- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

עו"ד נעמי אסיא: "הפטנט כבר אינו צריך להיות צמוד למוצר – הוא ישות נפרדת שלפעמים אף שווה יותר"

"התפישה לפיה פטנט צריך להיות צמוד למוצר, כבר אינה רלוונטית יותר, כיוון שהפטנט היום הוא נפרד ממוצר ולפעמים שווה הרבה יותר ממנו", כך אמרה עו"ד נעמי אסיא, העוסקת בין היתר גם בעריכת פטנטים. לדבריה, "יש מיתוסים רבים בנושא כאילו מדובר היה בטרולים, אך הגיע הזמן להפריך אותם – כי סחר הפטנטים הנפרד ממוצרים מקיים תזרים עסקאות הולך וגדל. כמו שלפני 30 שנה הפרידו את התוכנה מהחומרה, כך היום מפרידים את הפטנט מהמוצר – ולפטנט יש ערך מכירתי בפני עצמו".

עו"ד אסיא אמרה את הדברים במפגש שנערך הבוקר (א') תחת הכותרת "הפיכת פטנטים הרשומים בארה"ב לכסף". את המפגש קיימו לשכת המסחר ישראל-אמריקה, איגוד הטכנולוגיות המתקדמות (מיזוג של איגוד קרנת הון הסיכון ואיגוד מדעי החיים), איגוד תעשיות התוכנה וקבוצת אנשים ומחשבים.

על פי עו"ד אסיא, תופעת קניית הפטנטים קיימת כבר כמה שנים. "יש חברות גדולות ומכובדות שעוסקות בתחום, ובאחרונה נכנסו לתחום גם הסינים והקוריאנים, שקונים את הפטנטים כדי ליצור הגנה מתביעות, כדי לתבוע בעצמם או במטרה לצמצם את הזמן הפיתוח של מוצרים עתידיים. זאת, בנוסף לענקיות טכנולוגיה כמו יבמ (IBM), סיסקו (Cisco), אפל (Apple) וגוגל (Google), שבונות מאגר פטנטים משל עצמן – בין אם באופן פנימי ובין אם באמצעות רכישות, דוגמת רכישת פורטפוליו הפטנטים של חברת נורטל (Nortel), שפשטה את הרגל".

"כשמוכרים או נותנים רישיון למכירת פטנט, חשוב לבדוק את הבעלות על פטנט, כדי לראות שהכל מסודר", הסבירה עו"ד אסיא. "שנית, יש לבדוק את נושא המענקים מהמדען הראשי, כיוון שבעל הפטנט יצטרך להחזיר את הכספים בצורה מסוימת לפי סעיף 19 ב' לחוק. אם אי אפשר לקבל את הסכום שהמדען הראשי השקיע, למעשה אי אפשר יהיה למכור את הפטנט. שלישית, חברה שרוצה להשתמש בטכנולוגיה שמוגנת בפטנט שרכשה, צריכה לקבל רישיון לכך. רביעית, יש לדואג שמי שקונה את הפטנט לא יתבע את הלקוחות של החברה שרשמה אותו", סיכמה.

עינב זילבר, עורכת פטנטים ויועצת משפטית לתחום הקניין הרוחני באפלייד מטיריאלס (Applied Materials), הסבירה כי ההוצאות על תחזוקת ורישום פטנטים מאוד גבוהה. כך, אמר, כאשר יש פטנטים שאינם בליבת העסק של הארגון, אין סיבה שלא למכור אותם. "צריך רק לוודא שהמכירה לא תפריע לחברה בעתיד, ולבדוק היטב את שווי הפטנט, כדי למקסם את הרווח מהעסקה", אמרה, וציינה כי אפלייד מטיריאלס מחזיקה כ-20 אלף פטנטים, מתוכם מאות בישראל".

מנחה הכנס, עו"ד מונטי סילבר, אמר כי ניתן להרוויח מפטנט בשלוש דרכים: לתבוע מפירים, למכור את הפטנט או לערוך הסכמי רישוי. השיטה השלישית, ציין, נפוצה בעיקר בקרב חברות יישום של מוסדות אקדמיים ובתי חולים.

כדוגמה לכך הוזמן לאירוע אמיר נייברג, מנכ"ל ידע – חברת היישום של מכון ויצמן, שסיפר כי החברה זוכה בדרך זו להכנסה של עשרות מיליוני דולרים בשנה. "אנחנו לוקחים את הקניין הרוחני המיוצר במכון, ומנפקים רישיון לחברות רבות, כולל חברות סטארט-אפ, כדי שיפתחו יישום ספציפי על גבי הפטנט. הסיבה שאנו פועלים במודל רישוי ולא מוכרים את הפטנטים, נעוצה בכך שרוב הקניין הרוחני נוצר כתוצאה מתרומות, וקשה להסביר לתורמים למה מוכרים את הפטנטים שנוצרו בעזרתם. לכן, אנחנו מעדיפים להעניק רישיון, שיבטיח שהכסף ייכנס בחזרה למכון ויקדם את המדע".

סיבה נוספת, לדברי נייברג, היא הבעלות על הפטנטים שנשארת בידי מכון ויצמן. "מכיוון שאנחנו גם נותנים רישיונות לחברות סטארט-אפ שלא מצליחות, הפטנט בסוף חוזר אלינו". מניע אחר לפעול במודל העבודה הזו, לדבריו, הוא משפטי: "חברת ידע לא רוצה שהפטנטים שמכון ויצמן רשם, יגיעו לגופים שתובעים בסיטונות". הוא סיכם באומרו, כי השיטה דורשת מעקב הדוק אחר הספרים של החברה שרכשה את הזיכיון, כדי שזו תשלם את התמלוגים האמיתיים המגיעים ממנה לפי מכירותיה בפועל.