- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

אלכס לנדסברג, אופאל: "קצב ההטמעה של מערכות מבוססות קוד פתוח איטי מדי"

"לא בכל הארגונים יש מערכות מבוססות קוד פתוח, וקצב ההטמעה של מערכות שכאלה, למרות החזר ההשקעה הגבוה שלהן, הוא איטי מדי", כך אמר אלכס לנדסברג, מנכ"ל אופאל מערכות. לנדסברג היה אחד ממשתפי פאנל שנושאו קוד פתוח, שנערך במסגרת בכנס OPEN2010. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך הבוקר (ה') במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות מפתחים העוסקים בעולם הקוד הפתוח. את הפאנל הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי באנשים ומחשבים.

לנדסברג אמר, כי אחד התחומים שדורשים התמקדות, הוא היבט התמיכה. "יש כמה חברות המספקות תמיכה ל-MySQL, אולם זו אינה רחבה מספיק", אמר. הוא ציין, כי היבט החיסכון הכספי הנובע מהטמעת מערכות קוד פתוחות, עדיין לא מובן מספיק בארגונים. "קוד פתוח בעולם הסטארט-אפים כמעט ולא מניב חיסכון", אמר לנדסברג, "אבל ארגוני אנטרפרייז, יכולים אחרי כמה שנים להגיע לחיסכון של 70% לעומת שימוש מקביל במערכות קנייניות". הוא סיכם באומרו, כי "הקוד הפתוח מתחיל להיכנס יותר ויותר, ומביא להורדת מחירים של חברות קנייניות".

יניב לייבוביץ', מנהל אזורי ברד-האט (RedHat) לאגן הים התיכון, אמר, כי "התמיכה בעבודה במודל הקוד הפתוח היא נושא אקוטי. השכלנו לבנות צוות של שותפים עסקיים, על מנת לתת תמיכה ללקוחות אנטרפרייז". לייבוביץ' ציין, כי "הכניסה של קוד פתוח לארגונים תמשיך ותיקח זמן. אלא שיש כוחות שוק חזקים, הבאים בגלל המשבר הכלכלי, ומביאים לכך שארגונים יבינו איפה החיסכון. במובן זה, המשבר הכלכלי עשה לנו טוב".

הוא התייחס לעובדה, כי בחלק ממגזרי השוק מערכות קוד פתוח אינן נפוצות, ואמר כי "נדרש 'חינוך' לנושא – במיוחד במגזר הפיננסי. לא כי הם לא רוצים או לא יכולים לעבוד בקוד פתוח, אלא כי אין היכרות וכוח אדם לעומת הסביבה המיקרוסופטית ואנשי מיקרוסופט המצויים כבר בארגון".

דורון אופק, חבר ועד המקור ואיש צוות ההקמה של קנטינה, מיזם בתחום הקוד הפתוח, אמר, כי "אמנם יש תמיכה במערכות קוד פתוח, אולם במגזרי הביטחון והפיננסי יש בעיה". למרות זאת, אמר אופק, "התקדמנו. השאלה בעבר היתה 'האם לשים לינוקס (Linux)?' כיום השאלה היא רק מתי". הוא הוסיף, כי "הייתי רוצה לראות יותר יישומים עסקיים מבוססי קוד פתוח. השוק בכללו מאמץ את התחום לאט יותר לעומת מדינות אחרות".

שחר פרמון, אחראי קוד פתוח, אימפרבה, אמר, כי "יש מחסור בחברות התומכות בתחום ובתתי-תחום בנושא. המון רכיבים יכולים להיות מוחלפים בארגונים במערכות קוד פתוח, אולם הדבר לא קורה". הוא ציין כי "אנו פה בישראל מצויים מעט אחורה במהפכה. ניתן לחסוך בין 50-70% מעלויות המיחשוב בשל מערכות פתוחות".

התפיסה של noSQL

לאחר מכן פוצלה המליאה למסלולים. במסלול Open Enterprise, הציג ויטאלי קושניר, אסטרליס, את התפיסה של noSQL. המדובר, הסביר, "בשימוש במערכות שאינן מבוססות על אלגברה רלציונית כשאר בסיסי הנתונים".

הוא ציין שלמרות השוני בין בסיס הנתונים בתחום של noSQL, הרי שהמשותף להם הוא שהם נועדו ליישומים מרובי משתמשים, "שהדור הקודם של בסיסי הנתונים אינו יכול לספק להם מענה". מימוש פתרון זה, אמר, מיועד לעוצמות מיחשוב גדולות, עם מחשבים ונתונים רבים, שלא ניתן לעשות בבסיסי הנתונים הקנייניים.

מאפיין נוסף, הסביר, הוא היות בסיסי הנתונים הללו בעלי סכימה גמישה וניתנת לשינוי ולגידול. הוא תיאר כמה מהפתרונות בעולם ה-noSQL, ביניהם קסנדרה (Cassandra), אותו פיתחה פייסבוק (Facebook) עבורה, ועימו היא עובדת. הוא ציין, כי ארגונים נוספים דוגמת גוגל (Google) וטוויטר (Twitter), שהם גם מרובי משתמשים – הלכו לכיוון מימוש התפיסה של noSQL. עוד ציין קושניר את פתרונות MongoDB ואת CoachDB ו-RDIS.

אסף וייצמן, ארכיטקט פתרונות אזורי, רד-האט, הציג מוצר של החברה בשם Network Satellite. כלי הניהול, אמר, נולד בתור מוצר מדף, ומאז 2008 הוא שוחרר לציבור כמוצר קוד פתוח. בכלי לניהול הרשתות, ציין וייצמן, "הכל מנוהל ממקום מרכזי, לרבות יכולות הקצאה וניהול עדכוני המחשב". השימוש בכלי מניב החזר השקעה ניכר, סיכם.

דיוויד ממן, CTO של GreenSQL, אמר כי עולם האבטחה עבר שינוי בשנים האחרונות וההאקרים הולכים לכיוון גניבת מידע והמרתו בכספים. מידע זה, אמר, יושב על מאגרי נתונים. הוא הציג את המערכת פרי פיתוח החברה, המגינה על בסיס הנתונים MySQL.

המטרה, אמר, היא למנוע הזרקת SQL. תקיפות השרתים של בסיסי הנתונים הארגוניים, אמר ממן, היוו חלק ניכר מכלל התקיפות על רכיבי ה-IT הארגוניים השונים, והמגמה מצויה בעלייה. התקפות בתצורת SQL injection, הסביר, הינה שיטה לניצול פרצת אבטחה בתוכנית מחשב, כשמתבצעת פניה על ידי משתמש מרוחק, אל בסיס הנתונים הארגוני, עם שאילתות לא חוקיות. אלו יכולות לחשוף נתונים חסויים מתוך בסיס הנתונים, לשבש את פעולתו, ולעתים אף לסייע לתוקף וירטואלי להשתלט על בסיס הנתונים כולו.

חיים מיכאל, יועץ ומרצה לתחום פיתוח יישומי מובייל, תיאר את האפשרויות לפיתוח על גבי פלטפורמת האנדרואיד (Android) של גוגל, עבור סביבות מיחשוב ארגוניות.

ראובן לרנר, יועץ מומחה לתחום הקוד הפתוח ובסיסי נתונים פתוחים, הציג את בסיס הנתונים PostgreSQL. לרנר תיאר את התרחישים בהם עדיף ומומלץ למנהל פרויקט ה-IT להעדיף עבודה עם בסיס נתונים זה, על פני עבודה עם MySQL.