תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » הקשר"ר: "צוק איתן – קו פרשת מים ב-IT הצה"לי"

בלעדי לאנשים ומחשבים

תא"ל נתי כהן, המנכ"ל החדש של משרד התקשורת. צילום: דובר צה"ל

שלוש שנים לסיום מבצע צוק איתן

הקשר"ר: "צוק איתן – קו פרשת מים ב-IT הצה"לי"

"צוק איתן היה הלחימה הרשתית, הלחימה הדיגיטלית - הראשונה בעולם", קובע תא"ל נתי כהן, קצין קשר ותקשוב ראשי, בראיון מיוחד לציון שלוש שנים לסיום המבצע

מאת 27 באוגוסט 2017, 12:04 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"מבצע צוק איתן, שבימים אלה אנו מציינים שלוש שנים לסיומו, היווה קו פרשת מים בתקשוב הצה"לי: לא רק בשל ההתקדמות הטכנולוגית, אלא גם בשל מודעות המפקדים ליכולות ה-IT הצבאי והגדלת השימוש בו", כך אמר בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים תא"ל נתי כהן, הקשר"ר (קצין קשר ותקשוב ראשי).

מבצע צוק איתן החל ב-8 ביולי 2014 והסתיים ב-26 באוגוסט. המבצע החל בעקבות ירי רקטי הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל, כתגובה למבצע שובו אחים, בעקבות חטיפת שלושת הנערים הישראלים ורציחתם ביוני.

בשלב הראשון המבצע כלל הפצצות כבדות של חילות האוויר, השריון והתותחנים ברצועה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מהרצועה והתמודדה עם חדירת מחבלים לשטחה דרך הים או מנהרות. בשלב השני, ב-17 ביולי, נכנסו כוחות צה"ל קרקעיים לרצועה. בשלב שלישי, ב-5 באוגוסט, הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים, והלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון.

בישראל נהרגו 68 חיילים ו-5 אזרחים, ונפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים. על פי הפלסטינים, בין 2,125 ל-2,203 מהם נהרגו במהלך המבצע, מתוכם, בין 936 ל-1,408 פעילי טרור ובין 761 ל-1473 אזרחים, ויותר מ-11 אלף פלסטינים נפצעו. לדברי אלוף (מיל') עמוס ידלין, המבצע הסתיים ב"תיקו אסטרטגי א־סימטרי".

"ההחלטה להסב את צה"ל לצבא יבשה דיגיטלי התקבלה בתחילת העשור הקודם", אומר תא"ל כהן, "עם הקמת אגף התקשוב ב-2003. עד מלחמת לבנון השניה, זרוע היבשה הייתה מאוד לא רשתית בהיבטים הדיגיטליים. המסה המרכזית של הצבא בטרנספורמציה הדיגיטלית הבשילה ב-2013. זה היה תהליך תקשובי שהובלנו".

"מבצע צוק איתן היה קו פרשת מים, במשמעות של הבאת יכולת רובסטית, מערכתית, טכנית – אבל גם שהמפקדים היו מודעים ליכולות אלו, והבינו את היכולת של האפקטיביות המבצעית שהטרנספורמציה  הדיגיטלית מאפשרת בשדה הקרב המודרני".

סגירת מעגלים עד הדרג הטקטי

"צוק איתן היה הלחימה הרשתית, הלחימה הדיגיטלית – הראשונה בעולם", קובע קשר"ר, "עם חיבור של מודיעין אש, פו"ש (פיקוד ושליטה), וסגירת מעגלים עד הדרג הטקטי. שכבה נוספת במבצע היא מודעות המפקדים לאפקטיביות המבצעית שמצב זה מייצר: שיתופיות מבוססת רשת וסגירת מעגלים ברמת המפקדות בדרג הטקטי".

אז, אמר, "גם נוצרה ההבנה שאין מערכת IT אחת מובילה: כל מערכת – צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי), מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) של זרוע היבשה, או טירת האגם, מערכת שו"ב לפיקוד ולמטכ"ל – מביאה עימה יתרון יחסי. כל אחת מהזרועות מביאה למפקדות את היכולות שלה, ולאחר היתוך כלל היכולות בתהליכים, מתקבל קרב משולב אמיתי".

ההבדל, הסביר תא"ל כהן, "הוא שאם בעבר הייתי 'תופר' מערכות, כעת אני 'תופר' ארכיטקטורה, מייצר תשתית IT המשלבת את היכולות לכדי פעולה אחידה. עברנו ממצב בו הרשת הדיגיטלית מאפשרת – למשהו שהוא חלק מההכרעה. במלחמת לבנון השניה לא היו לנו היכולות הללו".

"יצאנו מצוק איתן לתר"ש (תכנית רב-שנתית) גדעון", אמר קשר"ר. "שינינו פאזה – מ'צה"ל ברשת' ל'צה"ל רשתי'. כעת איננו צריכים להסביר איך הטרנספורמציה הדיגיטלית משרתת את הצבא. אנו מביאים את היכולות הטכנולוגיות לסביבה מבצעית. אין אמל"ח שהוא לא חלק מהרשת".

"להגדיל דרמטית את קיבולת הרשת"

"אנו נדרשים להגדיל דרמטית את קיבולת הרשת", אמר תא"ל כהן, "האתגר הוא להרחיב את אוטוסטרדת המידע. ערכנו תחקיר בעקבות צוק איתן, כדי להכין עצמנו למלחמה הבאה טוב יותר. אחת המסקנות הייתה שיש לשדרג משמעותית את המערכות, על מנת שנוכל להכיל את כל הטובין שיגיעו מהזרועות, וזה מה שעשינו בשלוש השנים האחרונות: השקענו השקעות דרמטיות בהגדלת יכולות הרשתות שלנו, כי הצרכים המבצעיים הולכים וגדלים. לטובת טיפול בריבוי הנתונים, רכשנו והטמענו נתבים המגדילים את התעבורה הרשתית במאות אחוזים".

להביא יכולות לשטח, לדרג הטקטי

"הרשת הדיגיטלית היא חלק מיכולת ההכרעה של צה"ל", אמר. "צה"ל ה-'גדול' יודע לעשות דברים נפלאים – הסיפור הוא אילו יכולות אפשר להביא למג"ד ולמ"פ, הנמצאים בתא שטח ספציפי – אין דין לחימה בצפון לבדרום, כי המיתאר הגיאוגרפי שונה – כדי שיוכלו  לפעול בצורה יותר אפקטיבית ולסגור מעגלי אש. בכל מקום בו יש להכריע את האויב – אתה עושה זאת ברשת, וכך אתה יותר מדויק יותר אפקטיבי".

"בשנה האחרונה רמת המודעות של המפקדים גדלה", אמר קשר"ר, "הם מדברים תהליכים מבצעיים, ועושים ניהול קרב ונוהל קרב – באמצעות המערכות. כך, האפקטיביות של הלחימה גדלה".

בינה מבצעית וסינון מידע

"בינה מבצעית היא המענה להיצף המידע", הסביר. "אנו משלבים בה שני מרכיבים: מאגרי מידע שיהיו משותפים, נגישים למפקדים אל מול הצורך המבצעי והמיתאר הגיאוגרפי שבו הם נמצאים. פה האתגר כפול – מה אני נותן לך, ומה אני מסנן. יחידות הפיתוח שלנו עמלות על אנליטיקה מבצעית. זאת, לצד פיתוח מערכות יותר מתקדמות ועוד אפליקציות יותר איכותיות. המפקדים מבינים שהכלים האלה הם תומכי החלטה לכל דבר ועניין".

"קצין הקשר כיום עוצמתי יותר מבעבר", סיכם תא"ל כהן. "תמיד היינו חשובים, אבל היום זה סיפור אחר לגמרי. אנו בונים קציני תקשוב חדשים ועדכניים, הרואים את עולמות הסייבר, הספקטרום, הל"א, והתקשוב המודרני – ויודעים לשלב ביניהם".

"התלות של הצבא ב-IT גדלה, ויש לנו אחריות שהמערכות יעבדו. לטובת הגנה על המערכות, אנו משקיעים רבות באבטחה, הצפנה וניטור. כמו במרחב הים והיבשה, גם במרחב הדיגיטלי יש אויבים – ואנו מתמודדים עם אתגר זה, כי עלינו להקדים את היריבים שלנו".

הקשר"ר: "צוק איתן – קו פרשת מים ב-IT הצה"לי" Reviewed by on . "מבצע צוק איתן, שבימים אלה אנו מציינים שלוש שנים לסיומו, היווה קו פרשת מים בתקשוב הצה''לי: לא רק בשל ההתקדמות הטכנולוגית, אלא גם בשל מודעות המפקדים ליכולות ה-IT "מבצע צוק איתן, שבימים אלה אנו מציינים שלוש שנים לסיומו, היווה קו פרשת מים בתקשוב הצה''לי: לא רק בשל ההתקדמות הטכנולוגית, אלא גם בשל מודעות המפקדים ליכולות ה-IT Rating: 0

הגיבו