"ארגונים שמחמיצים את השינויים המהירים עלולים לצאת מהשוק מהר מאוד"

"ארגונים שמחמיצים את השינויים המהירים, האקספוננציאליים (המעריכיים), עלולים לצאת מהשוק מהר מאוד. אם הם לא יטמיעו את השינויים הללו, הם עלולים להפוך לא רלוונטיים", כך אמר אמיר רסקין, שותף ב-B-Pro.

רסקין אמר את הדברים במפגש של פורום IBI מבית אנשים ומחשבים, שאותו הוא מנהל. המפגש התקיים אתמול (א') ב-yes Planet בראשון לציון ועסק ביתרונות של שימוש בקוד פתוח ובענן במערכות BI.

הוא ציין כי "ה-BI המסורתי-הייעודי, שסיפק את המידע החשוב לניהול העסק ולתכנון לעתיד, כבר לא עומד במשימה. יש למצוא כלי BI אפקטיביים ויעילים יותר בענן ובקוד פתוח, על יתרונותיהם וחסרונותיהם, שיתאימו לסביבה העסקית הנוכחית".

בדבריו המליץ רסקין לארגונים לאמץ את שיטת BOLD של פיטר דיאמנדיניס, יו"ר אוניברסיטת הסינגולאריות. השיטה מנסה להמחיש, באמצעות הדוגמה של קודאק (Kodak), כיצד ישפיע גידול אקספוננציאלי על חברות.

"ב-1976 פנתה קודאק לסטיבן ששון, שהציג בפניה את המצלמה הדיגיטלית הראשונה", תיאר רסקין. "היא נראתה כמו קופסה גדולה ושקלה משקל רב, וכששאלו אותו בתוך כמה זמן מצלמות כאלה יחליפו את המצלמות הרגילות הוא השיב: 15-20 שנים. בקודאק הגיבו באמרם כי אם כך, יש זמן. קודאק, שהובילה ב-85% משווקי המצלמות, הסרטים, הכימיקלים לפיתוח והמכונות להדפסת תמונות לחנויות, לא הבינה את החשיבות של גידול מעריכי, מה שגרם לנפילתה של החברה בבת אחת בשנות האלפיים".

ששת השלבים של השפעת הגידול המעריכי

"ניתן לכנות את ששת השלבים של השפעת הגידול המעריכי כששת ה-D-ים – דיגיטליזציה (Digitalization), הטעיה (Deception), הפרעה (Distruption), חינום (Demonetization), הפיכה מפיזי ל-וירטואלי (Demateialization) ודמוקרטיזציה (Democratization)", אמר רסקין.

הוא פירט בקצרה על כל אחד מהשלבים: "דיגיטליזציה – כל דבר הופך או יהפוך בקרוב לביטים, תהליכי ייצור, שירותים וכו'…, שכולם מתבססים על חוק מור, שמתאר את הגידול בכוח המחשוב. ברגע שתהליך או מוצר הופך לדיגיטלי, הוא גדל באופן מעריכי. דוגמה לכך היא הגידול העצום במספר התמונות שמצולמות מדי שנה, שזינק לאחר המעבר לצילום דיגיטלי.

הטעיה – השלב השני של התהליך, התקופה שבה הגידול האקספוננציאלי בקושי מורגש. זאת, מכיוון שהכפלה של מספרים קטנים נותנת תוצאות בקנה מידה קטן, ולכן יש הטועים לחשוב שמדובר בתנודות בגרף הגידול הלינארי. למשל, הגידול בכושר ההפרדה של המצלמות הדיגיטליות הראשונות מ-0.01 מגה פיקסל ל-0.02, ל-0.04 ול-0.08 מגה פיקסל לא הורגש על ידי הצופה מהצד. כל המספרים הללו קרובים לאפס.

הפרעה – בקודאק לא חשבו שכדאי להם להתחרות בעצמם ולכן החליטו שלא להיכנס בזמן לתחום המצלמות הדיגיטליות. הם לא הבינו את עוצמת השיבוש בשוק שהמצלמות הדיגיטליות יגרמו וכך, למעשה, הם גרמו לקריסת החברה.

חינום – הפיכה של מוצרים ושירותים לחינמיים. כך, למשל, גוגל (Google), שמציעה את הדפדפן שלה, כרום (Chrome), בחינם, אך אוספת מידע מהדפדנים של כל המשתמשים. דוגמה נוספת היא מיזמי קוד פתוח כגון ויקיפדיה (Wikipedia) ולינוקס (Linux). הגישה הזו גרמה לקריסה של הרבה מודלים עסקיים של חברות שלא היו מוכנות לכך.

הפיכה מפיזי ל-וירטואלי – גם המצלמות הדיגיטליות שקודאק בסופו של דבר ייצרה ומכרה לא שרדו. למעשה, המצלמות הפכו וירטואליות מאחר שהן צורפו לכל טלפון חכם. ב-2008, שנה לאחר הופעת ה-iPhone הראשון, שוק המצלמות הדיגיטליות לא היה קיים עוד.

דמוקרטיזציה – פעם היינו צריכים לבדוק את הפילם כדי להחליט מה ממנו להדפיס כדי לחלוק עם אחרים. בעידן המצלמה הדיגיטלית יכולים היינו לדעת מראש מה כדאי להדפיס. כיום, בעידן הפליקר (Flickr) והפיקאסה (Picasa), גם ההדפסה מיותרת".

מסקנתו של רסקין היא שארגון שרוצה לשרוד חייב לחדש ועליו להמציא מחדש את השוק שלו, בהתבסס על ששת הסימנים הללו, של השפעת הגידול המעריכי.