כיצד שדרות מסייעת למאבק באנטישמיות ולהסברה של ישראל?

המאבק האנטישמיות בא לידי ביטוי בזירות שונות – פיזיות ודיגיטליות. אחת הזירות הפחות מתוקשרות, אבל מדורגת במקום גבוה בדירוג מקורות האנטישמיות, היא הגיימינג. מסתבר שמעבר לעניין התחרותי והתרבותי, גיימרים מישראל ושחקנים יהודים מהעולם חשופים מאז תחילת המלחמה לשיח של שנאה ולגילויי אנטישמיות, שעלולים לעתים להפוך לאלימות פיזית. יצרניות המשחקים לא מקפידות על ניטור גילויים כאלה וטיפול בהם.

בעיר שדרות החליטו להרים את הכפפה בפן הזה של המאבק באנטישמיות, בין היתר כי בני נוער מהעיר חשופים לתופעה, והם והוריהם פנו לרשות והביעו את דאגתם מההשלכות שלה. לפני כמה שבועות הכריזה העירייה, בשיתוף משרד התפוצות ומרכז הדיגיטל הלאומי, שפועל בעיר, על יוזמה שבמסגרתה יקבלו בני הנוער כלים כיצד להתמודד עם גילויי שנאה במהלך המשחקים. ליוזמה נרתמו מומחים מעולמות ההסברה, פיתוח המשחקים וקהילות הגיימינג.

ההכרזה על היוזמה נערכה במסגרת כנס שנערך לא מכבר בשדרות. עוד נערכו בו פאנלים מקצועיים לפיתוח כלים לזיהוי והסרת תכנים אנטישמיים בזמן אמת, וכלים ליצירת קמפיינים חינוכיים מבוססי גיימינג.

תושבים מספרים בקולם על האנטישמיות שחוו במשחקים

המאבק באנטישמיות בעולם הגיימינג הוא רק אחת מהפעולות הרבות שנערכות במרכז הדיגיטל הלאומי, שאותו מנהלת מזה שלוש שנים גיתית בוטרה. בשיחה עם אנשים ומחשבים היא הסבירה שהמרכז הוקם על פי החלטת הממשלה, במטרה לחזק את תדמית ישראל בעולם, והמאבק באנטישמיות הוא חלק מזה.

במסגרת הפעילות, תושבים משדרות מספרים בקולם, בסרטוני וידיאו, מה עבר עליהם כשנאלצו להתמודד עם גילויי אנטישמיות אונליין ואיך הם מתמודדים איתם.

לא רק אנטישמיות, אלא גם נאציזם בעולם הגיימינג. צילום: לכידת מסך

פעילות נוספת היא מפגשים אישיים בין תושבי שדרות, שנמצאת בעוטף עזה, למשלחות מחו"ל. לדברי בוטרה, האפקט של המפגשים האלה משמעותי ותורם להסברה של ישראל בעולם. "אין דבר יותר אותנטי מאשר לשמוע סיפורים ממי שחי פה. אלה לא גורמים מטעם, מומחים או מקבלי החלטות, אלא התושבים שחוו והיו פה", אמרה בוטרה.

300 מיליון חשיפות בעיתונות, 46 מיליון – ברשתות החברתיות

עם פרוץ אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה, מרכז הדיגיטל בשדרות הפך למרכז תקשורת קדמי לעיתונאים הזרים שדיווחו מהאזור. המרכז שירת 6,000 עיתונאים מרחבי תבל, כמו גם 100 דיפלומטים ממדינות שונות ו-300 משלחות מחו"ל. פעילותו זכתה ל-300 מיליון חשיפות בעיתונות העולמית ול-46 מיליון חשיפות ברשתות החברתיות, שם משתפים אנשי המרכז את ראיונות הווידיאו עם התושבים.

"הדיווחים מכאן פתחו מהדורות", סיפרה בוטרה בלא מעט גאווה. "יש כאן, למרבה הצער, סיפורים שהם מאוד מעניינים לתקשורת, של שורדים וניצולים מהטבח הנורא שהיה פה מתחילת המלחמה, ועוד", אמרה.

היא ציינה כי "מעניין לראות את התגובות של אורחים שמגיעים לכאן, ממדינות ומקומות שבהן הם מקבלים מידע מעוות. הם מקבלים דיווחים בתקשורת העולמית על מה שקורה לתושבים בעזה, ואז הם שומעים פה את התושבים". המפגשים הבין אישיים נעשים בשיתוף עם משרד החוץ, משרד התפוצות ודובר צה"ל.

בוטרה הדגישה שהמיצוב של הביקורים שמגיעים למרכז הם למטרות הסברה. "אני לא אוהבת את המונח 'תיירות טרור'. המטרה היא הסברה ולא רחמים", אמרה.

אחד הרעיונות שנדון בימים אלה הוא מעין פרויקט "זיכרון בסלון" לאירועי ה-7 באוקטובר. "אנחנו חושבים לארגן סיפורי סלון עם שורדים וניצולים, כמו שעושים ביום השואה, כדי לחזק את ההסברה בחו"ל", אמרה.

פעילות ההסברה מבוססת על מתנדבים מכל התחומים. באתר המרכז ישנה קריאה להצטרף למאמץ הדיגיטלי להסברה הישראלית. "לא צריך להיות לוחם על, איש סייבר מטורף או מרצה בעל שם עולמי כדי לספר את האמת", נכתב בהודעה שפורסמה בו.