הכירו את הגדוד המספק תקשורת לנתניהו ולאיזנקוט

"משימתי היא לספק מערכות קשר ותקשוב למטה הכללי ולגופי הביטחון, בכל מקום ובכל זמן", כך אומר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים סא"ל יניב נימני, מפקד גדוד צמרת.

כאשר צה"ל יוצא לפעילות מבצעית, על המפקדים בשטח להיות מצוידים באמצעי תקשורת שיחברו אותם לדרגי הפיקוד ולכוחות החילוץ וההצלה. מנגד, הפיקוד הבכיר נדרש ורוצה לדעת מה קורה בשטח, ולהנחות את פעילות היחידות. כך גם הדבר בעת מבצעים של יחידות מיוחדות, שנעשים מחוץ לגבולות המדינה. האחראים על הקשר הזה הם חיילי גדוד צמרת – גדוד הקשר המטכ"לי של אגף התקשוב.

גדוד צמרת כפוף למרכז חושן, מרכז התקשורת של צה"ל, שבלוטם באגף התקשוב. לגדוד המטכ"לי יש היסטוריה ארוכה: הוא הוקם ב-1948, עם הקמת צה"ל, על בסיס יחידות הקשר של ההגנה והפלמ"ח. פעולות הגדוד רבות לאורך השנים, אולם מקום של כבוד שמור לו במהלך שנות ה-70 – במלחמת יום כיפור, אז כל התקשורת המטכ"לית התנקזה דרכו, ובמבצע אנטבה, אז הוא קיבל משימה להרים חפ"ק מוטס.

ייעודי גדוד צמרת, מספר סא"ל נימני, הם "הקמה, הפעלה, תמיכה והטמעה של מערכות תקשורת מידע ובקרה, וידיאו ומחשבים, על מנת לאפשר שליטה ופיקוד למטה הכללי וסיוע לזרועות ברגיעה, במבצעים ובחירום". לדבריו, "הגדוד מהווה את הגורם התקשובי המרכזי שמקשר בין המטה הכללי לזרועות צה"ל ולגופי הביטחון". בנוסף, הוא מציין, הגדוד מפעיל מערכות תקשוב מגוונות, בדגש על המערכות המבצעיות, הוא אחראי על מתקני התקשורת במחנה הקריה ועל הפצת הווידיאו בצה"ל. בחלוף השנים, מצבת כוח האדם של הגדוד גדלה, בשל ריבוי משימותיו, וכיום הוא מונה מאות חיילים וקצינים.

"חשיבותו המבצעית של הגדוד גבוהה", מציין סא"ל נימני. "אנחנו נותנים מענה תקשורתי לכל אירוע שזקוקים לו, בארץ ובעולם. כל הפעלה ופעילות שיש בארץ משפיעה עלינו. אני 'קצין הקשר' של המטכ"ל והרמטכ"ל".

דוגמה למורכבות הפעילות בהיבט זה, מסביר מפקד הגדוד, "הייתה בעת מבצע צוק איתן, כאשר בכמה מההיתקלויות בין כוחותינו לבין האויב העברנו למפקדים במטכ"ל וגם לדרג המדיני יכולת להאזין ולדעת מה קורה בשטח בזמן אמת".

מרכזיה של וידיאו

אחת מפעילויות הליבה של הגדוד היא היותו "מרכזיה של וידיאו". לדברי סא"ל נימני, "הגדוד אחראי להפיץ תוצרי וידיאו שונים ל-'לקוחות' בביטחון שוטף או בחירום. כל הסרטים עוברים דרכנו. זאת, במסגרת תפיסת קיצור הזמן – Sensor2Shooter". האתגר, לדבריו, הוא רוחב הפס, ואנשי הגדוד מתמודדים עימו באמצעות דחיסה.

פעילות נוספת של הגדוד היא עריכת שיחות ועידה מבצעיות בווידיאו, על בסיס מערכות פוליקום (Polycom). סא"ל נימני מסביר כי "כשאחד האלופים, לדוגמה, נדרש לשיחת ועידה שכזו, החיילים של הגדוד מנתבים אותה באופן ישיר, והכול כמובן תחת הצפנה". לדבריו, הגדוד עורך עשרות שיחות ועידה שכאלה מדי יום, ובעת חירום הנתון גדל למאות רבות.

הוא מציין כי במסגרת הגדוד מתקיימת עוד פעילות: "יש לנו פלוגת קשר מוטסת, שהחיילים משרתים בה בתפקיד מפעיל קשר מוטס וייעודם הוא לסייע ליחידות העילית של צה"ל בפעילות שמתבצעת באזורים מרוחקים. בדרך זו אנחנו מסייעים להרחיב את מוטת השליטה של המפקדים על בסיס הקשר. חיילי הגדוד הנמצאים באוויר מתווכים בין הכוחות המבצעיים, שבשטח המרוחק, ובין המפקדה. בנוסף, בשל המיומנות המקצועית שלהם, הם אמונים על טיפול בתקלות. אנחנו מספקים תווך מכל נקודה לכל נקודה".

סא"ל נימני מוסיף שחיילים אלה עוברים הכשרה ארוכה יותר משאר חיילי הגדוד. "מטרתם היא לעשות באוויר את מה שחבריהם עושים על הקרקע", הוא אומר. "מדובר ברמת קושי גבוהה יותר, עם עבודה בתנאי מזג אוויר קשים, פעילות תחת אש ויכולת לקבל החלטות לבד". לדבריו, שיאה של הפעילות של הגדוד בהיבט האווירי היה במלחמת לבנון השנייה, "אז פעלנו באופן אינטנסיבי ונתנו שירותי תקשורת ליחידות הלוחמות בלא הפסקה".

"הגדוד", אומר סא"ל נימני, "מסייע לקצר את זמני התגובה לאירועים באזורי לחימה ועימות. כך, לפני שלוש שנים שילבנו בין מערכות שליטה ובקרה שונות – צי"ד, (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי) וטירת האגם (מערכת השו"ב לדרג המטכ"לי) – למערכת הווידיאו כדור בדולח. באופן זה, בשעת אירוע, הכוח שמוקפץ לנקודת ההתרחשות בשטח מקבל תמונת מצב בזמן אמת. החיבור הזה חוסך העברת מידע מהחמ"ל לכוחות על גבי רשת רדיו, כי הכול מבוצע באמצעות המערכות".

הוא אומר כי "השיח בין הכוחות משתנה ונסב על מה קורה מרגע ההגעה לשטח – ולא על מה שקרה עד אז, כי לכוחות יש גישה מראש לתמונת האירוע אליו הם מגיעים. המפקדים בשטח מסוגלים לקבל החלטות מבוססות חוזי ומידע בזמן אמת, עם שיפור משמעותי בזיהוי ובתקיפה אפקטיבית של מטרות".

לסיכום אומר מפקד גדוד צמרת כי "נשפר את היכולת לייצר תמונת מצב משותפת, של מודיעין ואג"ם, ונספק יכולות טובות יותר לקבל ולהעביר מודיעין לשטח במהירות".