"זהויות מזויפות – האיום הכי גדול על הארגון"

פבל גולדמן-קלאיידין, ראש תחום הבינה המלאכותית ולימודי המכונה בסאמסאב, הזהיר מפני האיום הזה ופירט מה ארגונים צריכים לעשות כדי למנוע אותו מראש

פאבל גולדמן-קלאיידין, ראש תחום בינה מלאכותית ולימוד מכונה בסאמסאב.

"זהויות מזויפות יכולות להיות האיום הכי גדול על הארגון. כדי ליצור אותן, כל מה שצריך הוא לעשות סלפי, ליצור מסמך ולהוכיח את הכתובת. ה-AI מאפשרת לעשות את זה בקלות", אמר-הזהיר פבל גולדמן-קלאיידין, ראש תחום הבינה המלאכותית ולימודי המכונה בסאמסאב.

גולדמן-קלאיידין פתח את כנס ה-AI והפינטק של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים במלון הילטון תל אביב. את האירוע הנחתה סופיה טופולב-לוז, מי שעומדת בראש ומפיקה ב-The Endgame.

"זיוף הזהויות הוא אתגר, כולל זיוף תעודות הזהות", ציין גולדמן-קלאיידין. "הבעיה של השנה האחרונה היא חדשה: אפשר לג'נרט מסמכים מההתחלה, ליצור מסמך לגיטימי יש מאין".

הוא דיבר על ההונאה כשירות ואמר כי "זה טרנד של השנתיים האחרונות".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

גולדמן-קלאיידין שיתף את המשתתפים בכמה נתונים: "הזיוף הוא עסק לא יקר, ועושים את זה דרך שרשרת שעוברת בהרבה מדינות. עם 1,000 דולר בלבד, קבוצה של מזייפי זהויות יכולה לגרום להפסדים של עד 2.5 מיליון דולר. בישראל, אנחנו רואים השנה זינוק של 75% בזיוף מסמכים לעומת השנה שעברה. הונאות של זיוף תעודות מזהות עלו פי שניים בשנה האחרונה. 67% מהלקוחות שלנו דיווחו על עלייה בהונאות. כמו כן, אחד מכל 100 גולשים באינטרנט הוא חבר בקבוצת הונאות".

מה לעשות? איך להילחם ב-AI עם ה-AI? "אנחנו עומדים בפני מרוץ חימוש", ציין. "צריך לזהות איומים ומתקפות מבעוד מועד עד כמה שאפשר, ולהשקיע בטכנולוגיה שמונעת את זה. על ארגונים לקבל את העובדה שמי שמבצעים את ההונאות נמצאים כאן, ולהקפיד להיות לפניהם".

אבישי לברם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE data.ai.

אבישי לברם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE data.ai. צילום: נדב כהן יונתן

דובר נוסף בכנס היה אבישי לברם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE data.ai. הוא דיבר על הפתרון של אלטריקס, ש-ONE data.ai מייצגת בישראל, ואיך הוא יכול לעשות בוסט לפעולות הפיננסיות של הארגון.

"יש במחלקות הכספים הארגונים המון אקסלים והרבה עבודה ידנית. אנליסטים משקיעים לא מעט זמן בלעבד נתונים ידנית – 11 שעות בשבוע, שהן 3.5 חודשים בשנה", ציין. "זה קורה בגלל ריבוי של מערכות ומקורות מידע, וריבוי של קבצים. האנליסט צריך לחבר בין הנתונים, לטייב ולסדר אותם, לעשות בקרות והתאמות. זה מסבך מאוד את העבודה שלו ומבזבז לו זמן יקר".

"אלטריקס חוסכת לו אלפי שעות בשנה", אמר לברם. "זוהי חברה אמריקנית, ש-50% מחברות הפורצ'ן 500 הן לקוחות שלה. יש לה גם לא מעט לקוחות בארץ, בהם בנק לאומי, מנורה, הראל, כלל, מגדל, וויקס, פיוניר, טאבולה, ורוניס, פז וטבע".

הוא הוסיף כי "הפתרון של אלטריקס מאפשר טיוב נתונים – שלמותם, בקרות ו-ולידציה; יכולת התמודדות עם מיליונים רבים של טרנזאקציות; עבודה מול מגוון רב של מקורות מידע שונים, כולל סוגים רבים של קבצים; יכולת ליישם לוגיקות עסקיות מורכבות מאוד; גמישות רבה; תהליכי מיגרציה; ועצמאות לאנליסטים".

מקרה שימוש שהוא נתן כדוגמה הוא בקרת חשבוניות: "המערכת מאפשרת לבצע את התהליך ביומיים בלבד של עבודה, במקום חודש-חודשיים בלעדיה. מדובר בחיסכון של אלפי שעות עבודה ו-ROI (החזר השקעה) מהיר". "בנוסף", אמר לברם, "הכלי מבוסס בינה מלאכותית – מה שמאפשר ניתוחים מתקדמים של נתונים ושימוש בשפה חופשית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים