- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

"הדרך לענן ממשלתי: האפליקציות בקלאוד והמידע – בתוך הארגון"

סוגיית הענן הממשלתי מטרידה רבים בתעשייה, בעיקר בחברות הענן הגדולות וכמובן, במגזר הממשלתי. זאת סוגיה רבת היבטים, שכן על משרדי הממשלה והמגזר הציבורי יש רגולציה כבדה בכל הנוגע לאחסון ולשמירת הנתונים – שהם, בעצם, הנתונים של כולנו. התקנות הממשלתיות מחייבות שהמידע יאוחסן בשרתים שנמצאים פיזית בישראל – שירות שעד עכשיו לא היה קיים. עם זאת, בחודש שעבר נמסר כי HPE תקים [1] ב-MedOne את תשתיות הענן Azure Stack של מיקרוסופט, מה שיאפשר לגופים שחייבים לאחסן את המידע שלהם בישראל לעשות זאת שם. שבוע לאחר מכן הודיעה AWS כי גם היא מקימה [2] תשתיות ענן מקומיות.

רויטל וייצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה, התייחסה לנושא בפאנל מומחים שעסק בענן היברידי ושהונחה על ידי יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. הפאנל היווה חלק מאירוע הענן ההיברידי והקוברנטיס של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי מקצוע ונציגים של ספקי פתרונות בתחום.

וייצמן נשאלה לגבי החסמים שמונעים מהממשלה לעבור לענן והצביעה על מיקומם של השרתים בחו"ל כבעיה מרכזית שגורמת לכך. "יש במאגרים הממשלתיים מידע עצום על אזרחי ישראל. למשל, במאגרים שלנו יש נתוני פרט של כ-80 אלף עובדים ואנחנו כפופים לתקנות ההגנה על הפרטיות. לכן, יש בעיה של ממש אם הענן לא בארץ. הדרך שאני רואה לפתרון הוא שהאפליקציות יהיו בענן והמידע יהיה און פרמיס, אבל עוד לא פיצחנו איך לעשות את זה. אנחנו מודעים לזה שהעולם הולך לשם, אבל טרם מצאנו פתרון. אם יהיו שרתים של חברות האחסון הגדולות בארץ, זה בהחלט יסייע", ציינה.

[3]

בתשובה לשאלה האם הממשלה ערוכה לכניסה של החברות היא אמרה כי "לא מחר בבוקר, אבל זה כמו בכל מערכת חדשה. מחליטים ועושים, גם לסביבות המבצעיות, ויהיו פיתוחים חדשים. אלא שזה לא מידי ויש עוד לאן לשאוף".

העברת ה-DR לענן – המקרה של נשר תעשיות מלט

יגאל פדאל, סמנכ"ל מערכות מידע, חברת נשר, התייחס להיבט ההמשכיות העסקית והתפעולית בארגונו, ובארגונים בכלל. "אנחנו, ואני לא חושב שגם ארגון אחר כלשהו, לא יכולים להרשות לעצמנו בעיה בהיבט זה. בחנו את השילוב של הענן בסביבת הייצור וההתאוששות מאסון שלנו, והחלטנו שאת התהליכים העסקיים הקריטיים אנחנו שומרים במערכות מקומיות. את כל המערכות מסביב לסביבת הייצור בחרנו להעביר לענן, כולל מערכות CRM וניהול פרויקטים. התחזוקה באופן מקומי מאוד יקרה ורצינו להעביר את התקציב לדברים שבאמת משפיעים על הסביבה שלנו", אמר.

יגאל פדאל, סגן נשיא ומנמ"ר נשר תעשיות מלט. צילום: ניב קנטור

יגאל פדאל, סגן נשיא ומנמ"ר נשר תעשיות מלט. צילום: ניב קנטור

ספציפית לגבי עלויות אלה בהקשר של ה-DR ציין פדאל כי "עלויות תחזוקת התשתיות גבוהות וצריך DR רק בפיקים, ולעתים ממש רחוקות. ההשקעה ההכרחית בהיבט הזה נמוכה יותר וזו אחת הסיבות ללכת לענן. זאת, בנוסף לכך שמדובר בהחזרה ובהעלאה מחדש מאוד מהירים ושניתן לשלם לפי השימוש בפועל".

המסע הדיגיטלי והענן בשירותי בריאות כללית

דובר נוסף באירוע היה ערן יונה, מנהל תחום הענן בשירותי בריאות כללית. אותו שאל קונפורטס על השינוי שעבר הארגון כדי להגיע לענן, שאחד הביטויים שלו הוא התפקיד הייעודי שהוא ממלא. "מגזר הבריאות עובר מהפכה בכל העולם, וזה די בדומה למה שקורה בתעשיות אחרות. אם אנחנו מסתכלים על השירות הרפואי, בעתיד הוא יהיה הרבה יותר מותאם אישית", ציין.

ערן יונה, מנהל תחום הענן בשירותי בריאות כללית. צילום: ניב קנטור

ערן יונה, מנהל תחום הענן בשירותי בריאות כללית. צילום: ניב קנטור

לדבריו, "הבנו שאנחנו חייבים לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית וכדי להתחיל את המסע הזה – לעבור לפלטפורמת ענן. הגדרנו מספר יעדים, כשהראשון שבהם הוא לשפר את השירות ללקוח, שיהיה יותר איכותי ויותר זמין. דבר נוסף הוא התייעלות פנימית, כדי שהלקוח יוכל לקבל טיפול בזמן ובאיכות המתבקשים".

הוא התייחס גם למידע שבוחרת הקופה להעביר לרשת האינטרנט. יונה אמר כי "מדובר במידע שאינו רגיש. אנחנו ממלאים אחר דרישות הפרטיות, אחרי רגולציות וחוקים בינלאומיים וישראליים. בסופו של דבר, נשתמש בפתרון היברידי, עם ענן ציבורי ופנימי כאחד, כשברור לנו שנעבוד עם כמה ספקים ומספר פתרונות".

דני ווינר, מנכ"ל קלאודינגנאו. צילום: ניב קנטור

דני וינר, מנכ"ל קלאודינגנאו. צילום: ניב קנטור

דני וינר, מנכ"ל קלאודינגנאו מבית נס, אמר ש-"הענן הוא כבר סטנדרט שכולם נמצאים בו, ואחד הדברים היפים שקורים בתחום הוא הענן ההיברידי. נתחיל לראות יותר ויותר מעבר לענן היברידי גם בחברות גדולות, שיש להן חשיבות למשק הישראלי, וגם ברמה הממשלתית".

הוא ציין כי "אנחנו מובילים לטכנולוגיות לערבול מידע וזה מאפשר לנו לשמור גם חומרים יותר רגישים בענן הציבורי, ובצורה בטוחה. גם אם לא יהיה בישראל דטה סנטר של ספקית ענן ציבורי גדולה, עדיין ניתן יהיה לספק שירותים ברמה מאוד גבוהה, באמצעים אחרים".