"על ארגונים מסורתיים לאמץ את הטכנולוגיות החדשניות"

"על אף שהעולם החדש הוא רב-תחומי וקשה לחלק אותו - על ארגונים לקפוץ למגרש, להתחיל בקטן - אבל להמר ולהיכנס", כך אמרה גלית פיין, סגנית נשיא ואנליסטית בכירה, STKI

גלית פיין, סגנית נשיא ואנליסטית בכירה, STKI. צילום: ניב קנטור

"בשלוש השנים האחרונות, התחרות של ארגונים מסורתיים היא לא מול מי שהיו המתחרים ה-'רגילים' שלהם שנים רבות, אלא מול חברות סטארט-אפ שנכנסות לתחום שלהם, ובעזרת פיתוחים והמצאות חדשים – יוצרות תחרות 'לא הוגנת' עבורם. לכן, חברות מסורתיות נדרשות לאמץ את הטכנולוגיות החדשות, כדי לשרוד", כך אמרה גלית פיין, סגנית נשיא ואנליסטית בכירה, STKI.

פיין דיברה בכנס Red Hat Forum Israel 2017, של הסניף הישראלי של ענקית הקוד הפתוח. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נשא את הכותרת Make IT Happen, והוא נערך היום (ג'), באולם אירועים LAGO, ראשון לציון, שהשתתפות יותר מאלף מקצועני IT, לקוחות ושותפיה העסקיים של החברה.

פיין הציגה שתיים מהטכנולוגיות הללו, בלוקצ'יין ואינטרנט של הדברים. בלוקצ'יין, אמרה פיין, "היא טכנולוגיה המאפשרת להחליף ערך (כסף, בעלות על בית, כלי רכב, או תואר אקדמי, למשל) – על גבי רשת האינטרנט, בלא מעורבות של צד ג' באמצע".

לדבריה, "ההשפעה של בלוקצ'יין גדולה כמו ההשפעה של האינטרנט. זה קורה, כי המודל העסקי של המסחר כיום נעשה מורכב. מעבר הטרנזקציות נהיה מורכב. כיום, כל הנתונים על הטרנזקציות נרשמים בספר חשבונאי ראשי. המידע הזה נעלם מעיני הציבור ואז נאלצים לפנות לחברות צד ג' – כגון ממשלה, או בנק – שישמרו על האינטרס שלנו. המודל העסקי של המסחר כיום הוא שכל טרנזקציה עוברת דרך 'בית מרכזי', מה שלוקח לאשר כמה ימים".

נדרש כוח מחשוב שאינו בנמצא

בלוקצ'יין, אמרה פיין, "מאפשרת לפעול על רשת מבוזרת של מחשבים, ולהציג קונצנזוס לגבי הנתונים, בלא הצורך ברשות מרכזית. בנוסף, היא מספקת יכולות אבטחת מידע ברמה גבוהה מאד, כי כדי לפרוץ, נדרש כוח מחשוב שאינו בנמצא".

פיין ציטטה מכתבה בפורבס (Forbes), לפיה "טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא מעניינת ומניבה כמה יתרונות: היא מאובטחת לחלוטין, הנתונים המועברים לא ניתנים לשינוי, ניתן לראות על כל דבר את ההיסטוריה באופן כרונולוגי. כיוון שאין 'בית מרכזי', אז הכל מבוצע יותר מהר וזול".

טכנולוגיה חדשנית שניה אליה התייחסה פיין, היא אינטרנט של הדברים. "IoT לא נכנסה מספיק לארגונים. מדובר בשני פלחי שוק, IIoT – אינטרנט של הדברים תעשייתי, ו-IoT למגזר הצרכני פרטי. רוב הכסף הוא בתעשייתי, ורוב תשומת הלב היא ב-IoT הפרטי, בטלוויזיה החכמה ועוד".

היא סיכמה באומרה כי "פרויקטים בעולם האינטרנט של הדברים הם מורכבים וקשים לביצוע. העולם החדש הוא רב-תחומי וקשה לחלק אותו – חומרה, קישוריות, אחסון וניתוח מידע, תוכנה, מחשב וממשק משתמש לאפליקציות בקצה. למרות זאת, אני ממליצה לארגונים לקפוץ למגרש, להתחיל בקטן – אבל להמר ולהיכנס".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים