- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

"הממשלה חייבת להנחות את המשרדים לקבל מסמכים חתומים אלקטרונית"

"החלטת הממשלה לעבור למסמכים דיגיטליים בשירות הציבורי היא צעד מבורך, אבל חייבת להיות מגובה בהנחיה לכל משרדי הממשלה שיאפשרו קבלת מסמכים עם חתימה דיגיטלית", כך אמר זאב שטח, מנכ"ל קומדע, בראיון לאנשים ומחשבים.

קומסיין, החברה הבת של קומדע, מעניקה תעודות לחתימה דיגיטלית לאלפי ארגונים וגורמים במשק הישראלי. התעודות המונפקות על ידה קבילות בבתי המשפט ובכל גוף שהפעילות בו דורשת חתימה או הזדהות דיגיטלית.

לדברי שטח, אחת הסיבות שמשרדי הממשלה אינם מאפשרים התכתבות דיגיטלית עם האזרחים היא שהדבר לא מעוגן בחוק או בתקנות ולכן, על הממשלה לפרסם תקנות כאלה. "ללא הנחייה כזו אין ערך להחלטת הממשלה וחבל מאוד. זה דבר שניתן ליישום בקלות, יחסוך הרבה כסף לתקציב המדינה, ויקצר תהליכי תשלום ותהליכים בירוקרטיים אחרים", אמר שטח.

[1]

"לדוגמה", הוסיף, "ניתן לחייב או לפחות לאפשר לספקים שמגישים מכרזים למשרדי ממשלה ומוסדות ציבור לשלוח את המענה למכרז כמסמכים חתומים אלקטרונית. ספקים שולחים למוסדות, חברות ממשלתיות ומשרדי ממשלה מעטפות 'שמנות' עם דו"חות שעות וחשבונית. הפקיד המקבל צריך לפרק את הניירות, לסרוק אותם ולבצע פעולות נוספות שאין להן מקום בשנת 2015, במקום לקבל הכול מהספק כמסמך דיגיטלי חתום ישירות למייל מרכזי, ומשם לארכב ולשלוח למערכת טיפול בספקים. כיום ניתן לחתום עם טלפון סלולרי וכל עובד יכול לחתום למעסיק שלו על דו"ח השעות שלו אונליין בלי שום בעיה".

שטח ציין כי יש לעשות תהליך דומה גם בין הממשלה לאזרח. "הדבר יחסוך לאזרח זמן רב ויישם את תוכניות הממשלה בנושא ישראל דיגיטלית, שהן חשובות וחיוניות ביותר", אמר.

"בנק ישראל חייב להיכנס לתמונה"

"במקביל", אמר שטח, "בנק ישראל חייב להיכנס לתמונה ולחייב את הבנקים ליישם חתימות אלקטרוניות בהתנהלות שלהם מול הלקוחות".

הוא הסביר שכשנחקק החוק לחתימה דיגטלית, הבנקים הוחרגו ממנו, באישור בנק ישראל. "לא ייתכן שחלפו 15 שנים מאז שחוקק החוק והבנקים עדיין לא מאפשרים שימוש בחתימה אלקטרונית לצורך העברה כספית, למשל", הסביר. "המציאות של היום שונה מזו שהייתה בעת חקיקת החוק, הזמנים השתנו. למרבית המגזר העסקי יש חתימה אלקטרונית ואין שום בעיה לבצע זאת עם לקוחות הבנקים, ללא תוספת עלות".

ביקורת חריפה על המאגר הביומטרי

בהתייחסו לוויכוח המתנהל כיום סביב הביומטריה אמר שטח כי רוב הציבור לא יודע או לא זוכר שהמטרה העיקרית של התעודה החכמה היא לתת ערך מוסף לתעודות הזהות שלנו. "כמו כל תעודת זהות, התעודה החכמה נועדה קודם כל לשמש כאמצעי זיהוי במובן הפשוט ביותר, ממש כמו בתעודה הישנה", ציין שטח. "בזמנו, הכוונה הייתה להפוך את התעודה לחכמה באמת, שיהיה עליה צ'יפ שיאפשר לאזרח לבצע פעולות אלקטרוניות שונות מול הממשלה מבלי להגיע למשרדים פיזית. ממש כפי שכיום, מרבית האזרחים שזקוקים למרשמים רפואיים קבועים כבר לא צריכים להגיע פיזית לרופא, כי הוא יכול לחתום על המרשם אלקטרונית", אמר שטח.

לדבריו, "אילו היה ברשות האזרח כרטיס הכולל תעודת זהות אלקטרונית והממשלה הייתה מספקת אפשרויות שונות של חתימה והזדהות באמצעות המחשב, חיינו היו הרבה יותר נוחים".

הוא ציין כי אין קשר בין המאגר הביומטרי לתעודת הזהות החכמה, אולם "אלה שכבר הוציאו תעודה חכמה – כחצי מיליון איש, על פי דו"ח מבקר המדינה – לא קיבלו ממנה כל ערך מוסף. הם מחזיקים בידיהם תעודה שבמקרה הטוב מתאימה לזיהוי בלבד, ממש כמו תעודת הזהות הישנה. חבל שהממשלה לא איפשרה לנו להנפיק אמצעי זיהוי וחתימה על גבי תעודת הזהות החכמה. אם זה היה קורה, אנשים היו עושים שימוש אינטנסיבי יותר בתעודה החכמה ומתפעלים מהחידוש".

"יש בעניין הביומטרי שאלות לא ברורות", הוסיף. "מדוע משטרת ישראל, שיש לה את הכלים והמאגרים הביומטריים הכי משוכללים שקיימים כיום בשוק (מערכת AFIS), צריכה את הקשקוש הביומטרי הזה שעל גבי הכרטיס? לא יהיה שום ערך מוסף מהביומטריה המאוד לא מדויקת שעל גבי הכרטיס החכם. מישהו הפריח משהו ונוצר ויכוח על משהו שאין בו ולא תהיה בו כל תועלת לשום משרד ממשלתי, או למדינה בכלל".

שטח מוטרד פחות מסיכויי ומסיכוני הפריצה. "אני משוכנע שכל המאגר הזה יהיה 'פיל לבן' ועוד נסתכל לאחור ונצחק, כי לא יהיה בו כל שימוש", ציין. "לא ברור לי מי דוחף את הביומטריה בממשלה. איזה משרד שטוען שהוא ישתמש בכך? זה מריח לי מאוד לא טוב. השר הממונה, ואפילו ראש הממשלה, צריכים לכנס ישיבה ולבקש לדעת מה התועלת שצמחה עד היום ותצמח למדינה מהעובדה שלאזרחים רבים יש כבר כרטיס עם טביעת האצבע וביומטריית הפנים שלו".

הפתרון שהוא מציע "מאוד פשוט, זמין ומיידי: לשלב בתעודה את החתימה האלקטרונית ובעזרתה להתחיל ליישם בתעודה את הדברים שהמחוקק התכוון שיהיו בעדיפות הראשונה. אפשר לספק בזמן קצר לכל אזרחי ישראל, ובפרט לאותם חצי מיליון שכבר עשו את התעודות החכמת, חתימה דיגיטלית מאושרת, ובכך לשחרר את הפלונטר שנוצר. ניתן לעשות את זה מבלי לטרטר את אותם אזרחים שוב למשרד הפנים", אמר שטח.

"בשוק האזרחי, החתימה הדיגיטלית עובדת מצוין כבר שנים", אמר שטח. "קומסיין יישמה ל-200 אלף איש מהמגזר העסקי חתימות דיגיטליות בהצלחה רבה. פיתחנו פתרונות חתימה דיגיטלית לטאבלטים, שהם הממשקים הפופולריים כיום. הממשלה יכולה, בהחלטה פשוטה, להניע את הפרויקט של התעודות החכמות ולהתקדם. הביומטריה רק מעכבת את השימוש בתעודה החכמה".