- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

כיצד הבינה המלאכותית מדייקת את שרשראות ההדבקה של הקורונה?

"עבור פרופסור סיגל סדצקי, ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ערכנו פרויקט 'סקסי': טיפול בנתוני שרשראות ההדבקה של הקורונה. עם כלי הבינה המלאכותית של יבמ, הפכנו את נתוני השרשראות למדויקים ואמינים יותר", כך אמר דרור בן משה, ‫מנהל מחלקת ביג דטה במשרד הבריאות.

בן משה דיבר בפאנל שהתקיים במסגרת כנס שערך הסניף הישראלי של הענק הכחול. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באופן וירטואלי היום (ג') ונשא את הכותרת Put AI to work. את הפאנל הנחה העיתונאי דרור גלוברמן, עורך ראשי של אתר NEXTER מבית מאקו.

לדברי בן משה, ‫"הבעלים של הפיראט האדום נחת בסוף מרץ בטיסה מאיטליה. ‫לצערנו הוא הדביק הרבה אנשים. ‫בבניית שרשרת הדבקה, ‫אם אינך יודע בדיוק איפה הוא היה – ‫הלכה השרשרת. תוך כדי החקירות האפידמיולוגיות, ‫אחד הדברים שזיהינו, הוא שהביטוי 'הפיראט האדום' מופיע באינסוף גרסאות. ‫פעם עם א', פעם בלי, פעם בלועזית, ופעם טעות בהקלדת השם. באמצעות פתרון AI, מבוסס טכנולוגיה של יבמ, פיתחנו כלי לניתוח טקסט, ונתנו לחוקרת האפידמיולוגית את ההמלצה שלנו: 'הפיראט האדום עם ובלי א', באנגלית, או הפיראט הירוק – זה אותו מקום'".

"כך", אמר, "בנינו כלי ‫שיודע לרוץ על כלל שרשראות ההדבקה, של ‫כל 17 אלף חולי הקורונה ‫שבארץ. מדהים לראות ‫את ההשפעה של חולה אחד: היה תייר צרפתי ‫שהסתובב מעט בארץ, למשך יממה. מדהים כמה אנשים הוא הדביק וכמה שרשראות שהוא יצר".

"במסגרת מיזם תמנע (ר"ת תשתית מחקר לאומית לנתוני עתק)", אמר בן משה, "משרד הבריאות מקדם תהליך של איסוף, אגירה וניתוח נתונים, במטרה לסייע למערכות הבריאות ולגופי מחקר שונים להפיק מהנתונים תועלת לציבור, לבנות כלים לטיוב הנתונים הקליניים ולשפר את מנוע ההתממה הלאומי". "לפלטפורמה", ציין, "‫יש ייעוד מאוד מאוד ברור: ‫לקדם את בריאות האזרחים בארץ. היא מאגמת את הנתונים ומאפשרת מחקרי ביג דטה. אנו אוספים נתונים ממקורות שונים – ‫מידע קליני, מידע סוציו-דמוגרפי ועוד, ‫בהתאם לרלוונטיות המחקר המבוקש. אנחנו עושים זאת ‫תוך שמירה על פרטיות האזרחים: תוך כדי התקדמות המיזם, ‫פיתחנו יכולות התממה. ישראל ‫ומשרד הבריאות בפרט, מובילים בנושא הגנת הפרטיות של הנתונים. ‫אנחנו הופכים את הבן אדם הפרטי ‫שבמאגר הנתונים – ‫לבלתי מזוהה".

תובנות מביג דטה. מגיפת הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

תובנות מביג דטה. מגיפת הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

"ווטסון ‫יודע לדוג, לחבר ולהבין – יחד עם המומחה האנושי"

"‫הפלטפורמה", אמר, "‫נשענת על אוסף מאוד גדול של טכנולוגיות. ‫לדוגמה, הנושא של Computer Vision, ‫ניתוח דימות. ‫חסרים 200 רדיולוגים בארץ, ‫אנחנו רוצים לפתור את זה. חוות הדעת הראשונה ‫תגיע מהמכונה, ו‫כשהרדיולוג רואה את זה, ‫המכונה כבר תגיד לו ‫מה קורה באותו צילום דימות". לדבריו, "יש לנו רכיבים רבים של יבמ, ביניהם SPSS. ‫אחד מהרכיבים המשמעותיים הוא ווטסון, המאפשר ‫לבצע ניתוח טקסט חופשי. בתיק הקליני של המטופל ‫מסתתרים הרבה טקסטים. ‫כשהולכים לרופא בקופת חולים ‫הוא מקליד טקסט חופשי. ‫מסתתר שם הרבה הרבה זהב, ‫שעוזר לתובנות החוקרים בהמשך. ווטסון ‫יודע לדוג, לחבר ולהבין – יחד עם המומחה האנושי".

"כמעט שהשלמנו את הקמת 'אגם הקורונה' שלנו, בפרק זמן כמעט אפסי, החל מאמצע מרץ – מאגר הקורונה הלאומי למחקר. ‫לשמחתי, יש אלפי בקשות ‫מקהילת המחקר בארץ ‫לבצע מחקרים בנושא. במסגרתו אנחנו פונים לכל גופי הבריאות, ‫‫מאגמים את הנתונים במקום אחד, כדי לאפשר את המחקרים".

"הפרויקט האחרון", אמר בן משה, "הוא הנגשת הנתונים והחצנתם. ‫משרד הבריאות דוגל בשקיפות, ורוצה גם לרתום את חוכמת ההמונים, לשלב ידע של רופא מומחה, עם זה של בחור צעיר שיכול להביא לפריצת דרך. לקחנו סט נתונים, יחסית מוגבל, ו‫העלינו אותם לפורטל המאגרים הממשלתיים. הוא זכה לתהודה מאוד רחבה. פרט לסינגפור, ‫ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם ‫שעשו מהלך שכזה – בכזה היקף. ‫חוכמת ההמונים כבר ‫סייעה והביאה לנו תובנות. בנינו לא מעט מצגות ‫על סמך התובנות שנמצאו, בעולמות תוכן שונים – סגרים דיפרנציאליים, חיזוי, התפשטות המחלה, ‫תחלואה לפי גיל ‫או אזור מגורים – ועוד".

 "האתגר הגדול ביותר", סיכם, "הוא לארגן את הנתונים במקום אחד, תוך מענה להגנת המידע והפרטיות. ‫‫למגפת הקורונה עוד לא נמצא חיסון – ‫אבל כלי הביג דטה והבינה המלאכותית ‫משפרים את יכולת הניבוי ‫לגבי העתיד לקרות".