"התוקפים עובדים הרבה יותר מהר – לכן צריך אוטומציה"

"אנחנו בתהליך בו משנים את כל מודל התפעול של הארגון, וזה כולל גם בעיות תרבותיות. צריך לשדרג את האפליקציות, אבל השדרוג של מערכות לגאסי זה אירוע גדול ומורכב, וצריך גם לטפל באבטחה. התפקיד שלנו זה להתמקד ברבדים שנימבוס כולל, ולעזור לכם לבצע את ההמרות הנדרשות בצורה מאובטחת, כשהאבטחה מובנית. התוקפים עובדים הרבה יותר מהר, ולכן צריך אוטומציה, ורק AI יכול להגן נגד תקיפות בצורה מהירה מספיק. הענן יהיה בריבוי עננים. לא צריך לפחד מדאטה, במיוחד כשיש כלים של ריבונות נתונים שמקלים על ההבנה והצריכה", כך אמר מני צרפתי, סמנכ"ל חטיבת מומחים ופתרונות תשתית במל"ם, בכנס AIeGOV25 הגדול של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה באולמי לאגו בראשון לציון.

צרפתי היה אחד הדוברים הרבים בפאנל 'מאחורי הקלעים של נימבוס: אסטרטגיה, רכש ויישום' שהנחה יוגב שמני, סמנכ"ל טכנולוגיות ושירותים במערך הדיגיטל הלאומי.

מימיטן לשמאל: סוניה פיסרב, מנהלת התחום הציבורי בקומיט; מיכאל הלפרין, מנכ"ל קבוצת hms; ו-תהילה מלכיאלי, מנמ"רית משרד המדע, התרבות והספורט. צילום: ניב קנטור

"חייבים להכניס המרה דיגיטלית ולבצע קפיצת מדרגה משמעותית"

סוניה פיסרב, מנהלת התחום הציבורי בקומיט, אמרה באותו נושא: "אנחנו מעבירים בשנה עשרות ארגונים לענן, כולל לנימבוס, יש לנו נקודת מבט אל כל המשרדים בממשל. אחד האתגרים המשמעותיים הוא תהליך החלטות מאוד ארוך, ואחת הסיבות העיקריות היא שעבור המנהלים במשרדים זה משהו שקורה לראשונה, בעוד שאנחנו רואים את כל קצב השינויים הגדול בכלים וביכולות. אנחנו יכולים לבחון את החלופות לטובת כל אתגר, ראינו וחווינו את התהליכים, אז בקשו עזרה".

מיכאל הלפרין, מנכ"ל קבוצת hms, דיבר על מה שצריך לעשות כדי להאיץ את המעבר של הממשלה לענן. "רואים קודם כל בעיה בכך שלוקחים נושא ומחלקים אותו להרבה סירות קטנות ומהירות שכולם צריכים למשימות שלהם, ולא תמיד לטובת כולם. יש בעיה של מודלים, וגם יש בעיה של מציאת האנשים המתאימים, וכמובן נושא המידע. ממשל חכם זה מקביל למידע זמין? כנראה שכן, אנחנו צריכים אבל להעשיר את הנתונים כדי שהמשרדים יוכלו לנצל אותם היטב, וגם לשתף נתונים עם הלמ"ס. ואנחנו מביאים כמה פתרונות", הוא אמר.

תהילה מלכיאלי, מנמ"רית משרד המדע, התרבות והספורט, סיפרה: "נכנסתי לתפקיד במרץ 2024 וכשדיברו איתי על ענן אמרתי לעצמי – בעידן הטכנולוגי חייבים להכניס המרה דיגיטלית ולבצע קפיצת מדרגה משמעותית. כשנימבוס נכנס לתמונה עברנו תהליך של מיפוי והתחברות לתהליכים העסקיים במשרד – ולעשות לא רק את החיבור בהיבט הטכני אלא גם העסקי. עזר לגלות שבאתר הגיבוי שלנו החומרה בקצה מחזור החיים, וגם השרתים היו מיושנים, כך שהמעבר לענן היה ברירת מחדל מיידית. יצאנו לדרך עם AWS ואנחנו עוברים את כל התהליך, וזה עוזר שהתברר שגם עלויות ההרצה נמוכות. אנחנו עכשיו בשיא ההעברה של הדאטה סנטר".

מלמעלה מימין, עם כיוון השעון:דניאל הרפז, מנהל הרכש הממשלתי; גלינה שיינברג, מנמ"רית הלמ"ס; אלבי מלכה, מנמ"ר רשות העתיקות; ו-קרן בר לב, מנהלת טכנולוגיה ראשית במערך הממשל הזמין. צילום: ניב קנטור

"לכניסה הגדולה של אינטגרטורים לרובד חמש – השפעה אדירה על כל המשק"

דניאל הרפז, מנהל הרכש הממשלתי אמר: "לכניסה הגדולה של אינטגרטורים לרובד חמש יש השפעה אדירה על כל המשק ולא רק על הממשלה. אנחנו בעיצומו של השלב החמישי. האירוע של רובד חמש זה אירוע חסר תקדים במיוחד עבור אלו שבאים מעולמות הרכש, החשבים והרגולציה, ואנחנו כבר עם יותר מ-300 תהליכים, זה בלתי נתפש אפילו. עכשיו צריכים לעשות עצירה ולתחקר את עצמנו כדי לבדוק איך לעשות את זה טוב יותר, לפני שיוצאים שוב לדרך עם רובד חמש. אנחנו מבינים את הקושי של המשרדים איך לנצל את מה שאנחנו מציעים, ולכן בקרוב נעשה כנס שמיועד כולו לרובד חמש כדי להסביר בצורה פשוטה יותר איך לעבוד נכון".

אלבי מלכה, מנמ"ר רשות העתיקות, אמר כי "אתגרים טכנולוגיים יש הרבה, ומתמודדים איתם בכל יום, אבל האתגר הכי משמעותי אולי, לפחות בהתחלה, היה עבורי התמודדות עם חוסר הוודאות והחשש להוביל ארגון בתהליך כל כך משמעותי שמערב שינוי בתהליכים העסקיים, בחשיבה וגם בעבודה השוטפת של העובדים, כולל ההתייחסות לכך שמדובר בחדשנות טכנולוגית שאנחנו ב-IT לא מכירים מספיק עדיין. כיום יש כבר סביבה תומכת, אבל בתחילת הדרך להנהלה לא היה אכפת איפה השירותים, איפה השרתים ואיך זה עובד, השאלה היחידה הייתה כמה זה בכסף. וככה זה גם עכשיו עם ה-AI. הארגון אמנם רוצה AI אבל עוד לא מבין למה, וצריכים להוביל אותו למקום הנכון".

גלינה שיינברג, מנמ"רית הלמ"ס, הזכירה כי הלשכה הוא גוף הדאטה הגדול במדינה. "אנחנו אלה שמכינים את כל הבסיס הזה של הנתונים עבור הממשלה, מקבלי ההחלטות וגם לציבור, והפתרונות שאנחנו בונים מתבססים על ההיצע של הארגונים השונים בכל השכבות של נימבוס. אנחנו, לדוגמה, מחליפים תהליכים רבים באוטומציה כשאנחנו מתבססים בעיקר על כלים של גוגל, ברובד אחד וברובד חמש. השימוש בכלים האלה יאפשר לנו להנגיש דאטה ברמה איכותית בזמן אמת", היא סיפרה.

קרן בר לב, מנהלת טכנולוגיה ראשית במערך הממשל הזמין, דיברה על כך שמפת הדרכים שהוכנה זכתה לדחיפה שהייתה צריכה כדי להתממש. "הייתה לנו בשבוע שעבר פריצת דרך משמעותית מאוד עם האישור של התקציב, עם מיליארד שקל לפעילות. בינתיים עבדנו על מיפוי המערכות, על הבנת הצרכים ועל האתגרים בהם נתקלים ברכש, על הצורך במוצרים, על ספקים בשטח שיכולים לתת מענה לממשלה. בהתאם לכך גיבשנו מפת דרכים מלאה על בסיס נימבוס, כשאנחנו מבינים מה הממשלה צריכה, מה אנחנו צריכים לתת לממשלה, ואנו נעזור גם למשרדים להתחיל לממש את מפות הדרכים המסוימות שלהם".