- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

"הצורה שבה נתפס ענף ההיי-טק היא בעייתו הגדולה ביותר"

"האויב הכי גדול של ענף ההיי-טק הינו הוא עצמו. הענף נתפס כמגזר של מצטיינים, עשירים, מצליחים, הקטר שמוביל את המשק ויכול להסתדר ללא תמיכה מצד המדינה – ולא כך הדבר. אנחנו קוראים למדינה לעזור לנו ולעצמה במקומות שבהם אנחנו לא יכולים לעזור לעצמנו", כך אמר מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.

כהן, נשיא קבוצת מר, דיבר בפתח רב שיח לסיכום השנה בענף, שנערך היום (ב') במערכת אנשים ומחשבים בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"הענף שלנו מהווה את חוד החנית של תעשיה מובילה, המהווה את עתידה של מדינת ישראל", אמר כהן. "על מנת שהתעשייה תוכל להמשיך לפרוח, לצמוח ולהוביל את המשק הישראלי – יש לתמוך בה ולסייע לה. בכירי איגוד ההיי-טק, ואני בתוכם, קוראים למקבלי ההחלטות לטפל בדחיפות במחסור הקריטי, החמור, בכוח אדם בתעשייה. מאוד משמח אותי שהממשלה והעומד בראשה מבינים את הצורך במתן מענה לבעיות שעומדות לפתחה של תעשיית ההיי-טק ובחשיבותה לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל".

באחרונה נועדו בכירי התאחדות התעשיינים ואיגוד ההיי-טק עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, והציעו כמה צעדים שנועדו לקדם את תעשיית ההי-טק הישראלית ולעודד את צמיחתן של חברות נוספות באקו-סיסטם. בין הנקודות שעלו בפגישה דובר על מינוי גורם אחד מרכז עבור תעשייני ההיי-טק, שהסמכויות הנוגעות אליו מפוזרות כיום בין מגוון רשויות ומשרדים ממשלתיים. בנוסף, דובר על יצירת כתובת אחת שתגבש, בשיתוף התעשייה, תוכנית אסטרטגית לפיתוח ההיי-טק ושתרכז את פעילות כל הגופים הרלוונטיים, תוך קביעת מנגנון עבודה ומעקב שוטף.

"רק יבוא עובדים – פלסטר למחלה קשה"

כהן התייחס ליוזמה האחרונה [1] של שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, לייבא עובדי היי-טק מחו"ל על מנת לצמצם את המחסור הכרוני בעובדים בענף. "עמדתי לגבי ההצעה מורכבת", אמר. "רק יבוא עובדים זה פלסטר למחלה קשה. אני בעד יבוא זמני של עובדים, למשך תקופה קצובה, למשל שנה. לטווח הארוך נדרש פתרון כולל: תוכנית ממשלתית מגובשת ומתוקצבת משמעותית. בחוק ההסדרים אין בשורה משמעותית לענף. לפתרון מעמיק יש להכשיר עובדים. מצבת כוח האדם בתעשיית הטק עומדת על מעל 300 אלף עובדים ויש להעלות אותה כך שתעמוד על כחצי מיליון עובדים בתוך חמש שנים. כדי לעמוד ביעד דרושה תוכנית לאומית כוללת. זה לא דבר שיקרה מעצמו, כי אנחנו, התעשיינים, לא יכולים לעשות זאת – רק הממשלה".

הוא הוסיף כי "יש לשנות את אופן החשיבה, ולשבור פרדיגמות ישנות ולא רלוונטיות. הגיעה העת להכיר במציאות החדשה: ישנו צורך אקוטי בתעדוף לאומי של מקצועות טכנולוגיים. הכשרה אורכת זמן, התוצאות לא יהיו מחר בבוקר. לכן, יש לפעול פעמיים: לטווח הקצר לייבא עובדים לפרק זמן קצוב, ולטווחים הבינוני והארוך לעסוק בחינוך ובהכשרה מעמיקה".

לסיום אמר כהן כי "לצד הטיפול בנושא המחסור בכוח אדם מקצועי, יש לטפל בהיבטי התשתיות החכמות. התשתיות בארץ לא עומדות בתקן הבינלאומי, הן מפגרות אחריו. יש לפתח ולקדם אותן – תשתית תקשורת מתקדמת היא חיונית לטובת כלל ההיי-טק, לרבות לעולם האינטרנט של הדברים. עוד יש לטפל בעולם הסייבר".

מירב קינן, מנכ''לית איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

מירב קינן, מנכ"לית איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

מירב קינן, מנכ"לית איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ציינה שבאיגוד חברים 300 ארגונים שמונים עשרות אלפי עובדים, וכי הוא נמצא במגמת גידול מתמדת. לדבריה, "עם פרוץ משבר הקורונה נלחמנו כדי שהענף לא ייסגר כמו שאר המשק, והצלחנו להעביר את המסר שההיי-טק חייב להמשיך לעבוד – והחרגנו אותו".

לדברי קינן, "המעבר לעבודה היברידית יצר מציאות מורכבת עבור תעשיית ההיי-טק בכל הארץ. אמנם יש יתרונות רבים ברמה הארגונית, אך חברות רבות ברחבי הארץ מאבדות עובדים לטובת חברות במרכז והמחסור מורגש בכל שכבות התעשיה. המחסור בעובדים ושימורם הופכים להיות נושא בעדיפות עליונה".

"כאשר השווקים הבינלאומיים חזרו לתפקד, מצב התעשייה המקומית השתפר", ציינה קינן. "העצירה בשרשראות האספקה הפכה את השוק הישראלי לאטרקטיבי עבור חברות בינלאומיות. מרגישים את הצמיחה הזאת בעיקר בתעשיות שתומכות בייצור ובפיתוח עבור תעשיית ההיי-טק, שמקבלות פניות מחברות בינלאומיות לייצר במדינת ישראל".

המשך סיקור הרב שיח – מחר.