חברות ישראליות בתחום סוכני ה-AI גייסו עד כה 1.67 מיליארד דולר

כמחצית מהגיוסים בוצעו על ידי שתי חברות בלבד - כך מעלה דו"ח של IVC, יחד עם טוויין סקיוריטי ואיש התוכן אמיתי זיו ● החוקרים מצביעים על המקום המרכזי שישראל משחקת בתחום והפוטנציאל הרב שטמון כאן לפיתוחו העת

אנחנו במפה - גם בתחום סוכני ה-AI.

האקו-סיסטם הישראלי משתלב היטב בתחום הלוהט של סוכני ה-AI: על פי דו"ח שהוציאה היום (ג') חברת המחקר IVC, יחד עם טוויין סקיוריטי ואיש התוכן ובלוגר הטק אמיתי זיו, מעלה כי חברות כחול לבן בתחום גייסו עד כה יחדיו 1.67 מיליארד דולר.

שתי החברות הבולטות בסכומי הגיוסים שלהן אלה Gong.io, שגייסה 583.1 מיליון דולר, וטורק טכנולוגיות, שגייסה 190 מיליון. מתוך כלל החברות שהחוקרים מיפו, 19 נמצאות בשלבים מוקדמים עם גיוסים של פחות מ-20 מיליון דולר, ו-21 שלשלו לקופתן בין 20 ל-100 מיליון.

התפתחות של הבינה המלאכותית היוצרת

החוקרים ציינו כי סוכני ה-AI הם התפתחות של הבינה המלאכותית היוצרת. סוכנים אלה החלו להופיע בסוף השנה שעברה, והם מסוגלים לקבל החלטות, לשתף פעולה ולהוציא אל הפועל משימות מורכבות. "סוכני בינה מלאכותית צפויים להיות לצידנו ועבורנו כקולגות, כעוזרים ולעתים אף כמנטורים באספקטים שונים של חיינו", כתבו אנשי IVC, טוויין סקיוריטי וזיו.

לדבריהם, "הטרנספורמציה הזאת נמצאת בעיצומה, וכבר ראינו את המעבר המהיר מצ'טבוטים לקופיילוטים, וכעת אנחנו רואים את התנועה לכיוון סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים מאי פעם. היא קורית – כיאה לתחום – במהירות מסחררת, ותכלול כמה שלבים עד שנגיע למצב שבו סוכני בינה המלאכותית יהפכו להיות עצמאיים כמעט לחלוטין. ראשית, ייבנו תשתיות ואמון, ובהמשך ישתכללו היכולות להוציא אל הפועל פרויקטים מורכבים, מקרי קצה והחלטות מסובכות. בשלב מתקדם יותר, מערכות ישלבו סוכנים מרובים (Multi-agent systems), ובהן סוכן מבוסס בינה מלאכותית אחד יבצע פעולות בתחום מסוים וסוכן אחר יפעל לצדו, וינטר ויבקר, לדוגמה, את רמת האבטחה או את איכות הביצוע".

"אנליסטים רבים מעריכים שהתהליך הזה יעצב מחדש מבנים ארגוניים, כך שיכללו צוותים משולבים של בני אדם וסוכנים, בכדי למקסם יעילות ולאפשר אוטומציה מלאה יותר של תהליכים", ציינו החוקרים.

פעילות הסטארט-אפים הישראליים בתחום סוכני ה-AI

מפת חברות סוכני ה-AI הישראליות שפרסמו החוקרים מראה כי הן מפתחות טכנולוגיה ומוצרים בעלי פוטנציאל להוביל את הטרנספורמציה אל עבר התחום. לדבריהם, חברות הסייבר מצויות בראש תהליך זה, עם שבעה תחומים שונים לשימוש בסוכנים, וביניהם ניהול זהויות ומשתמשים (IAM); מרכז פעולות אבטחה (SOC); ממשל, ניהול סיכונים וציות (GRC); בדיקת חדירות (Penetration Testing); ניהול פגיעויות (Vulnerability Management); אבטחה וניהול סיכונים בהקשרי הסוכנים עצמם; ו-SaaS Security. "הדומיננטיות הזו משקפת פתיחות של ארגונים לאמץ סוכני בינה מלאכותית, לצד צורך לבסס אמון ומוכנות של תשתיות הדאטה בעבורם", כתבו. קטליזטור נוסף לאימוץ סוכנים בתחום הסייבר הוא המחסור באנשי מקצוע אל מול הגידול המתמיד באיומים.

קטגוריית פיתוח התוכנה היא השנייה בגודלה. כתיבת קוד היא פעולה שהבינה המלאכותית עושה מצוין, ומפתחי תוכנה אימצו במהירות כלים כמו קורסור וגיטאהב קופיילוט, כדי לייעל את העבודה שלהם בסדרי גודל משמעותיים. ישראל היא מובילה עולמית בפיתוח תוכנה, עם אקו-סיסטם תומך ואימוץ מוקדם של טכנולוגיות חדשות. מפתחים מובילים באקו-סיסטם החלו באחרונה גם לבנות סוכני AI שפותרים בעיות ספציפיות עבור מפתחים כמותם, מתוך היכרות קרובה עם הדומיין וחשיבה פרקטית על צרכי המפתח. בקטגוריה זו אפשר למצוא סוכנים לכתיבת קוד, אבטחת קוד, פרוטו-טייפינג ועוד.

גם פתרונות לתעשיות ספציפיות מהווים חלק דומיננטי במפת חברות סוכני ה-AI הישראליות. הסוכנים שהן מפתחות מסייעים ומאפשרים אוטומציות במגוון תחומים כגון אי-קומרס, מגזר ציבורי, תמיכה בלקוחות וסיוע לעמותות.

מפתת חברות סוכני ה-AI הישראליות העיקריות. מקור: IVC, טוויין סקיוריטי ואמיתי זיו

מפתת חברות סוכני ה-AI הישראליות העיקריות. מקור: IVC, טוויין סקיוריטי ואמיתי זיו

תיאום סוכנים מרובים הוא מגמה נוספת, כאשר יש חברות ישראליות שמפתחות פלטפורמות לתיאום בין כמה סוכני AI בתהליכים מורכבים. ב-IVC חוזים כי ככל שתהליכי העבודה יגדלו מבחינת היקף, תגדל הדרישה לכלים המסוגלים לנהל תכנון, הוצאה אל הפועל, ולידציה והעברות משימות ומידע בין סוכנים בדומה לאופן שבו בני אדם וצוותים בעלי ביצועים גבוהים משתפים יחד פעולה בצוותים.

סטארט-אפים המפתחים סוכנים מבוססי בינה מלאכותית לפונקציות המכירות והשיווק בארגונים כבר מראים היתכנות מסחרית ויש להם מענה מחברות בשוק. הם מוכיחים איך סוכני AI יכולים להשפיע ישירות על פונקציות צמיחה בארגונים על ידי יצירת לידים, הוצאה לפועל של פניות מותאמות אישית ויצירת תכנים בסקייל גבוה מבעבר.

לבסוף, על פי הדו"ח, חברות בתחום התשתית עבור סוכני בינה מלאכותית מאפשרות, מתחת לפני השטח, לאקו-סיסטם של הסוכנים לתפקד כראוי ומפתחות פתרונות כגון מסדי נתונים מותאמים, יכולות להבין את מצב וביצועי הסוכנים באמצעות הנתונים שהם מדווחים עליהם, ומערכות אבטחה לחציצה והגבלה בקוד של שכבת הביצוע של הסוכנים.

העתיד האייג'נטי

מאחר שבניית סוכני AI היא משימה מורכבת, החוקרים צופים שחברות הטכנולוגיה הגדולות יהיו אלה שיפיצו לשוק סוכנים כלליים או ישלבו אותם במוצריהן הקיימים (מיקרוסופט, סיילספורס ואחרות כבר התחילו בכך), וסטארט-אפים יבנו סוכנים שיתמחו ביישומים ובוורטיקלים ספציפיים.

לסיכום כותבים אנשי IVC, טוויין סקיוריטי וזיו כי "המיפוי מראה שהאקו-סיסטם הישראלי ממוצב באופן ייחודי לקיום ההבטחה של סוכני בינה מלאכותית שחושבים, מתכננים ומבצעים. עם הזמן, הם מרוויחים יותר ויותר את אמוננו, בין היתר משום שהם מדווחים על התקדמותם בשקיפות הניתנת לביקורת, שיתוף פעולה ובקרה. מהמיפוי עולה כי ייתכן שחברות ישראליות תהיינה אלה שיגדירו את אחת הטכנולוגיות המתוחכמות ביותר של זמננו".

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים