כך ארה"ב השתמשה בסייבר כדי ללכוד את מדורו

ארצות הברית נערכה במשך זמן רב למבצע הצבאי שהיא הוציאה לפועל בשבת האחרונה בוונצואלה, שבמסגרתו היא חטפה את הנשיא, ניקולס מדורו. ההיערכות הייתה גם בסייבר, בפעילות שבוצעה בשלוש תקופות שונות: לפני כחמש שנים, במהלך השנה האחרונה ובחודש שעבר.

באוקטובר האחרון חשפה רשת CNN שה-CIA ביצע מתקפת סייבר נגד הממשל בוונצואלה ב-2020, השנה האחרונה לכהונתו הראשונה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. המבצע השבית את רשת המחשבים של סוכנות מודיעין ונצואלית. על פי הדיווח, המהלך נועד לפייס את טראמפ ולמנוע ביצוע חלופות מבצעיות מסוכנות יותר, שאותן הוא רצה, אולם ראשי צבא ארצות הברית ובכירי המודיעין האמריקני התנגדו להן.

מעקב של שנה, כולל באמצעות סייבר ורחפנים

המבצע ללכידת מדורו ארך שעתיים ו-28 דקות. אנליסט כינה אותו "תצוגה יוצאת דופן של כוח אימפריאלי, שמטביעה את 30 מיליון תושבי ונצואלה בתוך אי ודאות עמוקה".

בשנה האחרונה נערכו הכנות מפורטות למבצע, גם בממד הריגול בסייבר – בעיקר בעבודת ה-CIA וסוכנויות מודיעין נוספות. הגנרל דן קיין, יו"ר המטות המשולבים של ארצות הברית, אמר כי "המטרה הייתה להבין כיצד מדורו נע, היכן הוא חי, להיכן נסע, מה הוא אכל, מה הוא לובש ומהן חיות המחמד שלו". מנגד, מדורו הידק את ביטחונו האישי, נמנע מלנאום בפומבי ושינה בקביעות את מקום השינה שלו. כמה שעות לפני המבצע, כשמזג האוויר היה בהיר לביצוע – אוכן מיקומו בביתו במתחם בפורטה טיונה, בסיס צבאי מרכזי בקראקס.

מומחים ציינו כי "רחפני ריגול היו חלק מהאופן שבו ה-CIA עקב בקביעות אחרי מדורו". לאחר מעצרו הסוכנות עדכנה, במפתיע, שעם כל הכבוד לריגול האלקטרוני, גם ליומינט (מודיעין אנושי) יש חשיבות, וחשפה שהיה לה מקור בתוך ממשלת ונצואלה.

נושאת המטוסים האמריקנית ג'ראלד פורד. צילום: Aeriel Motion, ShutterStock

כחלק מההיערכות למבצע, מאז נובמבר, כרבע מכלל ספינות המלחמה של הצי האמריקני היו בקריביים, לצד נושאת המטוסים הגדולה בעולם, ג'ראלד פורד (USS Gerald R Ford), שעל סיפונה כ-4,000 מלחים וצוותי אוויר. למרות הקירבה לחופי ונצואלה, הצבא האמריקני השיג בזמן אמת הפתעה טקטית ושליטה אווירית.

השלב האחרון בהיערכות המקדימה היה באמצע דצמבר, אז חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, PDVSA, נפגעה ממתקפת סייבר אמריקנית. החברה מסרה אז כי "האירוע השפיע רק על חלק מהמערכות המנהליות… פרוטוקולי אבטחה מנעו שיבושים. זו תוקפנות של ארצות הברית במאמציה להשתלט על הנפט שלנו".

הדמיון למלחמה באיראן

בדומה למהלכים של ישראל באיראן, הצעד הראשון היה ליצור מסדרון אווירי עבור כוחות חלוץ מצבא ארצות הברית, עם שבירת מערכות התעופה וההגנה האווירית של ונצואלה. כך יכלו המסוקים שהטיסו את חיילי כוח הדלתא המובחרים להגיע ולחטוף את מדורו ממיטתו. בדומה לאיראן, גם מערכות הטילים וההגנה האווירית של ונצואלה לא עמדו במשימה. "המערכות, רובן מתוצרת רוסיה, הובסו בקלות, ברגע האמת. זו תזכורת לכך שהדיבורים על איומים א-סימטריים על מערכות נשק מערביות הינם מוגזמים לפעמים", ציינו מומחים.

בשלב הראשון של המבצע הופצצו בסיסי חיל האוויר ומרכזי תקשורת במדינה הלטינית, כנראה על ידי טילי שיוט טומהוק ונשק נגד קרינה AGM-88 Harm, שתוכנן במיוחד לזיהוי והשמדת מערכות הגנה אווירית. מטוסי קרב F-35 הפציצו מטוסי קרב ונצואליים על המסלול, לאחר שההגנה האווירית שובשה עד נהרסה.

רבים בוונצואלה גולשים ברשת Tor – כדי לגלות, אבל לא להתגלות

טראמפ התרברב כי הכוח בקראקס פעל באפלה רוב הזמן, "בגלל מומחיות מסוימת שיש לנו" – רמז למתקפת סייבר. תושבי העיר דיווחו על הפסקות חשמל ותצלומי לוויין הציגו תחנת כוח שהופצצה ליד משכנו של מדורו.

הפסקות החשמל הללו הובילו להפסקות בתעבורת האינטרנט בקראקס – כך לפי נטבלוקס, גוף עולמי עצמאי שמנטר את הרשת. "ניתוק החשמל בקראקס משקף שינוי: זהו שימוש ציבורי נדיר בכוח הסייבר (ההתקפי – י"ה) האמריקני", נכתב.

דפדפן Tor. צילום: Bagla press, ShutterStock

במהלך האירועים, ועוד לפניהם, חלה עלייה משמעותית של גלישה מהמדינה באמצעות הדפדפן Tor ("נתב הבצל" – The Onion Router). דפדפן זה מציע גלישה חופשית, פתוחה ואנונימית באינטרנט, לשמירה על פרטיות המשתמש.

מומחים הסבירו כי "זהו סימן קלאסי לחברה שנמצאת תחת לחץ פוליטי ואינפורמטיבי חריף. כשאנשים מבינים שערוצי התקשורת אינם בטוחים או אמינים – הם עוברים לכלים שמציעים אנונימיות, עמידות בפני צנזורה ונתיבים לצאת מבועת המידע הלאומית. ככל שהדיכוי מתגבר, פעילים, עיתונאים ומשתמשים מודאגים יותר ויותר ממעקב אחר הגלישה והתקשורת שלהם".