, יש סוג של מתקפות שההתבססות שלהן על בינה מלאכותית יוצרת הופכת אותן לקשות יותר להתמודדות – הספייר פישינג, דיוג החנית. "אלה מתקפות ממוקדמות יותר, וההאקרים יכולים לבצע אותן בצורה המונית בלחיצת כפתור אחת במקום אחרי הרבה עבודה ידנית. באמצעות כלי AI אפשר לבצע ספייר פישינג בצורה רחבה, וקשה להתגונן מפני המתקפות האלה. הדרך לטפל בהן היא באמצעות מערכות מבוססות AI", ציינה.

"מעבר ל-AI מתחיל עם אבטחה", אמרה ברוורמן-בלומנשטיק. "יש ארבעה צעדים שצריך 'לצעוד' כדי לעשות אותו על הצד הטוב ביותר: לוודא שלמחלקת האבטחה יש את הצוות המתאים, שמכיר מתקפות מבוססות AI ומומחה בזה; להקצות את המשאבים הדרושים; לנקוט באסטרטגיית אמון אפס ולהתאים אותה לעולם ה-AI; ולוודא שיש לארגון את הפתרון הטכנולוגי ההוליסטי כדי לאבטח אפליקציות AI. זה כולל הכנה, גילוי, הגנה ומשילות".