מחקר: שימוש ב־ChatGPT משפר כתיבה – אך פוגע בהבנת הנקרא

כשאנחנו מעלים דברים על הכתב, לעתים הנטייה שלנו היא להשתמש בשפה "גבוהה" יותר. אז מה עושים בימינו אלה כדי להציג כתיבה ברמה גבוהה יותר? ניחשתם… ChatGPT, ומסתבר שזה גם עובד.

לפי מחקר חדש של שתי חוקרות מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, המכללה האקדמית חמדת ואוניברסיטת חיפה, המתפרסם לרגל יום הלשון העברית שצוין אתמול, עולה כי שימוש ב־ChatGPT משפר תוצרים, אבל אליה וקוץ בה – הוא עלול לפגוע בהבנת הנקרא, ולפעמים כנראה גם משעמם…

ממצאי המחקר מראים, כי חיבורים שנכתבו בעזרת הכלי היו ארוכים יותר ומנומקים יותר, כללו שימוש במקורות באופן רחב יותר, וכן רכיבים טיעוניים רבים יותר. עם זאת, השימוש ב־ChatGPT הוביל לפגיעה בלמידה: המשתתפים הביעו הבנה נמוכה יותר של הטקסטים, המעורבות בקריאה פחתה וחוויית המשימה נחשבה מאתגרת פחות ומעניינת פחות. את המחקר הובילו ד"ר לירון פרימור, מרצה בחוג ללשון העברית במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ובמכללה האקדמית חמדת ופרופ' שרית ברזלי מאוניברסיטת חיפה.

במחקר השתתפו 147 סטודנטים לתואר ראשון ובוגרי תואר ראשון, שהוקצו אקראית לכתיבה טיעונית בעזרת ChatGPT או ללא שימוש בו. המשתתפים קראו ארבעה טקסטים קצרים בנושא שפה בקרב בעלי חיים וכתבו חיבור טיעוני לשאלה "האם לבעלי חיים יש שפה בדומה לבני אדם?" התוצרים נבחנו לפי רכיבים טיעוניים, שימוש במקורות, וכן לפי הבנת הנקרא וזכירת המידע.

ד"ר לירון פרימור מסבירה: "ממצאי המחקר מצביעים על אתגר חינוכי ברור: כיצד ניתן לתמוך בכתיבה ממזגת של תלמידים המשתמשים בכלי בינה מלאכותית בלי לפגוע בהבנה ובלמידה? המחקר מציע כי פיתוח דרכים להגדלת המעורבות בקריאה עשוי להוות מפתח לשמירה על הבנת הנקרא גם בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות".

ואנחנו אומרים: כדי שהקוראים יחושו מעורבות ועניין רחבים יותר, צריך גם נשמה בכתיבה, לא רק מוח…