"אנחנו מחפשים ילדים עם תשוקה ללימודים ולמחקר"

כורה ביטקוין שיתופי, מנתח תקשורת חשודה, זיהוי ממוחשב של מוטציות הגורמות לעמידות ורגישות תאים סרטניים לתרופות, פיתוח חדש שיכול להשפיע על טיפול טוב יותר בדיכאון, רכיבים חדשים למדפסות תלת-ממד – את כל הרעיונות והפיתוחים האלו לא המציאו במעבדות של חברות טק או מכוני מחקר בעולם. אלו הם רק דוגמות בודדות מפרויקטי מחקר ופיתוח פתרונות של תלמידי מגמת המדעים של יאסא התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים. התיכון הוא חלק מהמרכז הישראלי למצוינות, ומנכ"ל התיכון הוא דני פסלר. זוהי אחת מהחממות היוקרתיות בישראל, השואפת לגדל את הדור הבא של הטאלנטים בתחומי המדעים, האמנות והמוזיקה.

תיכון יאסא – מצוינות מזה 30 שנה

בית הספר הוקם לפני 30 שנה על ידי בוב אשר, יהודי משיקגו, ואיש החינוך רפי עמרם, וזכה לעידוד וקידום על ידי מנהיגים כמו יצחק נבון, שהיה שר החינוך, ואליעזר שמואלי מנכ"ל המשרד.

תפישת העולם, כבר אז, הייתה שלמדינת ישראל יש יתרון הון אנושי, והמטרה הייתה לאתר את כל המחוננים מכל רחבי הארץ, מכל המגזרים ומכל שכבות האוכלוסיה, כדי לגדל את דור העתיד של מדינת ישראל.

בית הספר נחשב לאחת האכסניות היותר יוקרתיות לדור הבא של הטאלנטים, ששמותיהם מככבים בסיפורים על הצלחות, אקזיטים ומצוינות באומנות ומוזיקה, ואין זה מקרה שהוא ממוקם במקום הראשון באחוזי כתיבת עבודות מחקר לתלמידי תיכון, עם מאה אחוזים הצלחה בבגרות מדעי המחשב ומקצועות אחרים, ומקום ראשון ביציאה למכינות קדם צבאיות.

בבית הספר לומדים כ-500 ילדים מכיתות ז' ועד י"ב, מחצית מהם לומדים במגמת המדעים, כולל מדעי המחשב, והיתר בתחומי האומנות, מדעי הרוח ומוזיקה. 

בית הספר פועל במתכונת של קמפוס ופנימיה, כאשר החלק הגדול של הילדים לומד בפנימיה, שיש לה הווי חיים ייחודי, המשלב רצון למצוינות, סקרנות ומחקר.

"לאפשר לכמה שיותר ילדים בעלי כישורים ללמוד ב-יאסא"

"אנחנו מחפשים ילדים עם תשוקה" סיפרה ד"ר עליזה בלוך, כיום נשיאת יאסא ועד לפני כשנה ראשית העיר בית שמש. "הילדים אצלנו צריכים להוכיח שהם באים מתוך בחירה – ולא רק כי צריך. הם צריכים להראות תשוקה לסקרנות ולשאוף למצוינות בכל תחום ובכל דבר".

בלוך, שמכהנת בתפקיד רק ארבעה חודשים, מביאה עימה את האג'נדה החברתית איתה היא מזוהה בכל הפעילות שלה רבת השנים, הן כראשת עיר מצליחה ומוערכת בבית שמש והן בפעילויות שונות אחרות. "החזון שלי הוא להרחיב את מסגרת הלימודים שמאפשרת לכמה שיותר ילדים בעלי כישורים לקבל הזדמנות שווה ללמוד ב-יאסא", אמרה. "חלק ממשימה שלנו זה לייצר מצב שבו אנו מביאים תלמידים גם מהפריפריה החברתית וגם הגיאוגרפית וכחלק ממימוש מטרה זו".

מונע מגישה שונה לגמרי. יאסא התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים. צילום: ויקיפדיה

ד"ר בלוך הוסיפה וסיפרה שבימים אלו היא מובילה מהלך ב-יאסא להקמת שלוחות של התיכון בצפון ובדרום, על מנת להגדיל את מספר התלמידים בעלי הפוטנציאל שיוכלו ללמוד במסגרת החינוכת הייחודית של בית ספר זה.

בית הספר מקפיד למצב את עצמו שהוא לחלוטין אינו בית ספר של אליטיסטים או ילדים להורים שיש להם יכולת כלכלית. כיום מעל 20 אחוז מהילדים מגיעים מחוץ לירושלים, משכבות סוציו-אקונומיות שונות, וכאמור התוכניות היא להגדיל את חלקם של הילדים מהפריפריה במסגרות החדשות שיוקמו בעתיד בצפון ובדרום.

"מה שמאפיין את בית הספר הוא שאיפה למצוינות מתוך בחירה. לא באים לפה בשביל בגרות", אמרה בלוך. "המהות כאן היא לשלב את הלימודים עם מחקרים ברמה גבוהה ביותר. בין היתר יש לנו קבוצות עבודה במכון ויצמן וגם פרויקטים משותפים עם התעשייה".

"מעבר למבחן של משרד החינוך למחוננים, אנחנו מקיימים בכל פסח סדנה של שלושה ימים, למועמדים, שהיא בעיקר חברתית. בודקים את המוטיבציה של הילדים היכולת שלהם להשתלב בקבצה כי החלק החברתי, העבודה בקבוצות, מאוד חשוב כאן. הילדים מבלים פה שעות רבות, ובמיוחד הילדים שלומדים בפנימיה, שיש לה הווי חיים מאוד ייחודי. הידע החינוכי אינו הדבר החשוב פה, את זה אנחנו נשלים", אמרה בלוך, שסיפרה גם על הגישה המעניינת של המוסד: "לתלמידי המדעים יש בחינת בגרות ייחודית, מבוססת בינה מלאכותית".

"עלינו לנקוט בצעדים מכוונים לטיפוח עניין, ביטחון עצמי והזדמנויות לבנות"

"אנחנו מחפשים תלמידים ומורים עם תשוקה להצלחה. יש כאן 70 מורים שהם מהשורה הראשונה בכל התחומים כולל מדעים. יש מורים שמגיעים מצפון או דרום הארץ. המשותף לכולם האהבה למקצוע. המורה הכי ותיק פה עובד כבר 30 שנה. פה זה מתחיל ופה זה נגמר".

בלוך גם ידועה כמי שמקדמת שילוב נשים בהיי-טק ובכלל, ואת זה צריך לדעתה להתחיל כבר מגיל בית הספר.

"אחד האתגרים המשמעותיים ביותר כדי למשוך יותר בנות למדע הוא שינוי תפישות עמוקות לגבי מי שייך לתחומים אלה", אמרה בלוך. "כדי לגשר על הפער בין המינים במדע, עלינו לנקוט בצעדים מכוונים לטיפוח עניין, ביטחון עצמי והזדמנויות לבנות. למשל, ליצור חשיפה מוקדמת למדע. עידוד סקרנות מגיל צעיר הוא חיוני. ניסויים מעשיים, מועדוני מדע וחוויות למידה אינטראקטיביות עוזרים לעורר עניין במדע. בתי ספר חייבים לשלב תוכניות לימודים מדעיות מרתקות, הפונות לבנות ולבנים כאחד", סיכמה בלוך, שחלק מהתפישות האלו היא כבר מיישמת בבית הספר שהיא הנשיאה שלו כיום. לדבריה, היא מקווה שזה ימשיך ויחלחל גם ליתר המסגרות החינוכיות.