"הנכס הלאומי של ההיי-טק הישראלי – ההון האנושי – נמצא בסכנה"

"הפער בין דרישות החברות לכמות המהנדסים הולך וגדל מדי שנה, וחבל שנאבד את המעמד שלנו כמוקד של חדשנות", התריע המדען הראשי, אבי חסון ● תא"ל דני ברן, מפקד לוט"ם: "האויבים של ישראל מצמצמים את הפער הטכנולוגי"

אבי חסון, היו"ר היוצא של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. צילום ארכיון: אמנון האס

"אנחנו לא מצליחים כיום לספק את הביקוש לעובדים בתעשיית ההיי-טק. הפער בין דרישות החברות לכמות המהנדסים הולך וגדל מדי שנה, כאשר כיום מדובר על אלפי עובדים שחסרים", כך אמר היום (ב') אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה וראש הרשות הלאומית לחדשנות.

חסון דיבר בכנס בנושא ההון האנושי בהנדסה שנערך במכללת אפקה בתל אביב. לדבריו, "המחסור הזה היה אמור להיפתר באמצעות כוחות השוק, אלא שהסיבה לכישלונם הוא שכדי להגיע לתעשיית ההיי-טק צריך לעבור לימודים קשים ואין מי שמעודד את הצעירים לבחור במסלולים האלה".

הוא ציין ש-"הצלחנו ליצור בישראל מוקד של חדשנות שאין כמוהו בעולם, בזכות המהנדסים והמדענים, שהם בעלי יכולות ומיומנויות ייחודיות. כולם באים ללמוד מאיתנו וחבל שנאבד את זה".

"קשה להפריז בחשיבות הנושא. ההון האנושי הוא המרכיב החשוב ביותר לתעשיית ההיי-טק ולבניית אקו-סיסטם של חדשנות. אנחנו רחוקים מנקודת האופטימום", אמר חסון.

לדבריו, "קשה לחזות את העתיד בתחום, במיוחד כיום, כשהשינויים מהירים. כך או כך, דבר אחד בטוח: העתיד יהיה יותר טכנולוגי ומדעי, ועובדים עתידיים בהיי-טק צריכים לרכוש כישורים רבים עוד יותר, השכלה מדעית והנדסית רחבה".

"אי אפשר להכריח את בני הנוער ללכת וללמוד מקצועות מדעיים, אבל הממשלה לא יכולה להתעלם מהתפקיד שלה. היא צריכה לבצע הכוונה שלהם לשם, וראשית לכל לחשוף את התלמידים, כבר בשלבים מאוד מוקדמים, למה שיש לעולם הזה להציע", הוסיף.

חסון ציין ש-"משרד החינוך פועל בתקופה האחרונה באופן נמרץ להגדיל את מספר הלומדים חמש יחידות במתמטיקה, אבל זה לא מספיק כדי לספק את הביקוש לעובדים בתעשייה. אנחנו חייבים להרחיב את סוגי האוכלוסייה שמשתתפת בהיי-טק ולשלב יותר נשים, חרדים, ערבים ובני 45 ומעלה. זה גם יביא לאינטגרציה חברתית ולהקטנת הפערים".

הוא אמר כי "הרשות הלאומית לחדשנות משתפת פעולה עם ות"ת (גוף התכנון והתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה – א"ב), שדאג לתקצוב מוגבר ללימודי המדעים במסגרות שונות, מה שמוסיף מאות סטודנטים לחוגי ההנדסה ומדעי המחשב. אנחנו גם יוצאים ביוזמות ספציפיות לשילוב אוכלוסיות מודרות. יש תוכנית של משרד הכלכלה לשלב בתוך שלוש שנים כ-1,000 אנשים מהמגזר הערבי לתוך תעשיית ההיי-טק. ההשתלבות של בני המגזר בשוק העבודה לא קלה והפעלנו תוכניות ייעודיות לשם כך".

"בנוסף", אמר, "הקמנו פורום מעסיקים שכולל נציגים מהאקדמיה ומקהילת ההשקעות, ואנחנו רוצים לקבל רעיונות ממנו. יש גם עמותות שפועלות בדרכים שונות כדי להגדיל את השילוב של נשים בהיי-טק ומפעילותן נגזור תוכניות רלוונטיות".

חסון התייחס גם לתוכנית להביא מהנדסים מחו"ל, אותה העלה ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אנחנו מנסים לעשות הקלות רגולטוריות שיאפשרו שילוב של מומחים מחו"ל בתעשיית ההיי-טק במקצועות ספציפיים שבהם אנחנו מרגישים חוסר בעובדים", אמר. יצוין כי התוכנית זכתה לביקורת מצד משתתפים אחרים בכנס.

"בימים הקרובים נוציא סקר לחברות היי-טק, במובן הרחב של המילה, כדי להבין מהם הצריכים, מהן המיומנויות הנדרשות והיכן הפערים", הוסיף חסון. "תוצאות הסקר אמורות להשפיע על הצעדים שננקוט והתקציבים שנקצה לצורך כך".

תא"ל דני ברן, מפקד לוטם. צילום: קובי קנטור

תא"ל דני ברן, מפקד לוטם. צילום: קובי קנטור

לסיכום הוא אמר: "נושא ההון האנושי הוא החשוב ביותר להיי-טק ואסטרטגי למדינה. האקו-סיסטם ההנדסי והטכנולוגי שיצמח סביב תעשיות הגז, למשל, ייתן תועלת רבה יותר מאשר הגז עצמו. התחרות בין מדינות הולכת ומתגברת, ובכל העולם מבינים את הנושא ומבצעים פעילויות לבניית אקו-סיסטם כמו שלנו. אם לא נכשיר יותר אנשים ויותר טובים, המובילות שלנו לא מובטחת".

"אם צה"ל לא ישתנה טכנולוגית – נהיה בבעיה"

בהמשך דיבר תא"ל דני ברן, מפקד יחידת לוטם שבאגף התקשוב. הוא אמר כי "אנחנו נמצאים בעידן שבו אם צה"ל לא ידע לעשות את השינוי הטכנולוגי המתאים, נמצא את עצמנו בבעיה ביטחונית, כלכלית וחברתית. אם לא נדע להבטיח את המובילות שלנו, נמצא את עצמנו בבעיה ממדרגה ראשונה".

לדבריו, "תחום המוצרים מיצה את עצמו לפני חמש שנים. מספיק להסתכל על החברות הגדולות בעולם ולראות שהן לא מייצרות שום דבר. גוגל (Google), פייסבוק (Facebook) ודומותיהן סוחרות במידע ובידע שהם מנועי הצמיחה המרכזיים של ארגונים, קהילות, מדינות ושל הצבאות, כדי לנצח את המערכה הבאה".

תא"ל ברן דיבר על עידן ה-Web 4.0 ואמר כי הוא "מאפשר גם לאויבים של ישראל לצמצם את הפער הטכנולוגי. האינטרנט הופך את הסביבה האסטרטגית של ישראל למאוד קטנה, כי אפשר להגיע מכל מקום ולאתגר מערכות הגנה, לדוגמה מערכות פיננסיות".

"חייבים לעשות שינוי שיביא לכך שתלמידים ילמדו לא רק מדעים אלא גם יזמות וחדשנות. המו"פ הביטחוני מפגר אחרי המו"פ האזרחי ולכן השינוי הזה מתחייב. כדי להמשיך את היתרון הישראלי צריך להרחיב את ההון האנושי שקיים בעולם ההיי-טק הישראלי", הוסיף. "כדי לעשות זאת, צריך להגיע למקומות שבהם לא חיפשנו עד היום – לפריפריה החברתית והגיאוגרפית".

"צה"ל מקיים מזה מספר שונים תוכניות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בקרב נשים, חרדים ונשים חרדיות", ציין תא"ל ברן.

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. דני ברן אלוף היחצנות. הקצין המתראיין ביותר במערך הטכנולוגי.

    מה דעתכם?

  2. שייקה

    אני הנדסאי אלקטרוניקה עם ותק ונסיון רב בתחום הרפואי.
    מגיל 45 אני וחברי מחפשים עבודה בהייטק ולא מוצאים
    ולא במקרה.פשוט לא מקבלים עובדים מעל 40.וחבל מאד.ורק יודעים לקטר שחסרים עובדים.

  3. נחמיאס

    "חסרים מהנדסים" אינה ההגדרה הנכונה.
    המשפט הנכון הוא: חסרים מהנדסים ובעלי ניסיון רב המוכנים לעבוד גלובאלית בשכר מינימום.
    רק ממפוטרי חברות ההיי טק והתקשורת אפשר להקים מדינה.

אירועים קרובים