פנייה דחופה ליועץ המשפטי: "הוסף איזונים ובלמים לרשות הסייבר הלאומית"

מומחי אבטחת מידע ומשפטנים פנו לעו"ד ויינשטיין בטענה שאין בהצעה להקמת הרשות, שתעלה ביום א' לדיון בממשלה, סייגים לגבי הכוח שלה ● הם דורשים לדחות את הדיון עד אחרי הבחירות

יידרש להפעיל את סמכותו? עו"ד יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה. צילום: Oyoyoy, ויקיפדיה

שורה של מומחי אבטחת מידע ומשפטנים שלחו אמש (ד') פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, בבקשה לתקן את הצעת ההחלטה הצפויה לעלות ביום א' הקרוב על שולחן הממשלה בנושא הקמתה של רשות סייבר לאומית. הם שלחו העתק מהפנייה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, המשמש גם כשר המשפטים.

הפונים הם בועז דולב, לשעבר ראש פרויקט תהיל"ה, דורון שקמוני, עו"ד יורם הכהן, לשעבר ראש רמו"ט (הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע), ועו"ד חיים רביה. הם מביעים דאגה מכך שבעוד שההחלטה מכירה בפוטנציאל הפגיעה בזכויות יסוד שיש בפעולת הרשות הלאומית לסייבר, אין ולא הוטמעו מראש איזונים ובלמים על פעולתה.

במכתב, אליו היו מכותבים גם מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, ראש מטה הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה, וראש רמו"ט, עו"ד אלון בכר, קובלים הפונים על כך שבעוד שהממשלה מבקשת לייעד לרשות החדשה תפקיד רב כוח של "גילוי, זיהוי, התרעה ושיתוף מידע" – שדורש הפעלת יכולות טכניות רחבות – אין בהצעה סייגים לגבי כוחה של הרשות.

"עוד יותר מזה, נעדרת ממנה הקמת מנגנון של פיקוח ובקרה אזרחי על פעולת הרשות – החל ממסירת דיווחים תקופתיים לגורמי ממשלה וציבור, ועד לייצוג מושאי מערך הפיקוח והניטור – המגזר הפרטי והעסקי – בתהליכי קבלת ההחלטות המרכזיים". לדברי הפונים, "מצאנו, לצערנו, שיש בהחלטה יותר הקפדה על היבטים ארגוניים וחלוקת סמכויות פנים ממשלתית מאשר הקפדה על זכויות יסוד והתנהלות מתוקנת של חברה אזרחית. ההתייחסות המאוד כללית ומעורפלת לתיקוני חקיקה נדרשים איננה יכולה לתקן פגם זה, שכן על הממשלה לגדר את הנושא ולהנחות את גופי הביצוע בדבר יישום החלטתה".

הפנייה מציינת כי הקמת מערך סייבר לאומי היא דבר שנעשה בעיתו ומביעה תמיכה בהקמת רשות אזרחית שתטפל בהגנת המגזר העסקי בישראל מפני מתקפות סייבר ותקדם את משטר האסדרה בנושא זה. עם זאת, הכותבים מפנים את תשומת הלב לכך שדברי ההסבר להקמת הרשות מתייחסים למידע שיימצא בידיה, כולל, לפחות פוטנציאלית, מידע מסחרי רב ערך. התייחסות לכך הם מצאו במשפט: "היתוך מידע ומודיעין מהסכמים מסחריים, מגופי הביטחון ומהארגונים עצמם". הם רומזים שהרשות החדשה עלולה לפעול גם בלי הסכמתם של גופים מסחריים, אלא בידיעתם בלבד. כך, נכתב כי "הרשות תעבוד 'כתף אל כתף' עם הארגונים והמגזרים במשק לטובת הגנתם, בהסכמתם ולכל הפחות בידיעתם". לצד אלה לא כלולים סייגים בדבר סמכותה של הרשות וקביעות לגבי רמת אבטחת המידע וההגנות על הפרטיות או האינטרסים המוגנים האחרים במידע שיהיה בידיה.

דולב, שקמוני, הכהן ורביה מבקשים מהיועץ המשפטי להורות על תיקון ההחלטה ולשקול את הבאת הנושא להחלטת הממשלה הבאה, לאחר שתתוקן, מפני ש-"מותר להניח שדעתם של חברי הממשלה אינה נתונה להחלטה כה מורכבת, המערבת פגיעה פוטנציאלית בזכויות יסוד של אזרחי המדינה" בעת מערכת בחירות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים