המיזוג שעלול לטרפד את המהפכה הדיגיטלית בבנקאות

רכישת בנק אגוד על ידי בנק מזרחי-טפחות עלולה לעצור את המהפכה ולפגוע בתחרות ● עכשיו נותר לראות האם העסקה תצא לפועל והאם בנק ישראל יאשר אותה

מימין: אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, וליאורה בן אפרים, מנמ"רית בנק אגוד. צילומים: ניב קנטור ויח"צ

עובדי בנק מזרחי-טפחות השביתו היום (ד') את 184 סניפי הבנק, במחאה על הידיעות שפורסמו השבוע בדבר מיזוג אפשרי עם בנק אגוד. זאת, בשל החובה שמוטלת על בעל המניות באגוד, שלמה אליהו, למכור את אחזקותיו בבנק, לאחר שקנה את השליטה במגדל.

גם עובדי בנק אגוד התכנסו אמש והודיעו כי הם מאיימים בסכסוך עבודה עם ההנהלה. לעובדי אגוד ומזרחי-טפחות סיבה לדאגה נוספת: ההשלכות שיהיו למיזוג, אם וכאשר יקרה, על מערכות המחשוב של שני הבנקים. בנק אגוד, שמערכות הליבה שלו מבוססות על המערכות של בנק לאומי, יצא למכרז ענק להחלפתן. למכרז ניגשו שלוש חברות בינלאומיות, שמתמחות בהחלפת מערכות ליבה: טק מהינדרה, המיוצגת בישראל על ידי צורי חורין; אינפוסיס, שמיוצגת בישראל על ידי טלדור; ו-TATA, ש-TCS ישראל היא זרוע המחשוב המקומית שלה. את המכרז מובילה מנמ"רית הבנק, ליאורה בן אפרים.

בניגוד למה שרבים חשבו, אגוד לא מתכוון ללכת לפרויקט דומה לזה של בנק יהב, ש-TCS ישראל החליפה את מערכות הליבה שלו מהיסוד ועלתה לאוויר בבת אחת, לאחר התנתקות מבנק הפועלים. המודל של אגוד, על פי גורמים שנחשפו למכרז, הוא לשכת שירות חיצונית שתוקם על ידי אחד הגורמים הבינלאומיים שיתחרו במכרז, וחברת אינטגרציה מקומית, כגון מטריקס, טלדור או אחרת.

בתקופה הקרובה אמור המכרז לעבור לשלב הבא, שבו כל אחת מהחברות תציג את הפתרונות שלה בפני הנהלות הבנקים ואחר כך יתחיל תהליך התמחרות לקראת החלטה איזו חברה תזכה בו.

שני בנקים שרחוקים מהמולת הבנקאות הדיגיטלית

אבל הפצצה שהטיל שלשום אליהו כשהודיע שהוא מוכן למכור את מניות השליטה שלו בבנק אגוד לבנק מזרחי-טפחות, בהסכמה של שותפיו – משפחת מנור, ד"ר יעל לנדאו ומשפחת לנדאו – עלולה לשנות את התמונה ומעמידה בסימן שאלה גדול מה יהיה גורל המכרז.

מעבר לצד הפרסונלי, מדובר בשני בנקים שבאופן בולט, ובחלקו אף מודע, רחוקים מאוד מהמולת הבנקאות הדיגיטלית. התלות של שניהם בבנקים הגדולים – לאומי והפועלים – לא מאפשרת להם מרחב פעולה גדול מדי בתחרות בתחום.

בנק מזרחי-טפחות לקח את המציאות הזו לקצה ויצא בקמפיין אגרסיבי ועקבי, שהמסר שלו הוא: עם כל הכבוד לבנקאות הדיגיטלית, יש אנשים, לקוחות, שצריך לדאוג להם, ואנחנו הבנק שקודם כל נותן מענה אנושי. לא במקרה שני הבנקים הגדולים מדגישים שהם גם אנושיים, לצד הדיגיטליים, והפועלים אף מגדיל לעשות ולציין שהוא "אישי אנושי טכנולוגי", כאשר סדר המילים ממש לא מקרי.

גם בבנק אגוד לא ניסו להסתיר את העדר הקמפיין הדיגיטלי שלהם, אבל השקיעו מאמצים רבים בהצעות עסקיות ללקוחות, כמו חשבון הפוך ועוד מוצרים פיננסים מתוחכמים, שיש להם בסיס טכנולוגי רחב ביותר.

אם המיזוג ייצא לפועל יצטרכו הבעלים החדשים, בנק מזרחי-טפחות, להחליט מה לעשות עם המכרז באגוד. כאן צריך לשים לב היטב לדברים שאמר מנכ"ל מזרחי-טפחות, אלדד פרשר, בנאום מבריק ומרתק שנשא בטקס המנכ"ל המצטיין של אנשים ומחשבים, שנערך במרץ השנה.

פרשר אמר אז דברים ברורים לחלוטין, שמבטאים את עמדתו לגבי הטרנד הדיגיטלי: "אם עולם הבנקאות יהיה כולו דיגיטלי – הבנקים ייכחדו". עוד הוא ציין כי "רוב האוכלוסייה אינו מעוניין בבנקאות שהיא כולה דיגיטלית". האם פרשר ישנה את עמדתו אם וכאשר המשא ומתן יבשיל?

מה עם התחרות?

ואם הסיפור לא מספיק מסובך, הרי שבעקבות המידע על המיזוג צצו בכלי תקשורת שונים שאלות לגבי עתידה של התחרות בין הבנקים והאם בנק ישראל יאשר זאת. השאלות האלה במקומן, משום שאם יאשרו את המיזוג, ראשי הבנק יצטרכו להשיב איך זה מסתדר עם צמצום הריכוזיות בבנקאות והגברת התחרות בין הבנקים.

הטכנולוגיה, מערכות המחשוב, הפינטק והמעבר לבנקאות דיגיטלית הם הכלים שאמורים לאפשר לבנקים הקטנים והבינוניים כמו מזרחי-טפחות ואגוד להתחרות בבנקים הגדולים – לאומי, הפועלים ודיסקונט. זו גם הסיבה שבנק ישראל הנחה את הבנקים הקטנים והבינוניים כבר לפני כמה שנים להיערך להתנתקות מ-"אחיהם" הגדולים, כדי לאפשר להם עצמאות טכנולוגית שתסלול את הדרך לתחרות. בליעת בנק אגוד תעקר במידה רבה את המניע לתחרות. מזרחי-טפחות הוא הגדול מבין הבנקים הבינוניים, עם 184 סניפים ושווי שוק של 15 מיליארד שקלים – לעומת 1.5 מיליארד, שהוא השווי המוערך של אגוד.

זאת ועוד: כאשר בנק יהב הלך למהלך של החלפת מערכות הליבה, כל המערכת הפיננסית ישבה על הגדר כדי לראות האם זה יצליח. הנחת היסוד הייתה שאם הפרויקט יצליח – מה שאמנם קרה – תהיה זו יריית זינוק לתחילת התחרות בין הבנקים בתחום. בטקס ההשקה של פרויקט יהב, שנערך בהשתתפות בכירי TATA ושר האוצר, משה כחלון, אמר השר במפורש כי מודל לשכת השירות הוא הפתרון שיאפשר לבנקים הבינוניים והקטנים להתחרות בגדולים. הורדת שחקן אחד, אגוד, והגדלת כוחו של שחקן אחר, מזרחי-טפחות, לא תתרום לעידוד התחרות והיא עלולה לעצור לתקופה בלתי מוגבלת את המהפכה הדיגיטלית, שתפקידה הוא קודם כל להוזיל עלויות ללקוחות ולייעל את המערכות המסורבלות של הבנקים הגדולים. עכשיו, החזון הזה יצטרך להמתין כנראה לימים אחרים, שבהם באמת תהיה פה תחרות בין הבנקים, כאשר הטכנולוגיה היא זו שתניע אותה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים