- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

מבקר המדינה: ישראל עלולה לאבד את יתרונה הטכנולוגי

"המועצה הלאומית לכלכלה ורשות החדשנות משקיעות מאמץ לקידום ענף ההיי-טק. אולם, קיימים פערים בתחומים שונים, שעלולים להביא לאיבוד היתרון של ישראל בזירה הטכנולוגית ולהקשות על תעשיית ההיי-טק להתמודד עם אתגרי העתיד", כך כתב מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח השנתי שלו, שמתפרסם היום (ב').

בשונה מקודמו, השופט (בדימ') יוסף שפירא, בדו"ח של אנגלמן כמעט שלא כלולות אמירות חריפות על מצב ההיי-טק וטיפול הרשויות בו. במקום זאת, הוא בעיקר מציג נתונים – על ההשקעה הלאומית במו"פ, הייצוג של אוכלוסיות מודרות בענף, הקשר בין האקדמיה להיי-טק ועוד.

ההמלצות העיקריות שלו בנוגע לענף הן כלליות למדי: "לקבוע יעדים ארוכי טווח ברמה הלאומית; להכשיר כוח אדם איכותי ומיומן; לפעול למיצוי מרבי של פוטנציאל כוח האדם בקרב אוכלוסיות הנמצאות בתת ייצוג בענף; להרחיב את מקורות המימון של הענף; לפעול להקמת סביבה תומכת חדשנות, בין היתר, בכל המטרופולינים הגדולים; להרחיב את הקשר עם האקדמיה ומערכת הבריאות, למיצוי הידע שהצטבר; להמשיך לעודד השקעה במו"פ בענפי התעשייה המסורתית ובענפי המסחר והשירותים; ולהתאים את הרגולציה ומסלולי ההשקעות לשינויים המתרחשים בעולם".

האם המדינה פועלת לשמירת היתרון הטכנולוגי?

משרד מבקר המדינה בדק את פעילות הממשלה לשמירת היתרון הטכנולוגי של ישראל. "בין 1995 ל-2007 הייתה עליה מצטברת של כ-2% בהוצאה הלאומית על מו"פ ביחס לתמ"ג, ואולם, בין 2007 ל-2009 חלה ירידה ביחס זה. ב-2017, שיעור ההשקעה של ישראל במו"פ עמד על 4.5% מהתמ"ג, שהוא זהה לשיעור ההשקעה במו"פ ב-2007", קובע המבקר.
לדבריו, "צמצום מעורבות ממשלתית בהשקעות בהיי-טק מעלה חשש כי היתרון של ישראל בתחום ההשקעה במו"פ קטן, וייחודיותה כמובילה עולמית במו"פ תיפגע. שיעור העלייה בהוצאה הלאומית על מו"פ עד 2001 נבלם בשני העשורים האחרונים. המדען הראשי ורשות החדשנות התריעו על כך לממשלה עוד ב-2017, אולם הטיפול בנושא זה טרם החל ויטופל בין 2024-2019".

זינוק במרכזי המו"פ הבין לאומיים

נושא נוסף שנכלל בדו"ח הוא מרכזי המו"פ הבין לאומיים, שבישראל יש יותר מ-300 מהם ושלמעלה ממחצית מההשקעות בתחום המו"פ מופנות אליהם. הוא קבע כי "העובדים במרכזי המו"פ הבין לאומיים בארץ משתכרים יותר מהמקבילים להם בחברות מקומיות" והצביע על גידול במשקלם של מרכזים אלה בסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי מ-29% ב-2005 ל-47% ב-2017. "הגידול בפעילות מרכזים אלה", לדבריו, "היה מקור הצמיחה העיקרי של המו"פ העסקי בישראל בעשור האחרון". אלא שההכנסות שלהם לא נשארות בישראל. עם זאת, צוין, המרכזים הללו "מהווים מוקד משיכה למהנדסים איכותיים, שבלעדיהם היו עוזבים את ישראל לטובת עבודה בחו"ל. ואולם, הם מגבירים את המחסור בעובדים ברמה גבוהה בחברות מו"פ ישראליות, ופוגעים פגיעה עקיפה בתחרותיות של ההיי-טק". עוד הוא מצביע על כך שהייצור של חלק ניכר מהחברות הישראליות שמגיעות לשלב זה לא מבוצע בארץ.

עוד מציין אנגלמן את מיעוט ההשקעה של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי ולעומת זאת, העלייה של ההשקעות הזרות בו. הוא קבע כי "הפעולות שנקטו משרד האוצר ורשות ניירות ערך מ-2011 ליצירת כלים שיאפשרו מסלולי השקעה בהיי-טק על ידי הגופים המוסדיים עדיין לא השיגו את מטרותיהן, ובפועל לא חל שינוי של ממש בהיקפי ההשקעה שלהם בענף. התכנית להקמת קרנות ייעודיות לא הצליחה להביא לשינוי ניכר בשלב זה".

ירידה במספר בוגרי מדעי המחשב

אנגלמן גם עומד על הפער שבין מספר מסיימי לימודי מדעי המחשב במוסדות האקדמיים, שמספרם ירד מכ-3,000 ב-2003 לכ-2,500 ב-2017, לביקוש הגבוה לעובדים בענף. לדבריו, הירידה במספר בוגרי לימודים אלה ופרישת ותיקים לגמלאות "הביאו לכך שב-2018, ההיי-טק הישראלי לא מיצה את מלוא הפוטנציאל האפשרי. קיימות בשוק כ-15 אלף משרות בתחומי החומרה והתוכנה שאינן מאוישות. המחסור הביא לעלייה בשכר ושחק את יכולת התחרות של ההיי-טק בישראל מול העולם".

ירידה במספר בוגרי לימודי מדעי המחשב. צילום אילוסטרציה: BigStock

ירידה במספר בוגרי לימודי מדעי המחשב. צילום אילוסטרציה: BigStock

כמו כן, הוא מצביע על המשך העדר שיתוף הפעולה המספיק בין תעשיית ההיי-טק לאקדמיה. "ההצעות לשיתוף פעולה בין האוניברסיטה לתעשייה לא הבשילו לפתרון מעשי ומוסדר", קובע אנגלמן. "חרף תכניות הרשות לעידוד שיתוף הפעולה בין האקדמיה להיי-טק, הבעיות שעלו במחקרים ובדו"ח המבקר מ-2012 נותרו בעינן".

צמצום ניכר בחדשנות הישראלית

מסקנה מדאיגה נוספת שאליה הגיע המבקר היא כי חל צמצום ניכר בחדשנות הישראלית. "רשות החדשנות התריעה שההשקעות הגבוהות שמשקיעות מדינות אחרות בבינה המלאכותית מציבות את ישראל בעמדת פיגור. הוועדה שהוקמה לתחום טרם סיימה את עבודתה, ולכן טרם הוכנה לישראל תכנית מגובשת של השקעות בתחום. לרשות אין את כל הכלים הנדרשים להשגת היעדים שהציבה לעצמה בפיתוח הטכנולוגיות העתידיות, והיא זקוקה לסיוע של משרדי הממשלה", נכתב.

"באר שבע כ-'עיר הסייבר'? מותג חסר תוכן"

אנגלמן מצביע גם על ריכוזו של ההיי-טק במרכז הארץ. "לפריסה הגאוגרפית יש השפעות מרחיקות לכת על יחסי פריפריה-מרכז, על רמת אי השוויון בהכנסות ועל הנגישות לשירותים חברתיים. אף על פי כן, יעדים אלה (של הרחבת ההיי-טק בפריפריה – י"ה) לא מומשו, בעיקר בשל מגבלות הממשלה ליצור תעסוקה נרחבת בפריפריה. לריכוז ההיי-טק במרכז יש השפעות כלל משקיות, ובהן פערי פריון ניכרים בין המרכז לפריפריה", נכתב.

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע. צילום: ניב קנטור

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע. צילום: ניב קנטור

כחלק מזה, מציין אנגלמן כי "על אף הכוונות למתג את באר שבע כמובילה בתחומה, המותג 'עיר הסייבר' עדיין חסר תוכן של ממש. באזור באר שבע והדרום 12 חברות סייבר בלבד, לעומת 324 חברות במרכז. חברות סייבר בדרום קיבלו ב-2018-2016 רק כ-4% מהתקציב שניתן לכלל החברות האלה. למרות הניסיונות של הממשלה ועיריית באר שבע למַצֵב את העיר כעיר הסייבר, היא טרם הצליחה למשוך כמות גדולה של חברות בתחום".

רק כ-2% ממקבלי השכר הגבוה בענף-חרדים או ערבים

נתונים נוספים שאליהם מתייחס המבקר עוסקים באוכלוסיות שייצוגן בהיי-טק לוקה בחסר, ובעיקר נשים, חרדים וערבים. הוא מצביע על כך שהנשים היהודיות הלא חרדיות מהוות פחות מרבע מההיי-טק, ורק כ-2% מהמועסקים בענף בשכר גבוה הם גברים ונשים חרדים או ערבים. שיעור הערבים בהיי-טק הוא 5.7%, ופחות מ-2% מהערבים מועסקים במו"פ. הוא מתריע על כך ש-"הסיכוי שגבר ערבי בעל כישורים גבוהים יעבוד בהיי-טק הוא 28%, לעומת שיעור של 50% לגבר יהודי".

שילוב החרדים בהיי-טק: טעון שיפור. צילום אילוסטרציה: BigStock

שילוב החרדים בהיי-טק: טעון שיפור. צילום אילוסטרציה: BigStock

באשר לגברים החרדים – שיעורם מכלל עובדי המו"פ הוא פחות מ-1%. אולם, כותב אנגלמן, "אף שהיזמות של האוכלוסייה החרדית נמצאת בעלייה, מרביתה אינה חדשנית. עקב בקיאות נמוכה במקצועות היסוד של חלקים נרחבים באוכלוסייה החרדית, בטווח הקצר הפוטנציאל להעסקתם בהיי-טק בדרגות השכר הגבוהות – נמוך ביותר".

עוד מציין המבקר כי ככל שעולה גיל המועסקים, מספרם בהיי-טק יורד, וכי מספר המפוטרים בקרב בני גילאי 45 ומעלה גדול ב-20% מאשר בקרב הצעירים מגיל זה. "למרות זאת", הוא כותב, "אין לרשות החדשנות מידע מלא על היקף התופעה וסיבותיה. עליה לבחון את היקף התופעה ולהציע דרכים למיצוי הפוטנציאל של אוכלוסייה מיומנת זו".

לגבי הנשים, "נוכח הפוטנציאל הרב שיש להן להשתלב בענף ההיי-טק ולחזקו, מוצע לרשות החדשנות לבחון את יעילות הכלים הקיימים ולגבש כלים נוספים לעודד אותן להשתלב בענף", קורא אנגלמן.

תגובת רשות החדשנות

מרשות החדשנות נמסר בתגובה כי "הדו"ח מציין את חשיבות פעילות הרשות. המלצות הדו"ח מדגישות את הצורך להמשיך ולהעמיק בכמה תחומים את הפעילות שאנחנו מבצעים. אנחנו מקווים שהדו"ח יסייע לנו לגייס את המשאבים והתמיכה הממשלתית על מנת לפעול באופן זה".

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ניב קנטור

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ניב קנטור

"במיוחד בתקופה זו, בה המשק כולו וההיי-טק בפרט מתמודדים עם משבר הקורונה, הקריאה למאמץ מתואם, זריז ונחוש מקבלת משנה תוקף. הרשות פועלת מול כל הגופים הרלוונטיים כדי לגבש את הכלים והמשאבים הנדרשים לסייע להיי-טק להתמודד עם השפעות המשבר ולצמצם את הנזק שהוא עלול לגרום", צוין.

עוד נכתב בתגובה: "יש לציין כי בהיבט ההון האנושי חלה התקדמות משמעותית מאז מועד הביקורת, לרבות עלייה בשיעור התעסוקה בהיי-טק בכלל, ובקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית בפרט".