כיצד להילחם בחצבת עם טכנולוגיות מתקדמות

מגפת החצבת עושה בימים אלה קאמבק ברחבי העולם, ולא מכבר התגלה מקרה ראשון בגל הנוכחי בישראל. מאז התגלו נוספים.

בל קיטאי, מנהלת תחום דיגיטל במשרד הבריאות, סיפרה על הגילוי של אחד מהם: "מדובר בישראלי בן 40, שלא חש בטוב ונשלח לבדיקות מעבדה. אלה העלו כי הוא חולה חצבת. מדובר במחלה מדבקת, שדורשת ניטור הדוק. משרד הבריאות מתחקר כל אירוע תחלואה שכזה, כי חשוב לתחקר את כל מי שהחולה בא.ה עמו.ה במגע. מתברר כי כמה ימים לפני, החולה המדובר הגיע ארצה בטיסה שכללה 370 נוסעים, ובסך הכל, הוא בא במגע עם 800 איש לפני שהתחלנו בתחקור".

רונה קייזר, סמנכ"לית מגזר ציבורי בקבוצת יוניטסק. צילום: ניב קנטור

קיטאי דיברה היום (א') במסגרת מפגש של פורום e-Gov מבית אנשים ומחשבים, שנערך במלון אוריינט בירושלים, ועסק באתגרים בהטמעת מערכות מידע חדשות במגזר הציבורי. את המפגש הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ורונה קייזר – בעבר מנמ"רית משרד הבריאות וכיום סמנכ"לית מגזר ציבורי בקבוצת יוניטסק, זרוע הדיגיטל של אמת מחשוב.

בדבריה הציגה קיטאי את פרויקט החקירות האפידמיולוגיות שנערך במשרד הבריאות ואת היבטיו הטכנולוגיים. הפרויקט הביא לאיחוד של מערכות שונות, שטיפלו בתחקור של מחלות שונות, והוא עלה לאוויר בפברואר השנה.

היא אמרה ש-"בכל שנה יש אירוע מדבק כלשהו – מסארס, דרך שפעת העופות ועד לקורונה. האתגר שלנו, במשרד, הוא לתת מענה IT חקירתי ל-80 סוגי מחלות, שאחריהן אנחנו עוקבים. זאת, לטובת 16 לשכות בריאות ושלוש יחידות מטה שמתעניינות בתוצאות של המעקב שלנו. בכל חודש אנחנו עורכים יותר מ-2,000 חקירות, שהתוצאות שלהן משרתות 250 משתמשים, ולאלה יש אינטרסים שונים".

אתגרים – ומענה

קיטאי ציינה כמה מהאתגרים שאנשי משרד הבריאות היו צריכים להתמודד איתם בהקמת המערכת, ואת המענה שניתן להם. "אתגר אחד הוא הרצון להימנע מהפתעות תקציביות", אמרה. "השני – היקף המיזם ועלותו. חשוב לבחון את צורת ההתקשרות הנכונה ולתכנן אותה נכון, היות שמדובר באחד ממפתחות ההצלחה של הפרויקט".

"בהיבט הטכנולוגי", ציינה, "היה לנו ביטחון שנצליח, אבל מדובר במערכת שנשענת על עולמות דאטה. התלבטנו האם להעביר את הנתונים לענן או לבנות ממשקים אין-האוס. הקמנו צוות עבודה והחלטנו על פיתוח מלא מאפס – ללא שימוש בפלטפורמה. את הפיתוח ערכנו על סביבת AWS, עם ממשקים מרובים לאון-פרם. בנוסף, מדובר היה בארכיטקטורה סבוכה".

"אתגר נוסף", אמרה, "היה בעולם הפיתוח: היו לנו שלושה צוותים שעבדו בכלי פיתוח שונים, הספרינטים לא חפפו וצוותי התשתיות התנהלו בנפרד. בנינו כלים אחודים עבור כלל הצוותים. מאוד חשוב לעבוד בתצורת אג'ייל על מנת להצליח בענן. נדרשת הקפדה על כלי עבודה משותפים בין כלל הגופים. עוד חשוב שיהיה ניהול צמוד מאוד של כלל הפעילות".

לדברי קיטאי, "אתגר נוסף היה כרוך בתהליכי העבודה. הקמנו שני צוותים – DevOps ותשתיות. או אז צצה דילמה לגבי חלוקת גבולות הגזרה בין הצוותים". היא אמרה כי "אחת המסקנות שעלו מהפרויקט היא שכל בעיה שיש טרם המעבר לענן – תכפיל את עצמה בענן. עוד יש להתמקד בלמידה ובשיפור מתמיד".

"עוד אתגר הוא ניהול של ספק ה-IT", ציינה קיטאי. "פה הבנו שכל ספק צריך ניהול, ויש לתאם ציפיות. במהלך הפרויקט הבנו שעלינו לטפל גם בנושא העברת הידע שנצבר אצל הספק לאנשי הפיתוח שלנו, לטובת המשך פיתוחים עתידיים. כמו כן, חווינו עיכובים בשל המלחמה ונדרשנו להיערך להם".

לסיכום היא אמרה ש-"התקשורת היא חלק מהותי חלק מההצלחה. נדרשים אנשים חזקים כמנהלי פרויקטים. יש להתאים את תהליכי העבודה, ה-DevOps וה-FinOps, וכמובן להתמקד בניהול".