"בלי תשתיות ריבוניות – נהיה תלויים באחרים, וזהו איום אסטרטגי"

"בינה מלאכותית כבר מוגדרת בעולם כתשתית לאומית קריטית, כמו חשמל או מים. ישראל, בינתיים, נותרת מאחור ואסור שזה יקרה. דו"ח ועדת נגל שהוגש באחרונה קורא לממשלה לפעול מיידית. אם לא נתעורר, ישראל תאבד את יתרון ה'סטארט-אפ ניישן'. אני קורא גם למגזר העסקי להאיץ את קצב אימוץ הבינה המלאכותית", כך אמר בני מלכה, CTO ראשי, דל (Dell Technologies) ישראל.

לדברי מלכה, "מדינות רבות מתייחסות כיום לבינה מלאכותית כאל תשתית חיונית. בינה מלאכותית איננה עוד כלי טכנולוגי ייעודי – אלא תשתית מרכזית שמעצבת כלכלה, ביטחון, בריאות וחינוך. כמו שלא ניתן לנהל מדינה מודרנית בלא חשמל או מים, אי אפשר לנהל אותה בעתיד בלא תשתית AI יציבה וריבונית. כבר היום מדינות רבות באירופה, אסיה והמפרץ מגדירות את ה-AI כתשתית ריבונית, הן מקימות מחשבי-על לאומיים, מרכזי נתונים יעילים ורגולציה מקומית שתגן על המידע של אזרחיהן".

"המלצות ועדת נגל משרטטות חזון חד וברור", ציין מלכה, "הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית בבעלות המדינה, הקמת מחשב-על ישראלי והשקעה של 25 מיליארד שקלים בתחום בשנים הקרובות. המשמעות היא פשוטה: אם לא נפעל עכשיו, נאבד את היתרון שלנו כאומת סטארט-אפ. ישראל מובילה במחקר ובחדשנות, אך ללא תשתיות ריבוניות נהפוך תלויים באחרים, וזהו איום אסטרטגי על עתידנו כמעצמת טכנולוגיה".

מחייב התגייסות של הממשלה והעסקים. אימוץ בינה מלאכותית בישראל. צילום: Shutterstock

"כל עיכוב כאן מסוכן"

"זה קריטי במיוחד למדינה כמו ישראל", אמר, "מדובר בסוגיה קריטית מאוד. ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים ייחודיים, מערכת בריאות ציבורית דיגיטלית, מאגרים ביומטריים ושירותים ממשלתיים חיוניים. כאשר מערכות AI אינן בשליטתנו, אינן שקופות או מאוחסנות בשרתים זרים – זהו סיכון לאומי. מעבר לפגיעה אפשרית בביטחון, מדובר גם בפגיעה באמון הציבור. אם האזרח.ית חושש.ת שהמידע שלו.ה אינו מוגן, או שארגון פיננסי מרגיש חשוף – כל הבסיס הכלכלי והחברתי מתערער".

לגבי ההיערכות של המגזר העסקי בישראל לאימוץ טכנולוגיות AI, אמר מלכה כי "מצד אחד אנחנו רואים התלהבות עצומה. בסקר החדשנות האחרון שהחברה ערכה, 60% מהארגונים בישראל סימנו את הבינה המלאכותית כעדיפות אסטרטגית ראשונה. זהו נתון מרשים. אולם מנגד, 64% מהארגונים דיווחו שאינם מוכנים תשתיתית לעומסי AI. נתון זה גבוה בהרבה מעל הממוצע העולמי, שעומד על 46% בלבד. במילים אחרות: השאיפה קיימת, אך הקרקע שעליה היא נשענת – עדיין לא יציבה".

"יש השלכות לפער זה, בין הצורך העסקי לבין רמת המוכנות בפועל", הסביר, "הפער יוצר איום כפול. ראשית, ארגונים פרטיים במיוחד בתחומי הפיננסים, הביטחון וההיי-טק, הם הראשונים שנחשפים לסיכון. שנית, הממשלה רגילה להישען על המגזר העסקי, אך אם גם הוא אינו ערוך – המדינה עלולה למצוא עצמה בלא בסיס פעולה. המצב הנוכחי מוביל ל'עמדת המתנה' הדדית, וכל עיכוב כאן מסוכן".

"בעולם", אמר מלכה, "יש התמודדות עם האתגר הזה: באירופה מקדמים חקיקה מחייבת בדמות ה-European AI Act – חקיקה המגדירה את הבינה המלאכותית כתחום ריבוני עם רגולציה ברורה. מדינות המפרץ משקיעות משאבים עצומים בהקמת תשתיות מקומיות, מתוך הבנה ש-AI היא בסיס לעצמאות כלכלית וביטחונית. בארה"ב, התאגידים הגדולים משקיעים במחשוב עתיר ביצועים ובשבבים ייעודיים. המגמה העולמית ברורה והיא שכולם רצים קדימה. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור".

"נדרש כאן מהלך לאומי כולל, בדומה למבצע אסטרטגי רחב היקף", סיכם מלכה. "יש לממש גישה משולבת. המגזר העסקי חייב להמשיך להוביל בחדשנות, אך הממשלה מחויבת להבטיח את התשתית. זה אומר רגולציה חכמה, תמריצים, סבסוד וגם השקעה ישירה. ישראל אינה מתחילה מאפס, יש כאן חדשנות יוצאת דופן – אך חייבים לספק לה בסיס לאומי יציב".

לפרטים והרשמה לכנס Dell Technologies Forum שיערך באמצע ספטמבר – לחצו כאן.