תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "ישראל הופכת מאומת סטארט-אפ לאומה דיגיטלית"
השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, שאחראית גם על מיזם ישראל דיגיטלית. צילום: מתוך ויקיפדיה

"ישראל הופכת מאומת סטארט-אפ לאומה דיגיטלית"

"סטארט-אפים זה חשוב, אבל חשוב לא פחות שישראל תהיה דיגיטלית, בעיקר בצמצום הפערים, שהדיגיטליות עוזרת ותעזור להם מאוד", אמרה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, בראיון ליום העצמאות

מאת 30 באפריל 2017, 10:31 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

גמליאל: "ישראל דיגיטלית הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר לצמצום וגישור על פערים חברתיים וכלכליים, כי בעולם דיגיטלי אין כל הצדקה שהמרחק בין הפריפריה למרכז יהיה יותר מאשר מרחק גיאוגרפי. הקדמה הטכנולוגית מאפשרת לנו שלל הזדמנויות לגישור על הפערים. אלה מהותו ותכליתו של המיזם"

"ישראל הופכת בימים אלה מאומת הסטארט-אפ לאומה דיגיטלית – קודם כל דיגיטל, אחר כך סטארט-אפ. חברות הזנק זה דבר חשוב, אבל חשוב לא פחות שישראל תהיה דיגיטלית, בין אם ברשויות המקומיות, בפרויקטים לאומיים ובעיקר בצמצום הפערים, שהדיגיטליות עוזרת ותעזור להם מאוד", כך אמרה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, שאחראית על מיזם ישראל דיגיטלית. היא אמרה את הדברים בראיון לאנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות.

מה הקשר בין שוויון חברתי לישראל דיגיטלית?
"ישראל דיגיטלית הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר לצמצום וגישור על פערים חברתיים וכלכליים, כי בעולם דיגיטלי אין כל הצדקה שהמרחק בין הפריפריה למרכז יהיה יותר מאשר מרחק גיאוגרפי. הקדמה הטכנולוגית מאפשרת לנו שלל הזדמנויות לגישור על הפערים. אלה מהותו ותכליתו של המיזם".

כמו במדינות רבות אחרות, מטה ישראל דיגיטלית מבצע שורה של פרויקטים לייעול השירותים הממשלתיים ולדיגיטציה שלהם. כך, למשל, גמליאל ציינה כי "אנחנו מקיימים מערכת שלמה שמכשירה את השכבה הניהולית של הממשלה והרשויות המקומיות לניהול בסביבה טכנולוגית של המאה ה-21. הרשות המבצעת היא הצי שמוביל את המדינה כולה והדרגים הניהוליים הם רבי החובל בספינות של הצי הזה. אם נמשיך עם המשל, הרי שבמאה הנוכחית נדרשות מיומנויות היגוי טכנולוגיות ורבי חובל, קרי: מנהלים, שלא ירכשו אותן – יישארו מאחור, והמשמעות היא שכל המדינה תישאר מאחור".

מובילים דיגיטליים ומאיצים דיגיטליים

"אנחנו מקדמים שני מיזמי דגל – בשלטון המרכזי וברשויות המקומיות: מובילים דיגיטליים ומאיצים דיגיטליים", הוסיפה. "מובילים דיגיטליים היא תוכנית שתכליתה העמדת סוכני שינוי דיגיטליים, שיעבירו את הרשות המבצעת כולה למושגי עבודה שרלוונטיים לימינו. הרשות המבצעת לא תוכל להתמודד כיאות עם השינויים בעולם בלי שינוי ארגוני מן היסוד, שכולל מעבר לחשיבה חדשנית, שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים ורתימת הללו לתועלת האזרחים".

לגבי מאיצים דיגיטליים היא אמרה כי "זוהי תוכנית משלימה, שפועלת ברשויות המקומיות. תכליתה היא העמדת סוכני שינוי דיגיטליים בדרגי הביניים, שיסייעו למנהלים להעביר את הרשות למושגי עבודה רלוונטיים. מעבר להכשרת המנהלים, יש צורך בבניית רשת עבודה דיגיטלית. על כן, לצד המוביל הדיגיטלי (המנהל הבכיר – גב"ז) יש צורך במאיץ דיגיטלי (דרג הביניים – גב"ז), שיאפשר למוביל להטמיע את השינוי המיוחל ברשות המקומית, ויחד הם יובילו אותה במעבר שבין עיר לעיר חכמה".

"מעבר לכך יש לא מעט תוכניות דגל, שאמורות להפוך את כל השירותים בישראל, כחברה וכמדינה, לדיגיטליים, רלוונטיים, שוויוניים ונגישים יותר", ציינה.

כחלק מזה, אמרה גמליאל, "אנחנו מקדמים אשכולות חכמים, במטרה להפוך את הפריפריה לדיגיטלית, וכתוצאה לנגישה לכל הטובין והשירותים הקיימים במרכז. הפערים הדיגיטליים בין הרשויות בארץ עצומים: בעוד שיש רשויות מאוד מתקדמות ברמה עולמית, כמו תל אביב, שזכתה לפני כשנה בעיר חכמה בברצלונה, הרבה רשויות, במיוחד בפריפריה, נשארו מאחור. על מנת לפעול לקידום הדיגיטציה בהן, יש צורך באיגום משאבים ובתפיסה אזורית. לכן, אנחנו מקימים אזורים דיגיטליים, שבמסגרתם יינתנו שירותים דיגיטליים לכל הרשויות והתושבים באשכול במגוון תחומים: חינוך, תעסוקה, רפואה מרחוק, שירותים לתושב ועוד".

מה, למשל?
"במישור החינוכי, אנחנו מובילים מהפכה באשכול הנגב המזרחי בתחומים שונים. למשל, אנחנו מייצרים פתרונות דיגיטליים לטובת חינוך ברמה גבוהה יותר, באמצעות כיתות אונליין. אנחנו מתייחסים לתלמידים לא ברמת בית הספר אלא ברמת תלמידים באשכול. באמצעות כלים דיגיטליים יצרנו מרחבי לימוד מקוונים, שמאפשרים לתלמידים בחורה, לקיה, דימונה, ערד, ירוחם וישובים נוספים באזור ללמוד רובוטיקה, תכנות ושלל מקצועות טכנולוגיים אחרים, אך עדיין ללמוד באותה הכיתה – כיתה מקוונת.

באותו אופן, טוענים שרופאים טובים לא מגיעים לפריפריה, אז באמצעות שירותי רפואה אונליין אפשר להביא רפואה איכותית לפריפריה – ואת זאת אנחנו עושים בנגב המזרחי".

היא דיברה גם על הפרויקט להפיכתה של באר שבע לעיר חכמה. "הממשלה החליטה על כך", אמרה, "ומטה ישראל דיגיטלית אמון על בניית תוכנית אב אסטרטגית ובמקביל מוביל מספר פיילוטים בעיר, דוגמת הקמת מרחבי חדשנות בכ-60 בתי ספר, פיילוט בתחום פינוי אשפה עירוני והקמת אפליקציה עירונית. אני בטוחה שבתוך מספר שנים באר שבע תוכל להפוך לעיר חכמה מובילה".

קורס פסיכומטרי אונליין – בחינם

פרויקט נוסף שבו מתגאה גמליאל הוא הקמת פלטפורמה דיגיטלית שתאפשר קורסי פסיכומטרי אונליין – ובחינם. "המטרה היא לפתוח את שערי האקדמיה לכל שכבות האוכלוסייה ולהסיר חסמים לשם כך", אמרה. "הבחינה הפסיכומטרית היא דרישת סף במוסדות אקדמיים רבים ולאורך השנים התפתחה תעשיית מכוני הכנה לבחינה, שעלות הקורסים המוצעים בה יקרה ונעה בין 5,000-10,000 שקלים לקורס. הקורסים האלה יעילים וככאלה, משפרים את ציוני הלומדים בהם ואת סיכויי הקבלה שלהם ללימודים אקדמיים. אלא שכתוצאה מכך, מתרחבים הפערים".

"במטרה להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכל אזרחי ישראל", הוסיפה, "החל מהשנה הבאה יאפשר המשרד לשוויון חברתי קורס פסיכומטרי בחינם לכל מי שמעוניין. מערכי השיעורים בקורס יתבססו על שאלות מהמבחנים ויועלו לאתר במתכונת של VOD – דבר שיאפשר למועמדים התאמה אישית לקצב ולצרכי הלימוד האישיים שלהם. מעבר לקורס החינמי, יוצעו למועמדים שיעורים פרטיים או לחלופין שעות לימוד פרונטאליות בכיתה, בסבסוד של 80%".

היא ציינה גם פרויקט בתחום הרפואה שאותו מנהל המשרד בימים אלה. "אנחנו מקיימים פיילוט בשמונה חדרי מיון שתכליתו לנהל את מערך התורים בהם. כולנו מכירים את העומס על חדרי המיון וברגע שננהל את התורים, בדיוק שכמו שמנהלים אותם בכל מרכז שירות שהוא, יתאפשר ויסות של העומסים והביקור בחדרי המיון יהפוך לנעים ונוח יותר – הן לצוות הרפואי והן למטופלים. בעתיד הקרוב מאוד נקים חמ"ל ארצי לניהול התורים בכל חדרי המיון בישראל".

גמליאל הבטיחה כי "יש מיזמים נוספים שבקרוב תשמעו עליהם – בתחומי האקדמיה, הרפואה ועוד. אנחנו כאן כדי להצעיד את ישראל במאה ה-21 על פי מושגי המאה ה-21".

"ישראל הופכת מאומת סטארט-אפ לאומה דיגיטלית" Reviewed by on . "ישראל הופכת בימים אלה מאומת הסטארט-אפ לאומה דיגיטלית - קודם כל דיגיטל, אחר כך סטארט-אפ. חברות הזנק זה דבר חשוב, אבל חשוב לא פחות שישראל תהיה דיגיטלית, בין אם ב "ישראל הופכת בימים אלה מאומת הסטארט-אפ לאומה דיגיטלית - קודם כל דיגיטל, אחר כך סטארט-אפ. חברות הזנק זה דבר חשוב, אבל חשוב לא פחות שישראל תהיה דיגיטלית, בין אם ב Rating: 0

תגובות (2)

  • Avatar

    משה אור-טס

    תהליך הכניסה לעולם הדיגיטאלי החל כבר בשנות השישים הואץ בשנות השבעים, השמונים והתשעים. העולם הדיגיטאלי הרחיב את מעגל המשתמשים במהלך השנים , כולל אל כנסת ישראל . קידם את הנושא דן תיכון וחברים אחרים . מעבר לכך הייתה תכנית "מחשב לכל ילד" שקידם חנן אכסף יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה. ( חנן החליף אותי כיו"ר האיגוד ובתקופתי התחלנו להרחיב את המשתמשים) . תעשיית ההי-טק הישראלית יזמה והקדימה את כל תהליכי חדירת העולם הדיגיטאלי ,במעגלים שונים לרבות מעגלים סוציואקונומיים. בזכות גישה זו שהובילה האקדמיה, התעשייה ויחידות מסוימות בצה"ל ובזכות יוזמה של המדען הראשי ד"ר יגאל ארליך ושר האוצר בייגה שוחט ,קודמה "תכנית יוזמה" שהובילה להקמת קרנות הון סיכון שגילו את היכולת של חברות הזנק. לכן, לומר היום את המשפט " מאומת סטארט-אפ לאומה דיגיטלית" , מצביע לצערי על חוסר היכרות מקצועית מעמיקה בנושא מורכב. זה נשמע יותר מידי פופוליסטי ולא מקצועי. אפשר להתקשר אלי, כדי שאבהיר את עצמי. משה אור-טס

  • Avatar

    גיל קני

    אל תשליכני
    תחת הכותרת "ישראל הופכת מאומת סטארט-אפ לאומה דיגיטלית"
    מצהירה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, על הסתערות ממשלתית חזיתית על הרשויות המקומיות ושרותים לאזרח…
    קצת באיחור, אך מוטב מאוחר מאשר מאוחר יותר.
    אך… כדאי לחשוב במקביל על נגישות.
    אם היום נגישות למשרד ממשלתי, פרושה תחבורה, תחבורה ציבורית, מדרגות, שיפועים מעליות, עתה אנו דנים במימד חדש. מימד קיברנטי. מרחבי הסייבר.
    קיימת אוכלוסיה כלל לא קטנה, שאין לה נגישות למרחב זה. בעיקר – אוכלוסיה בגילאי 55+. אלו שפיספסו את התפתחות המחשבים ולא הדביקו את הפער לעת הבשלתם.
    אליהם מתווספת אוכלוסיה שהעלוייות בעוכריהם. אלו שלא קונים מחשב לילד כי אין כסף. לא הם ולא ילדיהם אינם מצלחים להדביק את הפער.
    אין לי מידע מדוייק (אחפש), אך מדובר להערכתי המתבססת על אוסף מספרי אצבע – לפחות בעשירית מהאוכלוסיה הבוגרת.
    לא יתכן, לרוץ ולקדם "מובילים", מבלי לתת את הדעת על ה"מפגרים". אני משתמש במילה גסה זו כדי להדגיש את העובדה שעצם ריצה זו, מגדילה את הפער הקיים ממילא, ויצירת פיגור בכוח.
    לדעתי על השרה להציג, בד בבד עם הרחבת השרותים, תוכנית לצימצום פערים דיגיטלים.

הגיבו