צורי דבוש – איש ההיי-טק לשעבר ש-"עבר מ-Windows לחלונות"

קרב מעניין ניטש בימים אלה על נשיאות התאחדות התעשיינים, בבחירות שיתקיימו בסוף החודש. צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, הצטרף ברגע האחרון למרוץ מול אברהם נובוגרוצקי, יו"ר חד אסף תעשיות ויו"ר איגוד המתכת והחשמל בהתאחדות. יש לדבוש זיקה לטכנולוגיה – משם הוא התחיל את הקריירה והמסלול העסקי שלו. הוא הגיע לפני ימים אחדים לאולם האירועים לאגו בראשון לציון, כדי לדבר עם משתתפי כנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים.

דבוש הוא לא תעשיין "קלאסי": הוא נולד באשקלון, שמיני מ-10 ילדים, לחדרנית בבית הבראה של ההסתדרות ופקיד בעמיגור. הוא גם היה הבן הראשון, והיחיד במחזור שלו בבית הספר, שלמד עיצוב אופנה. אחרי שירות בתותחנים ואחר כך במגלן, שם הוא הקים את ההדרכה באמצעות מחשב, דבוש ניסה להתקבל ללימודי אופנה בשנקר, ללא הועיל, והודח מלימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל בשל "חוסר כישרון עיצובי".

אחרי הכישלונות באקדמיה, דבוש פנה לתחום הטכנולוגיה: ב-1992 הוא הקים את היפרלוג – חברה שעסקה בפיתוח מערכי הדרכה ממוחשבים, ושנתיים לאחר מכן, על בסיס היפרלוג, הוא הקים, יחד עם שרון כרמל, נפתלי שני ואלי רייפמן, את גיאו-אינטראקטיב, שעסקה בפיתוח כותרי מולטימדיה. בהמשך שינתה גיאו-אינטרקאטיב את שמה לאמבלייז, אז אחת מחברות ההיי-טק הגדולות בישראל. היא הונפקה ב-1996 והגיע בשיאה לשווי שוק של שמונה מיליארד דולר – סכום ענק במושגים של שנות ה-90. בשנת 2000 דבוש מכר את חלקו בחברה תמורת 40 מיליון דולר. שנה לאחר מכן, ב-2001, הוא רכש את קליל, חברה ותיקה (נוסדה ב-1950) שעוסקת בפיתוח, עיצוב וייצור חלונות, דלתות ותריסים. או, כלשונו, "עברתי מ-Windows לחלונות".

"כשקניתי את קליל, היא הייתה בהפסד שנתי של שני מיליון שקלים ועם חוב לבנקים של 60 מיליון. אחרי שלוש שנים הגדלתי את ההפסד ל-37 מיליון שקלים ואת החוב ל-120 מיליון. בשלב הזה פגשתי את רעיה שטראוס, שהייתה אז הבעלים של שטראוס יחד עם אחיה, מיכאל. היא הכירה לי את קובי לוי, שהכין עבורי תוכנית עם 20 משימות לביצוע. ביצעתי אותן, ובתוך שנה עברנו לרווח". כיום, שווי השוק של החברה עומד על כ-450 מיליון דולר.

"אנחנו חייבים לשנס מותניים ולעשות שינוי"

דבוש דיבר בכנס על מצב התעשייה בישראל ואמר כי "היא בתקופה מאתגרת, ואנחנו חייבים לשנס מותניים ולעשות שינוי". הוא דיבר גם על מהפכת ה-AI ואמר כי "כשהתחילה מהפכת האינטרנט אמרו שזאת לא מהפכה טכנולוגית אלא חברתית. ניתן לומר את זה גם על הבינה המלאכותית".

"שואלים אותי: למה אתה רץ לנשיאות התאחדות התעשיינים? אני משיב כי למדינת ישראל חסר קול של תעשייה, שיסביר את מה שאמור להיות מובן מאליו: למה התעשייה חשובה במדינה. מקבלי ההחלטות לא מבינים את זה. נכון שהממשלה עושה, אבל זה לא מספיק", ציין.

"בחו"ל, לפחות בחלק מהמדינות, אם אתה אומר שאתה רוצה לפתוח מפעל – כולם מכרכרים סביבך, ובפרט הממשלה. זה צריך להיות המצב גם בארץ", אמר דבוש.

הוא פירט את ה-"אני מאמין" שלו באשר לתעשייה: "צריך לשנות את הביורוקרטיה והרגולציה – מה שיקרה רק ביום שבו מקבלי ההחלטות יבינו את הערך של התעשייה הישראלית. יש לחשוב מערכתית כדי להוריד את יוקר המחייה. כמו כן, יש להביא בפני מקבלי ההחלטות קול חזק וצלול, על מנת לעשות שינוי מהייסוד. התעשיינים עושים בארץ דברים מדהימים. רובם נמצאים פה כי זאת מדינת ישראל. הם היו עושים יותר כסף אם הם היו יבואנים, הופכים את המפעלים שלהם למחסנים או מעבירים אותם לחו"ל. לכן, התעשיינים צריכים להסתובב עם חזה נפוח".