רונית לפידור-בלו, מיה מחשבים: "בעתיד לא יציינו את המגדר – רק את ההתאמה לתפקיד"

"מדובר בתהליכים הדורשים חינוך ואורכים זמן, אבל הנשים יגיעו לבסוף לכל מקום", אמרה מנכ"לית החברה

רונית לפידור-בלו, מנכ"לית מיה מחשבים

"יש כיום נשים בתפקידי ניהול יותר מבעבר. בעתיד, כאשר מישהו ימונה או מישהי תמונה לתפקיד, לא יציינו את המגדר אלא יתייחסו רק להתאמה לתפקיד", כך אמרה רונית לפידור-בלו, מנכ"לית מיה מחשבים, נציגת SAS בישראל. היא התראיינה לאנשים ומחשבים לרגל יום האישה הבינלאומי.

לדבריה, "יש לניהול הנשי כמה יתרונות: לנשים יש תקשורת בין אישית טובה יותר וזו מובילה לעבודת צוות מצוינת; יש להן יכולת להקשיב לדברים הנאמרים בין שורות, על מנת להעצים את העובדים ואת התהליכים שקורים מול לקוחות; נשים זריזות ויעילות יותר, כי הן רב משימתיות ולעתים מוגבלות בזמן. הן מספיקות יותר בפרק זמן נתון; האגו שלהן נמוך בהרבה לעומת גברים ולא הוא מה שמניע אותן; בנוסף, הן נאמנות הרבה יותר למקום העבודה – נשים פחות משנות מקומות עבודה מאשר גברים".

"מדובר בתהליך שמביא לנשים רבות יותר בתפקידי ניהול", אמרה לפידור-בלו. "הוא מתחיל עוד בילדות: כבר בבתי הספר מדברים על שוויון ולאחר מכן בתנועות הנוער. בצבא, יותר נשים יוצאות לקורס קצינים ולתפקידי קצונה מאשר בעבר. נשים מתחילות לרצות להגיע לתפקידי הובלה – בצבא ובאזרחות. מי שמרגישה בטוחה בהובלה בצה"ל תרצה להוביל אחר כך באזרחות. זה מחלחל. נקודת המפנה שתעיד שזה אכן קרה תקרה כאשר לא יגידו 'אישה נבחרה' או 'גבר נבחר'".

"הילדים לא רואים הבדל בין אבא לאימא"

שרון הר עוז, מנהלת תחום פריסייל ואנליטיקה במיה מחשבים, אמרה כי "המבנה הפטריארכלי של המשפחה משתנה. אילוצים כלכליים ואקלים חינוכי מביאים לערעור המצב שהיה קיים בעבר. כיום, לגיטימי יותר שלאישה תהיה קריירה, בעוד שבעבר אשת קריירה הרגישה רע עם זה. הרעיון לפיו אישה יכולה לקיים סגנון חיים שונה מהמסורתי ולא לשבת יותר בבית מחלחל. זה שינוי מבורך, כי גם אם הוא לא חוצה את כלל המגזרים, הוא קונה לו אחיזה. הילדים כיום לא רואים הבדל בין אבא לאימא".

שרון הר עוז, מנהלת תחום פריסייל ואנליטיקה במיה מחשבים

שרון הר עוז, מנהלת תחום פריסייל ואנליטיקה במיה מחשבים

לדברי הר עוז, "תעשיית ה-IT, כחלק מתעשיית ההיי-טק, מבוססת על הנחת עבודה של 'מצאת החמה עד צאת הנשמה', משמע – עבודה של שעות רבות, שעות עבודה בלתי סבירות. יש רבות שזה לא מתאים להן. למרות זאת, בסביבת העבודה שלי, בעולמות ה-BI, אני רואה לאורכם ולרוחבם של ארגונים נשים רבות בעמדות ניהול בדרגי הביניים. יש הרבה סמנכ"ליות". היא ציינה כי "אלה ניצנים של תהליך, שמתחילים לפרוח".

על פי לפידור-בלו, "מחוץ להיי-טק, בכלל התעשייה, יש נשים רבות יותר מבעבר. שלוש נשים עומדות בראש חמשת הבנקים הגדולים: רקפת רוסק עמינח בראש בנק לאומי, לילך אשר-טופילסקי היא מנכ"לית בנק דיסקונט וסמדר ברבר-צדיק מנהלת את הבנק הבינלאומי. בבנק מזרחי-טפחות יש שדרת ניהול של נשים, ביניהן תא"ל (מיל') איילה חכים, לשעבר מפקדת יחידת לוט"ם באגף התקשוב וכיום מנהלת חטיבת הטכנולוגיה בבנק. מקומות נוספים בהם עומדות נשים בראש הפירמידה הם בנק ישראל, משרד האוצר, כולל אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון, תנובה, אוניברסיטת בן גוריון, המרכז הרפואי כרמל ובזק".

"מדובר בתהליכים הדורשים חינוך ואורכים זמן", סיכמה לפידור-בלו. "אין תקרת זכוכית ולהערכתי, הנשים יגיעו לבסוף לכל מקום".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים