מהממ"ד ועד גרמניה: סטארט-אפ ישראלי עושה דיגיטציה למערכי הטיפול

ענף טכנולוגיות הבריאות (הלת'-טק) למקצועות הטיפול – מקלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק ועד לבריאות הנפש – נמצא בעיצומו של זינוק חסר תקדים. נתונים מעודכנים מצביעים על כך ששוק הטכנולוגיות לתזונה נכונה בלבד צפוי יותר מלהכפיל את עצמו מ-16.9 מיליארד דולר ב-2026 ל-35.1 מיליארד ב-2030, בעוד תחום בריאות הנפש עתיד לעמוד על כ-580 מיליארד בעשור הקרוב. הצמיחה המטאורית הזו נשענת על שילוב בין מחסור עולמי במטפלים לפריצות דרך טכנולוגיות, תוך דגש על הבינה המלאכותית – בשוק שבו רבים עדיין עובדים בשיטות אנלוגיות של "עט ונייר". בתווך הזה פועלת קוגנישיין, שמבקשת להפוך ל-"אופיס 365 של המטפלים" ולהחליף את הכלים המיושנים.

אם צריך להגדיר את קוגנישיין במשפט אחד, היא חברה שעושה דיגיטציה למערכות שמשרתות מטפלים וארגוני בריאות. "אנחנו עושים את זה בפשטות, מעבירים להם את העבודה הידנית למערכת אחת", אומר נמרוד זילכה, ממייסדי ומנכ"ל החברה. לדבריו, "מה ששונה אצלנו הוא שבעוד שרוב השחקנים בתחום מנסים להחליף את המטפלים ומתמקדים בנישה קטנה, אנחנו לא מנסים לתפוס את מקומם ונפרשים על פני תחומים רבים".

מה שקוגנישיין מציעה הוא "ספריית נטפליקס למטפלים", כפי שמגדירה זאת קרן לי בן חיים, אחראית על הטמעה בארגונים בחברה. זילכה אומר שהשאיפה של החברה היא שהמערכת שלה תהיה "האופיס 365 של המטפלים".

מה שעומד מאחורי הכותרות המפוצצות הוא מערכת מבוססת AI, שמסייעת למטפל לאורך ולרוחב עבודתו: מבחירה של הטיפול ועד לתכנונו למטופל הספציפי ולמעקב אחרי ההתקדמות שלו, מהעלאת תכנים שקשורים לנושא, שגם מטפלים אחרים יוכלו לראות, ועד לענייני ניהול תקציב – ואלה רק חלק מהפונקציות של המערכת. כל זה מתאפשר בכמה שפות – עברית, ערבית, שלוש וריאציות של אנגלית (ארצות הברית, קנדה ובריטניה) ועוד. הממשק ידידותי למשתמש, כזה שלא מסבך את אנשי המקצוע ומאפשר להם להתרכז במה שהם מומחים בו.

"המערכת כוללת בעיקר טיפולים שהמטפלים כבר מכירים. אנחנו לא ממציאים כאן את הגלגל", אומרת בן חיים. "הם בוחרים אותם דרך סננים שקשורים לתחום הטיפול שלהם".

אין חכמה כבעלת ניסיון

כמו שקורה בלא מעט סטארט-אפים, גם כאן, הרעיון להקמת החברה נולד מהתנסות אישית: קוגנישיין הוקמה על ידי זילכה, שגיא קרני ומיטל קרני בוכמן, שהייתה מרפאה בעיסוק שעבדה עם אוכלוסייה בוגרת, ומצאה את עצמה חדשות לבקרים גוזרת ומכינה דברים. היא הבינה שיש צורך למצוא פתרון טכנולוגי שיחליף את כל ההתעסקות הידנית הזאת. הבינה – ועשתה: קרני בוכמן ושותפיה הקימו את קוגנישיין ב-2019 ועד 2024 החברה הייתה בוט-סטראפ – כלומר, ממימון עצמי. היא יצאה לסבב גיוס ראשון לפני כשנתיים, וגייסה עד כה כ-2.5 מיליון דולר. בנוסף, החברה קיבלה 1.5 מיליון דולר מרשות החדשנות, משרד הכלכלה והכוורת-הג'וינט. הסכומים האלה לא מרשימים במיוחד, אבל קוגנישיין כבר עובדת עם ארגוני בריאות וחינוך רבים, ועם רשויות מקומיות.

אחת מאותן רשויות היא עיריית שדרות. קוגנישיין היא חלק מהאב החדשנות, החוסן והבריאות בעיר, שמציע לחברות סטארט-אפ אקו-סיסטם שלם כדי להתפתח, תוך שיתוף פעולה של העירייה, מכללת ספיר וגופים נוספים באזור. לדברי ערן סגל, מייסד משותף של ההאב, "כיום, יש בשדרות הזדמנות אמיתית לפתח פתרונות טכנולוגיים שמתמודדים עם אתגרים אמיתיים – במיוחד בתחומי הטיפול הקוגניטיבי, השפתי והחינוכי. ההאב שלנו נותן לסטארט-אפים כמו קוגנישיין את הכלים והתמיכה להוציא לפועל רעיונות מהשטח, ולהפוך אותם לפלטפורמות שמגיעות ישר למטפלים ולמטופלים, משפרות את רצף הטיפול ומאפשרות טיפול מרחוק בצורה חכמה ונגישה".

ערן סגל, מייסד משותף של האב החדשנות, החוסן והבריאות בשדרות. צילום: ענת קזולה

במסגרת הפרויקט בשדרות, קוגנישיין מעניינת בימים אלה גופים שונים בעיר, שמטפלים בקשישים ובבעלי מוגבלות, במערכת שמאפשרת למרפאים.ות בעיסוק ולקלינאי.ות תקשורת לעשות לפחות שלל דברים, למשל לסייע למטופלים בניהול תקציב או בהבנת הנקרא. "באשר לניהול תקציב", אומרת בן חיים, "בנינו פעילות שמאפשרת למטפלים לדמות למטופלים שלהם קניות באינטרנט, תכנון שיפוץ הבית ועוד פעולות שעושים בחיי היום יום. באשר להבנת הנקרא, המטפל יכול לקחת כל נושא שעולה על דעתו ולהתאים לו קטע קריאה באורכים שונים. זה יכול להיות טקסט יותר ופחות מדעי-אקדמי".

נמרוד זילכה, ממייסדי ומנכ"ל קוגנישיין. צילום: באדיבות המצולם

כיצד הבינה המלאכותית משתלבת במערכת?
זילכה: "המערכת מיועדת לאנשים בעלי מוגבלות נרכשת או מולדת, בין אם בגלל מוגבלות שכלית-התפתחותית ובין אם כתוצאה מאירוע שקרה במהלך החיים, כגון התפתחות של דמנציה. המטרה היא להביא אותם עד כמה שאפשר לתפקוד מלא. הבינה המלאכותית מאפשרת למטפל להגדיר מה בדיוק הוא רוצה, לאיזה מטופל ומה רמת הקושי של הטקסט. הכלי מג'נרט עבורו את הטקסט.

אנחנו פיתחנו את הכלי ובניגוד למה שקורה בשוק, הוא לא מבוסס על המנועים הגדולים. אנחנו מגדירים את עצמנו ורטיקל AI, ועוטפים אותו עם ידע קליני. בעתיד נוציא סוכן AI שיוכל לבנות סשן שלם לבדו ולייצר את הכלים מ-א' ועד ת'".

פרויקטים נוספים ופעילות במלחמה

פרויקט נוסף בתחום הבריאות, שקוגנישיין מבצעת בימים אלה עם המרכז הרפואי לבריאות הנפש שלוותא, הוא קלמר תרופות דיגיטלי, שמסייע למטופל לסדר את התרופות שלו. "כיום, הרבה מאוד מטופלים לא לוקחים את התרופות שלהם בגלל פחד או חוסר הבנה מה הם צריכים לקחת ומתי. זה יוצר להם נזק רב. אנחנו מפתחים מערכת שתאפשר להם לסדר את התרופות באמצעות כלי טכנולוגי פשוט, במקום באמצעות חרוזים, כפי שזה נעשה כיום", מציין זילכה.

עוד פרויקט, אקטואלי ורלוונטי לימים אלה, הוא מאוחדת בממ"ד – פיתוח מערכת שכוללת פעילויות למרחב המוגן, כולל כושר ומשחקים לילדים. המערכת הזאת עדיין לא עלתה לאוויר, אבל זילכה מדווח שבאופן כללי, "אנחנו עובדים עכשיו הרבה יותר קשה מאשר בשגרה, בגלל הצרכים שיצרה המלחמה. מלחמה מייצרת לא מעט טריגרים לאנשים שנמצאים בטיפולים קוגניטיביים, תקשורתיים ואחרים, ואנחנו שם כדי לעזור להם".

אנשי קוגנישיין הבינו את הצורך מהיום הראשון של המלחמה, ופתחו את המערכת שלהם לכל ארגון שרוצה בכך – ובחינם. בנוסף, הם קיימו וובינרים שמסבירים על המערכת. "עשינו כבר שישה וובינרים, עם מעל 300 משתתפים ממעל 200 ארגונים", אומר המייסד.

מה עם פעילות בחו"ל?
"אנחנו פעילים במרכז אירופה, עם שתיים מחמש רשתות השיקום הגדולות בגרמניה, שווייץ ואוסטריה. כמו כן, אנחנו נמצאים בבית חולים לילדים בגרמניה, בפרויקט במימון משרד הכלכלה, ובשלושה בתי חולים בליברפול – פרויקט שלטובתו קיבלנו מענק מרשות החדשנות. בנוסף, אנחנו פעילים בארצות הברית, בעיקר בבתי ספר, וב-30 בתי חולים במקסיקו".