- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

"ארגונים שלא ינתחו מידע בעזרת הטכנולוגיה יישארו מחוץ לתחרות"

"ארגונים שלא ינתחו את המידע שלהם בעזרת כלים טכנולוגיים יישארו מחוץ לתחרות. נכון הוא שיש בארגונים אנשים שמתמחים בניתוח נתונים, אבל הם לא יכולים להיות מנותקים מהמגרש הטכנולוגי", כך אמר אמיר רסקין, יו"ר פורום BI של אנשים ומחשבים ושותף ב-B-Pro.

רסקין פתח את המפגש הדו חודשי של הפורום, שנערך באחרונה ושעסק הפעם ב-Data Monetization. הוא אמר ש-"אם מנכ"ל לא ינתב נכון את תהליכי האנליטיקה של המידע ואת הפוטנציאל העצום שיש בו, הוא ייתקל במחשוב צללים, שגורם לכך שבעלי תפקידים בארגון עוסקים במה שהם לא צריכים לעסוק, ובכך מחטיאים את המטרה של יצירת ערך למידע".

"הסיפור כיום הוא מה שקורה בחוץ, בעולם הדיגיטל, וכדי לדעת זאת צריך לדעת להבין את הלקוח", ציין רסקין. "זה הרבה יותר ממה שנהוג לקרוא 'חוויית הלקוח', אנחנו מצויים בשלב הרבה יותר מתקדם, כי הלקוחות הופכים יותר ויותר תובעניים. אנחנו בעידן של כלכלת חוויית הלקוח, שיש בה עולם שלם של שירותים ומוצרים. לאנשי הטכנולוגיה יש את הכלים לספק ללקוחות שלהם חדשנות טכנולוגית, שתרתק אותם אל הארגון".

[1]

בהמשך דיבר רסקין על כך ש-"הכלכלה הדיגיטלית החדשה יודעת לצפות את הרגשות שלך. חברות גדולות כמו אמזון (Amazon) ידעו מיד כשייכנסו לאתרים שלהן, למשל, איזה ספר מעורר בקורא רגשות עזים והוא ירצה לרכוש אותו. החברות האלה יעשו את זה בעזרת כלים מתאימים".

מאגר נתוני האשראי החדש של בנק ישראל

חנה עמר, מנהלת אגף התשתיות בחטיבת טכנולוגיות המידע של בנק ישראל, סיפרה למשתתפי הפורום על מאגר נתוני האשראי שהבנק עומד להקים – פרויקט שהיא עומדת בראשו. היא ציינה כי המאגר יוקם על ידי חברה שתיבחר במכרז שיסתיים ברבעון הקרוב, ירכז את המידע על נתוני האשראי של כל לקוחות הבנקים וישקף אותם – הן לחברות שנותנות אשראי והן ללקוחות. המאגר הוקם על בסיס חוק נתוני אשראי ואת המידע שיוכנס אליו יספקו, על פי החוק, הגופים הפיננסיים וגופים ציבוריים כמו לשכת ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי ומערכת בתי המשפט.

חנה עמר, מנהלת אגף התשתיות בחטיבת טכנולוגיות המידע של בנק ישראל. צילום: יח"צ

חנה עמר, מנהלת אגף התשתיות בחטיבת טכנולוגיות המידע של בנק ישראל. צילום: יח"צ

כך, למשל, "באמצעות כלים טכנולוגיים, כל חברה שתעניק הלוואה תוכל לדעת את ההיסטוריה הפיננסית של מבקש ההלוואה", אמרה.

היא ציינה שהגישה למאגר וקבלת הנתונים ממנו ייעשו באמצעות לשכת האשראי – גוף חדש שיסמיך בנק ישראל ויספק מידע ללקוח או לחברת האשראי, על פי בקשתם. השירות הזה צפוי להקטין את הסיכונים שחברות האשראי נוטלות על עצמן כשהן נותנות הלוואות ללקוחות ואמור להוזיל את המחירים.

עמר הגיבה על הביקורת שהושמעה בעת תהליך חקיקת החוק, שלפיו הוא עלול לחסום בפני ציבורים שלמים את היכולת לקבל אשראי, מאחר שיהיה חשוף מידע שלילי עליהם. "מטרת החוק היא בדיוק הפוכה: לאפשר לחברות האשראי לאסוף מידע חיובי על לקוחות שלא ידוע להן ולתת להם הטבות. כיום הן יכולות להגיע למידע שלילי בלבד", אמרה.

"בנוסף, החוק מקנה לכל אזרח את הזכות לפנות לבנק ישראל ולדרוש שחלק מהמידע עליו לא יהיה חשוף, למעט מידע שלילי שעלול לגרום להגברת הסיכון במתן האשראי", ציינה.

עוד אמרה עמר שהחוק יגביר את התחרות ויאפשר לגופים נוספים לתת אשראי. לדבריה, "בהקמת המאגר הושקעו משאבים רבים מאוד בכל מה שקשור לאבטחת מידע ולשמירה על סודיות המידע והפרטיות של האזרחים".

השימוש במידע בקבוצת זאפ

דוברת נוספת במפגש הייתה עינת רבין, סמנכ"לית הטכנולוגיות של זאפ (ZAP). היא סיפרה על השימוש שעושה קבוצת החברות בניתוח מידע לטובת מסעי פרסום עבור הלקוחות בכ-20 האתרים שהיא מפעילה.

"המטרה העיקרית של השימוש בטכנולוגיה אצלנו היא יצירת ערך גבוה ככל האפשר מהמידע שיש לנו", אמרה. "נאסף אצלנו מידע בהיקפים עצומים. אנחנו 'צובעים' אותו ומסוגלים לבצע התאמות ברמות דיוק גבוהות מאוד. למשל, התאמה גיאוגרפית בין מסעדה מסוג מסוים ובאזור מסוים לטעמו של לקוח שנכנס לאתר שלנו".

"כמו כן, אנחנו אוספים מידע על עסקים ומסוגלים להציף אותו ברשתות חברתיות, בפני קהלי יעד שאנחנו מזהים שהצורך שלהם הוא בעסקים מעין אלה", הוסיפה רבין.

היא ציינה שזאפ נותנת משקל רב ליישום טכנולוגיה שנעה סביב הפרסונליזציה, "שהיא המנוע העיקרי ביצירת הערך המוסף מהמידע שמצטבר בחברה".

זאפ היא קבוצת אתרי הצרכנות והמידע הגדולה בארץ, בהנהלתו של אילן צחי. היא מפעילה, מלבד אתר השוואות המחירים שאיתו היא מזוהה, שורה ארוכה של אתרים, בהם דפי זהב ודוקטורס. בחברה מועסקים 700 עובדים, 100 מתוכם בחטיבת הטכנולוגיה, שמבצעת את כל הפיתוחים שלה בארגון עצמו.