דו"ח ממשלתי: קבוצות מיעוט ממשיכות להיות מופלות בהיי-טק

נשים, חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה ממשיכים לסבול מתת ייצוג ומשכר נמוך הרבה יותר מהאחרים ● דו"ח הגיוון של משרד העבודה והרווחה מציג תמונת מצב עגומה למדי

לא שייכים לקבוצה ה-"נכונה?" כנראה שתרוויחו פחות. צילום אילוסטרציה: גרג ברייב, BigStock

ממשיכה האפליה בהיי-טק הישראלי, בשכר ובייצוג, כלפי קבוצות מיעוט בחברה: דו"ח, שפרסם היום (ד') משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מאשש את הטענות שלפיהן נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה שמועסקים בענף מרוויחים פחות מעמיתיהם האחרים.

במשרד מצאו שהענפים שרמות השכר בהם הן הגבוהות ביותר, כולל ההיי-טק, הם הענפים שבהם האפליה כלפי קבוצות מיעוט היא הגדולה ביותר. כך, למשל, מתכנתות מחשבים בעלות תואר אקדמי מרוויחות שני שליש מעמיתיהן הגברים, כאשר בענף המחקר המדעי והפיתוח הפער מעמיק לכדי 56% משכרם של הגברים. נשים ערביות שעוסקות במקצוע זה מרוויחות 65% מהנשים היהודיות שעובדות יחד אתן.

כמו כן, מתכנתים ערבים מרוויחים שני שליש ממתכנתים יהודים, השכר של חרדים עומד על 69% מזה של יהודים שאינם חרדים ויוצאי אתיופיה מרוויחים 54% – כחצי (!) – משכרם של יהודים שאינם יוצאי אתיופיה.

הדו"ח מתייחס לייצוג ולשכר של בני קבוצות המיעוט בענפים השונים, ובכללם ההיי-טק, בסולם ציונים של 0-1, כאשר ציון 1 מעיד על שוויוניות גמורה. כך, במקצועות התכנות והייעוץ בתחום המחשבים עומד ייצוגן של הנשים (האקדמאיות – כל הנתונים בפסקאות הבאות מתייחסים לאקדמאים) על 0.66, זה של החרדים על ה.49 ושל בני 45 ומעלה – על 0.46. מעט אחריהם נמצאים יוצאי אתיופיה וסוגרים את הרשימה הערבים, עם ייצוג של 0.16 בלבד. בעולם המחקר המדעי והפיתוח מקבל ייצוגם של בני 45 ומעלה ציון של 0.68, כשאחריהם הנשים עם 0.6, יוצאי אתיופיה עם 0.47, החרדים – 0.3, והערבים עם 0.23.

בתחום ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי מחשיבים יותר את ניסיונם של העובדים הוותיקים: ייצוגם בו עומד על 0.9 – הרבה יותר מאשר הנשים (0.55), יוצאי אתיופיה (0.5), החרדים (0.22) והערבים (0.06).

כאמור, המשרד פרסם נתונים גם לגבי שכרם של החברים בקבוצות המיעוט. כך, ציונם של בני 45 ומעלה שמועסקים בתחום ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי עומד על 1.2. לעומת זאת, הציונים הנוגעים לחרדים (0.8), לערבים (0.79), לנשים (0.63) וליוצאי אתיופיה (0.61) עדיין לוקים בחסר. המתכנתות מרוויחות, כאמור, שני שליש מהשכר הממוצע בתחום זה, כך גם הערבים והחרדים, ויוצאי אתיופיה מרוויחים 54% ממנו.

עוד מראים הנתונים שגם בקרב חסרי ההשכלה האקדמית יש אפליה בייצוג – במיוחד נגד ערבים. לעומת זאת, הייצוג של בני גילאי 45 ומעלה בענף ייצור המחשבים מגיע לכ-1 – כלומר, ייצוג שוויוני, ובענף התכנות מועסקים לא מעט חרדים לא אקדמאים. ציון ייצוגם בענף זה עומד על 1.2 (לעומת 0.12 לערבים, למשל). ייצוגן של הנשים עומד בשני הענפים על כ-0.75.

באשר לשכר אנשי ההיי-טק הלא אקדמאים, בני 45 ומעלה הולכים הביתה בסוף החודש עם סכום גבוה מהממוצע, אולם כל יתר בני קבוצות המיעוט עדיין מופלים. בניגוד למדדים האחרים, כאן אין אפליה גדולה יותר נגד ערבים והציון לגבי שכרם עומד על כ-0.65 – פחות מהחרדים (בענף ייצור המחשבים) ומבני ה-45 ומעלה, אבל יותר מהנשים ומיוצאי אתיופיה.

אפליה – לא רק בהיי-טק

הדו"ח עוסק בכלל המשק, ולא רק בענף ההיי-טק. עולה ממנו כי ייצוגן של קבוצות המיעוט בענפים בעלי שכר נמוך גבוה יותר מאשר בענפים המתגמלים יותר; השכלה אקדמית לא מצמצמת את פערי המגדר בין גברין לנשים; לאקדמאים ערבים וחרדים יש ייצוג נמוך במיוחד בכל הענפים; ובחמישית מהענפים במשק לא מועסקים כלל יוצאי אתיופיה.

עוד עולה מהנתונים כי נשים מקבוצות מיעוט – ערביות, חרדיות, יוצאות אתיופיה ובנות 45 ומעלה – הן השכירות בעלות השכר הנמוך ביותר ברוב הענפים; ארגונים גדולים בדרך כלל אינם חוד החנית בהובלת שוויון הזדמנויות, בייחוד עבור אקדמאים; וקיימת עלייה משמעותית בפערי השכר עם העלייה בקבוצות הגיל, ללא קשר לרמת ההשכלה.

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, הגיש היום את הדו"ח לנשיא המדינה, ראובן ריבלין. הנשיא אמר כי "גם קצרי הסבלנות שבתוכנו מבינים שכדי לעשות שינוי עומק – ובפרט כדי לראות יותר חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה בכל ענפי המשק, ובמשרות של הובלה וניהול – דרושה פעולה עקבית ומתמשכת לאורך שנים".

לדברי השר כץ, "הדו"ח מספק לנו תמונת מצב עדכנית לגבי הפערים בין הקבוצות השונות ומאפשר לתכנן את הקצאת המשאבים ליצירת השוויון המתבקש. משרד העבודה והרווחה מפתח ומרחיב לאורך השנה תכניות עבור אנשים עם אתגרים תעסוקתיים, ומספק הכשרה שמסייעת לא רק להשתלב במעגל התעסוקה אלא גם להיקלט בו בתנאי שכר משופרים, להגיע לתפקידים בכירים ואף לצאת לדרך עצמאית".

הוא ציין כי "ניתן לראות שינוי מבורך ופתיחות לגיוון מצד המעסיקים ועדיין, לפנינו עבודה רבה. אני מאמין שבתוך שנים ספורות נראה שוק עבודה שוויוני יותר״.

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, שואבת אופטימיות מכך ש-"פרסום המדד בשנה שעברה יצר תהודה, והביא לכך שמעסיקים פועלים יחד עם הנציבות לקידום תהליכי שוויון וגיוון. הנתונים מראים שיש פערים משמעותיים גם בייצוג וגם בשכר לאקדמאים מהקבוצות במדד, כאשר השכלה אקדמית לא מצליחה לצמצם לבדה את הפערים בשוק העבודה. כולנו, ובכלל זה האקדמיה, צריכים להתגייס לטובת שינוי המצב. שוויון הזדמנויות וגיוון תעסוקתי הוא האינטרס של כולנו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים