האמנם אפשר יהיה לא למסור טביעות אצבע למאגר הביומטרי?

ההליכים לחקיקת חוק המאגר הביומטרי נמשכים: הוועדה שהוקמה בכנסת להכנת החוק לקריאות הבאות, לאחר שכבר עבר בקריאה ראשונה, התכנסה אתמול (ג') בפעם הראשונה, מה שאפשר לח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה להתבטא. אלא שבעוד שבעבר, מרבית ההתנגדות לחוק הגיעה מהאופוזיציה, בדיון הובעו חששות ממנו מכל רחבי הקשת הפוליטית.

הוועדה משותפת לוועדות החוקה, חוק ומשפט; הפנים והגנת הסביבה; והמדע והטכנולוגיה. היא הוקמה כדי להכין את החוק לקראת הקריאות הסופיות. החוק הגיע לעולם לאחר ניסוי בן יותר משלוש שנים, שבו התבקשו האזרחים לתת טביעות אצבע וזיהוי פנים, כדי שייכנסו למאגר. לאחר חקיקת החוק אמור המאגר לצאת לפועל, אלא שלפי החלטת שר הפנים, אריה דרעי, אזרחים לא יחויבו למסור את טביעות האצבע שלהם.

האמנם? עו"ד מרגלית לוי ממשרד הפנים אמרה בדיון בוועדה דברים קצת אחרים: "נטילת טביעות האצבע עצמה חלה כחובה על כלל התושבים, אך ברגע שאין הסכמה, הן יועברו רק לביצוע השוואה למול טביעות אצבע הקיימות כיום במאגר – ויימחקו מיד. ההסכמה לטביעות אצבע תהיה פוזיטיבית – התושב צריך לחתום ולהרכיש את הטביעות. הוא יוכל להתחרט על טביעות האצבע מרגע כניסת החוק לתוקף, בנקודות יציאה שונות. בנוסף, כמיליון התושבים שהכלילו טביעות אצבע יכולים להתחרט בכל נקודה ללא נקודת יציאה, ולהוציא מסמך זיהוי חדש".

לעומת זאת, דורון שקמוני, מומחה סייבר ואינטרנט, וממחברי דו"ח המומחים המתנגדים למאגר, אמר כי "התפקיד המוצהר של המאגר הוא למנוע הרכשה כפולה, שהוא סצנריו ספציפי של זיוף זהות. רק אליו הוא מכוון. ניתן לטעון שלא רק שהמאגר לא מונע זיוף, אלא הוא אף יוצר בעיה חדשה, במקרה של דליפה. כשמדובר בתעודה חכמה שיש בה טביעות אצבע ותמונות מוטמעות, אין צורך במאגר, כי ניתן לבדוק מקומית אם האדם הוא אותו אדם שהתעודה מזהה".

"המאגר הביומטרי – האח הגדול"

ח"כ אורי מקלב, ממלא מקום יו"ר הוועדה המשותפת, ציין ש-"המאגר הביומטרי במתווה החדש אמור להיות מצומצם יותר אבל עדיין, מדובר על זיהוי ביומטרי ועל מאגרים. התמיכה או ההתנגדות לחוק הביומטרי לא קשורה לימין או שמאל, קואליציה או אופוזיציה. הנתונים שייאספו על אזרחים מדאיגים את כולם, החשש עובר בין כל הח"כים".

ח"כ דב חנין ציין ש-"המאגר הביומטרי מיותר כי אין שום סיבה שלא יהיו תעודות ביומטריות ללא מאגר וכי הוא מוביל אותנו צעד נוסף לעבר אח גדול שלא היינו רוצים שיהיה. טביעות אצבע הן כרטיס כניסה לטלפון הנייד שלנו ודליפת מאגר כזה משמעותה דליפת סיסמאות רבות. מה גם שבפועל, קיימת בהצעת החוק ענישה למי שלא מוכן שטביעותיו ייכללו במאגר, בין היתר בדמות הטרטור של חידוש תעודת הזהות אחת לחמש שנים. אין שום סיבה לכך".

ח"כ חיים ילין העלה שאלה בדבר האפקטיביות של המאגר בסיוע לכוחות הביטחון בתפיסת פושעים ומחבלים: "כשרודפים אחרי אדם שהוא פצצה מתקתקת, איך יש זמן להגיע למאגר?" בנוסף, ציין, "אם אפשר להגיע לנתונים במהירות – כל בן 14 יכול לפרוץ אליהם".

לדברי ח"כ תמר זנדברג, "לא נשארו תומכים למאגר במערכת הפוליטית. היחידים שתומכים הם אנשי מקצוע, שעושים זאת על טייס אוטומטי. זה הרגע לבחון את נחיצות המאגר אל מול תכלית החוק – כמה הרכשות כפולות היו וכמה נמנעו. יש לבחון את החלופות הסטטיסטיות ולקיים דיון מהותי בפיילוט. בנוסף, אפשר לעבור לתיעוד חכם ללא מאגר".

כאמור, התנגדות נשמעה גם מהקואליציה. ח"כ יואב קיש ציין ש-"אתנגד לחוק בו יש מאגר לנצח. אין שום סיבה שלאחר ההרכשה הכפולה יישאר משהו. המאגר יושמד ועל זה לא אוותר. כמו טביעות האצבע, גם נתינת התמונה צריכה להיות וולונטרית. אני מבין שרשויות הביטחון רוצות מאגר אבל זו לא מטרתו אלא יצירת זהות והרכשות כפולות".

ח"כ ד"ר ענת ברקו אמרה ש-"קל לזייף את תעודת הזהות הישראלית, אבל מה שמטריד הוא שאין מאגר שלא ניתן לפרוץ אותו, ועלינו להבין מהן מערכות ההגנה ומה המשמעות של דליפת המאגר". היא העלתה השגה גם בנוגע לעלות הפקת תעודות הזהות החכמות – 72 שקלים לאחת – ואמרה כי היא "אסטרונומית".

חברתם לליכוד, ח"כ נורית קורן, הסכימה אף היא ש-"החוק מאוד בעייתי. אין סיבה שלא להסתפק בדרכון מזהה פנים".