- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

פורסטר: לינוקס עברה את נקודת האל-חזור; בקרוב היא תימצא בכל ארגון

"לינוקס (Linux) חצתה את התהום שחווה כל טכנולוגיה מוקדמת ופורצת דרך בתחילת דרכה, וכעת היא כבר מצויה בנקודת האל-חזור שלה. זו טכנולוגיה בשלה שאנחנו רואים אותה מוטמעת יותר ויותר בקרב ארגונים מכל הגדלים ובכל מגזרי השוק, וביותר ויותר ביישומים קריטיים עסקית", כך אמר ג'פרי האמונד, אנליסט בכיר בפורסטר (Forrester Research).

האמונד היה דובר המפתח ביומו השני של LinuxCon, כנס הלינוקס הגדול בעולם. הכנס נערך השבוע בבוסטון, בהשתתפות אלפי מומחים מקהילת הקוד הפתוח, מפתחים, מנהלים, משתמשי קצה, מומחים טכנולוגיים וספקים.

האמונד ערך לקראת הכנס מחקר השוואתי בין ארבעה מחקרים שונים של החברה, מהשנים 2008-2010. במסגרת המחקרים נשאלו אלפי מנמ"רים ומנהלי IT בארגונים שונים בצפון אמריקה ובאירופה על מצב תוכנות הקוד הפתוח בארגוניהם, המוכנות להטמיע מערכות אלו והתועלות הצפויות מכך. הממצא העיקרי מהמחקר מעלה, כי השנה, בקרב 68% מארגוני הענק, המונים יותר מ-20 אלף עובדים, יש כבר יישום עסקי אחד (או יותר) היושב על גבי לינוקס. נתון נוסף מעלה, כי בכשני שליש מהארגונים הגדולים, המונים 5,000 עד 20 אלף עובדים, מצויה מערכת לינוקס מתחת ליישום כלשהו, והיא קיימת גם ב-60% מהארגונים שמעסיקים בין אלף ל-5,000 עובדים. האמונד אמר, כי מבדיקת הנעשה בשלוש השנים האחרונות עולה שאף שהצמיחה בשימוש בלינוקס הייתה מעטה ועמדה, בכל סוגי הארגונים, על אחוזים בודדים – הרי שהיא הייתה עקבית. הוא ציין, כי מערכות ההפעלה הפופולריות בארגונים הן של רד-האט (RedHat), נובל-SUSE ואופן סולאריס (Open Solaris).

לדבריו, כי אירופה היא היבשת המובילה ברמת אימוץ הלינוקס שלה, אולם הפער בינה לבין צפון אמריקה הולך ומצטמצם. הוא אמר, כי יותר ויותר מנהלי IT בארצות הברית ובקנדה מבינים את התועלות הנובעות מהטמעה שכזו.

להערכת האמונד, ב-25%-30% ממערכי ה-IT הארגוניים הלינוקס היא מערכת ההפעלה הדומיננטית. לדבריו, עובדה זו מעידה על הפוטנציאל הרב שיש לספקיות ה-IT הפועלות בעולם הקוד הפתוח.

האמונד ציין נתון נוסף שעולה מהמחקרים, ולפיו יותר ויותר ארגונים בכל העולם המערבי עושים שימוש נרחב יותר בקוד פתוח לצורך משימות קריטיות עסקית. "אמנם, יש עדיין בקרב חלק מהמנמ"רים ספקנות לגבי השימוש בקוד פתוח בכל תחומי הפעילות העסקית, אולם, ככלל, נתון זה מהווה עדות לכך שיותר ויותר ארגונים מוצאים את הקוד הפתוח כמתאים והולם לפיתוח סוגים מסוימים של יישומים קריטיים לעסקים", אמר. "גם פה יש עוד הרבה לאן להתקדם".

הוא הצביע בדבריו על פער הקיים בין המוכנות של המנמ"רים להטמיע לינוקס, המצויה במקום נמוך בסדר העדיפויות שלהם, לבין רצונם העז לצמצם את הוצאות ה-IT הכוללות, לשפר את האינטגרציה בין המערכות השונות, לשפר את ניהול התהליך העסקי (ה-BPM) ולתמוך בצמיחה של העסק. "הפער הזה לא מובן לי", אמר, "שהרי המענה לכל הצרכים הסותרים הללו הוא הטמעה נרחבת יותר של לינוקס. נראה שיש עוד הרבה לעשות בתחום החינוך, המודעות והפגת החששות בתחום".

"המפתחים – סוכני השינוי של הלינוקס"

לדברי האמונד, המובילים את נושא הקוד הפתוח בארגונים הם המפתחים. הוא הצביע על סקרים שנערכו בקרב מפתחים ברחבי העולם שהעלו, כי רק 20% מהם אינם עובדים בסביבת פיתוח פתוחה כלשהי. "עבור המפתחים", אמר האמונד, "הלינוקס הוא בבחינת כדור קסם. באמצעות סביבת פיתוח פתוחה הם יכולים לצמצם את עלויות ה-IT, לפתח מהר יותר וכך לקצר את זמן ההגעה לשוק ולספק לארגון יותר יכולות עסקיות. אנחנו מצויים בסביבה תחרותית, שבה הארגונים רוצים לצמוח מהר יותר, וזה מה שעושה הקוד הפתוח". הוא הסביר, כי המפתחים מהווים את סוכני השינוי בשתי רמות: מול מנהלי ה-IT והמנמ"רים ומול הנהלת הארגון. "המפתחים העושים שימוש נרחב בקוד פתוח, לעתים בלא ידיעת המנמ"רים והמנהלים שלהם", הוסיף. "הם אלה שמעצימים את ה-IT הארגוני ומסייעים לצמיחת העסק. כך הלינוקס חודר וליותר ויותר סביבות במערך המיחשוב הארגוני".

האמונד הצביע בדבריו על ארבע חברות המצויות בצמיחה בשוק הלינוקס: רד-האט, Atlassian ,SpringSource ואדובי (Adobe). הוא אמר, כי חברות אלה "חודרות לשוק במהירות, ולבסוף גם יובילו אותו". הוא תיאר את ארבע ענקיות ה-IT – יבמ (IBM), אורקל (Oracle), סאפ (SAP) ו-HP – כחברות המבצעות את עבודת ההכנה והחישוף "בטרם קרב", ומסייעות לשוק לקבל ביתר קלות לינוקס. האמונד נתן כדוגמאות כמה סיפורי לקוחות של ארגונים במערב אירופה ובארצות הברית שהחליפו מערכות קנייניות באלה של לינוקס, ובכך חסכו מיליונים ושיפרו את התהליכים העסקיים בהם.

"ניתוח כולל של נתוני המחקרים מעלה, כי ניתן לראות יותר פתיחות כלפי הקוד הפתוח, ופחות ופחות חששות ורתיעה ממנו מאשר בעבר", סיכם האמונד. לדבריו, "המשבר הכלכלי בהחלט סייע להגברת האימוץ של לינוקס, כי לצד יעילות – מערכת זו מביאה גם חדשנות ומהירות. הקרב הסתיים, הקוד הפתוח ניצח. לינוקס עברה משלב האימוץ המוקדם לשלב המיינסטרים. תוכנות קוד פתוח הפכו מקובלות בקרב חלקים נרחבים מהארגונים הגדולים בעולם, כולל בהרצת יישומים קריטיים עסקית. זה לא קרה בן-לילה, והאחוז הגדל והולך של אימוץ הקוד הפתוח מבוסס על ניסיון מוצלח, ההולך ומצטבר בקרב ארגונים רבים. אין להביט עוד על הקוד הפתוח כעל הימור בעל סיכון גבוה, והנתונים מעידים על כך".

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לארצות הברית