- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

מנמ"ר שיבא: "הטכנולוגיה סייעה לנו להפוך את המשבר מלימון ללימונדה"

"אנחנו, צוות ה-IT, שותפים מלאים ונמצאים בחזית המאבק בנגיף הקורונה, כמו כל המרכזים הרפואיים. כתוצאה מהמשבר, העולם השתנה, וכחלק ממנו גם העולם הרפואי, על כל רבדיו. מה שאנחנו מנסים לעשות – ובהצלחה – בהיבט הטכנולוגי הוא למצות את המיטב ולעשות מהלימון לימונדה", כך אמר שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא בתל השומר.

ארנסט דיבר במפגש השלישי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש, שנערך היום (ה'), פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים.

בדבריו ציין ארנסט כי בית החולים שיבא יצא למכרז רפואה מרחוק לפני כשנה, הרבה לפני פרוץ משבר הקורונה, שהעלה את השימוש בה. "מדובר במכרז גדול, כאשר החלטנו בשלב הראשון ניישם את הרפואה מרחוק במחלקה הפסיכיאטרית. הקורונה תפסה אותנו כך שבתוך שבוע-שבועיים, רוב רובן של מרפאות שיבא, עשרות רבות, עובדות באמצעות טלה רפואה", אמר.

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

הוא הוסיף כי "ראוי לציין את שיתוף הפעולה של כלל ארגוני הרפואה, וביניהם שיבא, עם סטארט-אפים ועם גופים מהמגזר הביטחוני – מפא"ת, צה"ל ועוד. יחד, מצאנו פתרונות מאוד מעניינים לצרכים שלנו בשטח במהלך משבר הקורונה".

השינויים בתקשורת בין המטפלים – ובינם לבין המטופלים

ארנסט אמר כי בגלל הנגיף חלו שינויים בתקשורת בין המטפלים לבין עצמם, ובינם לבין המטופלים. באשר לתקשורת שבין צוותי הרפואה הוא ציין כי "מחלקת הקורונה מחולקת לכמה אזורים – שטח מזוהם, שכשהרופא נכנס אליו הוא חייב להתמגן, ושטח נקי. כשעל הרופאים לדבר זה עם זה כשהם מרוחקים זה מזה, התקשורת מורכבת, בגלל בעיות בלבוש ובאקוסטיקה. חיפשנו טכנולוגיה שתאפשר קשר בין המטפלים המרוחקים בלי מגע ידיים, שעסוקות בבדיקת המטופלים".

"גם בתקשורת שבין המטפל למטופל הטכנולוגיה באה לעזרתנו, בין היתר מאחר שאנחנו מפעילים רובוטים במחלקות הקורונה", הוסיף. "הם עוברים בין המטופלים, מסייעים לתקשורת בין הרופא למטופל, מאפשרים להם לראות זה את זה והרובוט שם את הסטטוסקופ על המטופל ומחבר אותו למכשירי הדמיה".

 

ארנסט דיבר על אמצעים נוספים שבהם בית החולים משתמש כדי לצמצם את הקשר בין צוותי הרפואה למאושפזים למינימום ההכרחי. "יש לנו ערכות לטיפול עצמי", אמר. "בערכות האלה יש חיישנים שמאפשרים למטופלים שמצבם קל או בינוני לבדוק את עצמם: חום, סטורציה, ריאות, לב, לוע ואוזניים. כמו כן, היא כוללת מצלמה עם רגישות לחום ועוד חיישנים, שמביאים לשינוע הנתונים באופן אוטומטי לתיק הרפואי, אותו רואה הרופא וקובע על בסיס כל זה את המשך טיפול".
הוא הביא כדוגמה חיישן שנמצא מתחת למזרון במיטה שבה שוכב המטופל. "החיישן משדר החוצה נתונים – דופק, נשימות ותנועתיות, וכך המטפל יודע מה מצבו של המטופל ומחליט על אופן הטיפול בו", אמר ארנסט. הוא הוסיף כי "בעזרת מערכת מצלמות, אנחנו מסייעים במיגון טוב יותר של שיבא. המצלמות מאתרות מי מהצוות עבר או שהה לצד מי שחשוד כנשא או כחולה קורונה, וכך ניתן להכניסו לבידוד. מצלמות נוספות, תרמיות, מאפשרות לזהות מה מידת החום שיש לכל מי נכנס לשיבא, ועל בסיס זה מחליטים אם להכניס אותו למרכז או לא. ככה אנחנו מצליחים ליצור אזור מבודד".

ה-AI בשירות המלחמה בקורונה

לדבריו, "הכנסנו בינה מלאכותית להליך הטיפולי: כך ניתן לאתר ולמנוע מראש הידרדרות במצבם של חולים. המערכת אוספת הררי נתונים ממקורות שונים, מצלמות, מוניטורים וחיישנים, מערבלת אותם ומוציאה תובנות מעניינות והתראות מצילות חיים".

לסיום אמר ארנסט ש-"תחומי רפואה שונים החלו לשתף פעולה באופן הדוק יותר בשל המגיפה. זה פותח את המחקר למקומות שלא ראינו בעבר. הקורונה תסתיים מתישהו, בסוף תימצא תרופה, אבל העולם לא יחזור למה שהיה. שיטות עבודה חדשניות נכנסו ויתרמו לעולם הרפואי – בטיפול, במחקר, בשיפור עבודת הצוות ובהעצמת המטופל".

עוד השתתפו בכנס: ירון כהן, ארכיטקט ענן בנוטניקס ישראל; שלמה שמאי, מנמ"ר איילון ביטוח; תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן; ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות, דיגיטל, מידע וסייבר במשרד הדתות; ליאור אביב, מנהל מכירות אזורי בפאלו אלטו; רונן בורץ, מנהל מכירות ב-IT Way; דוד שוחט, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; שרון ישראלי, מנהל מחלקת אינטגרציה בפרטנר; קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן; מירב בלאו, מנהלת תחום קשרי לקוחות ב-Coognitive; זיוה ברוידא, ראשת מינהל מחשוב באוניברסיטה הפתוחה; וכפיר חמרי, מהנדס מכירות אזורי לאבטחה במיקרו פוקוס.