"הדפדפן הוא התשתית האולטימטיבית לתוכנות; זה רק עניין של זמן עד שכל היישומים יגוירו אליו"

"הדפדפן הוא תשתית התוכנה האולטימטיבית. זה רק עניין של זמן עד שכל היישומים יגוירו אליו והעולם יהפוך להיות מבוסס שירותי רשת", אמר כריס די-בונה, מנהל תחום הקוד הפתוח בגוגל העולמית. די-בונה היה הדובר המרכזי בכנס המפתחים השנתי של גוגל, שנערך אתמול (א') לראשונה בישראל. לכנס, שנערך במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, הגיעו כ-500 מפתחים.

די-בונה הציג בהרצאתו את המשולש "קליינט-ענן-קהילה". לדבריו, לדפדפן יש חלק חשוב באותו משולש. לדברי די-בונה, ענן המיחשוב מכיל בתוכו היבטים רבים – בעולם היישומים כבעולם התשתיות, ומתחיל לקרום עור וגידים. הוא ציין, כי ענן המיחשוב מתאפיין בריבוי יישומים, ריבוי נתונים ותשתיות מורכבות, לצד יישומי אינטרנט מודרניים כמו וויקיפדיה, רשתות חברתיות ושירותי הרשת של גוגל עצמה. הוא הסביר, כי השינויים המרובים שחלו, וממשיכים לחול, בעולם המיחשוב, אשר חלקם מתממשים בענן המיחשוב, העלו לראש סדר העדיפויות את ה-"דמוקרטיה של היישומים".

די-בונה הסביר, כי יש מעבר של שימוש ביישומים, שבמקור החלו לשימוש פרטי, ומשם חדרו באופן איטי אך קבוע למערכות ה-IT בארגונים. הוא הציג מקבץ מתוך אלפי יישומונים (גאדג'טים), אשר רצים על גבי גוגל, מנועי חיפוש, אתרים ורשתות חברתיות שונות – שאותם "כל אחד יכול לפתח ולשים ברשת". לדבריו, ליישומונים אלו יש משמעויות חברתיות וכלכליות נרחבות. הופעת יישומונים אלו, אמר די-בונה, היא השלב השלישי והעכשווי בעולם המיחשוב. השלב הראשון, אמר, היה בו כל אחד יכול היה להזין תכנים ברשת. לאחריו, הגיע השלב של הכנסת יישומים בסיסיים ברשת, וכיום, אמר, "אנו נמצאים בשלב השלישי, של הכנסת אלפי יישומים שונים, העונים על נישות וצרכים ספציפיים, המתאפיינים בתחכום ובמורכבות.

לדברי די-בונה, העקרונות שמנחים והנחו את גוגל מאז תחילת דרכה, היו בעיקר בנחישות לפשט את חוויית המשתמש באינטרנט וללכת על שימושיות. בתחילת דרכה עסקה גוגל בשני תחומים מרכזיים – חיפוש ופרסום. כעת, אמר די-בונה, נוסף נדבך שלישי והוא היישומים והיישומונים, כאשר כל אחד מהם נדרש להיות נגיש ופשוט להפעלה.

"מיקרוסופט היא לא אויבת"

די-בונה אמר, כי הוא אינו רואה במיקרוסופט אויבת, וכי "כולם מוזמנים לעבוד על אותה פלטפורמה, ובלבד שהיא תהיה פתוחה, מבוססת סטנדרטים, ותענה על הצורך של נגישות וידידותיות למשתמש. איני מאוים מאף חברה – מה שחשוב לי הוא שכל היישומים יהיו בנויים בתקן פתוח". די-בונה תיאר מעגל סגור, ובו יש יותר יישומים עשירים, אשר דורשים יותר תשתית, מצב המביא לניצול רב יותר של אותם יישומים, ומניב יותר רווח לגוגל.

לגבי יישומי Google Apps, אמר די-בונה, כי החברה אמנם נוטה למצב אותם ככלים עסקיים יציבים, בטוחים ואמינים, אך מצד שני, היא אינה מוכנה לוותר על הצגת חידושים בקצב מהיר. "מקובל לחשוב שקצב התקדמות הטכנולוגיה בארגונים גדולים הוא איטי ושיטתי, שמחזורי האימוץ ארוכים ושקיימת רתיעה מכלים ניסיוניים", הסביר, "אולם, אנו בגוגל רואים בכלים ניסיוניים תופעה חיובית – אפילו בזירה הארגונית".

הוא ציין, כי המטרה היא להציע במהירות תכונות חדשות למשתמשים, לקבל מהם משוב וללמוד על מאפייני השימוש, להבטיח מעורבות ולהפגין שיפור מתמיד של השירות, "בעתיד נפתח את הפלטפורמה למפתחים שיוכלו להציע עוד תוכנות ליותר ממיליון העסקים שמשתמשים כיום ב-Google Apps".

בהתייחסו לדפדפן החדש, כרום, בעל קוד המקור הפתוח, ציין די-בונה כי הוא מצויד במנוע ג'אווה סקריפט V8, המשפר את הביצועים של יישומי האינטרנט. "המנוע מסוגל לטפל בתהליכים מרובים במקביל, כל אחד במאגר זיכרון משלו", אמר, "כל תהליך מופעל בנפרד, על מנת למנוע בעיות אבטחה העלולות להתעורר כתוצאה מהפעלה של מספר יישומים, בכרטיסיות שונות, בעת ובעונה אחת". לדבריו, הקוד של כרום פתוח לכולם, "מפתחים יכולים להשתמש בטכנולוגיה הבסיסית של כרום כדי ליצור דפדפן משלהם. אנו מקווים שהחדשנות של כרום תעזור לדפדפנים אחרים, וכי קהילת האינטרנט תתרום ישירות לפרויקט שלנו כדי לשפר אותו עוד יותר".

הוא הוסיף, כי "ברור לנו שרשת האינטרנט התפתחה, ואם בעבר היא כללה בעיקר דפי טקסט פשוטים, הרי שכיום היא מורכבת מיישומים עשירים ואינטראקטיביים, המחייבים חשיבה מחודשת בכל הקשור לדפדפנים. אי אפשר להסתפק עוד בדפדפן רגיל – כיום נחוצה פלטפורמה להצגה של דפי אינטרנט והפעלה של יישומים – וזה בדיוק מה שפיתחנו".

די-בונה סיכם בציינו, כי "המטרה הינה לעשות את הענן לנגיש כמה שיותר, ואחד המרכיבים המרכזיים בתפיסה זו הוא הדפדפן, המהווה את 'כרטיס הכניסה' לכל התוכנות והיישומים עבור המשתמשים – מפתחים, משתמשים ביתיים ועובדי ארגונים".

מסלולים וסדנאות

את הכנס פתחו מנהל מרכז הפיתוח של גוגל בתל-אביב, פרופ' יוסי מטיאס, ומנהלת מרכז הפיתוח של גוגל בחיפה, ד"ר יואל מארק, אשר הציגו את תרומת שני המרכזים לפיתוחים עכשוויים ועתידיים של החברה. לאחר הרצאת המליאה המרכזית, פוצל הכנס למסלולים ולסדנאות, שהועברו כולם על ידי אנשי גוגל מהארץ ומהעולם.

צ'ואי טרוולה דיבר על אתרים משולבים (Mashups). לדבריו, "בעזרת המוצרים של גוגל אפשר ליצור אתרי אינטרנט מתקדמים ביותר". הוא הציג את הטכנולוגיה שנמצאת בבסיסם של ממשקי API רבים של גוגל – GData, וכן חלק מתסריטי הג'אווה סקריפט של ממשקי ה-API. הוא תיאר כיצד ניתן לשלב ממשקי API מרובים וניפק שיטות פעולה מומלצות לכך. בסדנה נוספת שהעביר טרוולה, שנושאה "מעבדת קוד: יישומי Gadgets ו-OpenSocial", הוא פירט את יסודות הפיתוח של יישומונים ושיטות מומלצות לפיתוח.

סדנת יישומי OpenSocial יועדה למפתחים שטרם התנסו ביישומים אלו, בהם הוסבר כי OpenSocial הוא מפרט פתוח שמגדיר ממשקי API עבור אתרי אינטרנט חברתיים רבים. לדברי אנשי גוגל, "מפתחים ששולטים במפרט הבודד, יכולים לכתוב יישומים חברתיים שפועלים באתרים אלה ורבים נוספים". המדובר, הסבירו, בשירות שיוצר סטנדרט ושפה אחידה אחת למתכנתים ולאתרים המעונינים לפתוח ולהעשיר את הפלטפורמה שלהם ביישומים של מפתחים צד ג'.

ג'ון מק'אליסטייר דיבר על הצורך "להתעמק במנוע Google App Engine". לדבריו, "המנוע מאפשר לפתח ולהפעיל יישומים בתשתיות האינטרנט בנות-ההרחבה שבהן מפעילה גוגל את היישומים שלה עצמה". כך, הסביר, יכולים מפתחי יישומים להסיר מעצמם את כל הטרדות הקשורות במספר המשתמשים, מספר המחשבים הנחוצים והתמודדות עם עומסי תעבורה. הוא הציג את המאפיינים הבסיסיים של המנוע והסביר את הקוד של יישום פשוט. ב-"מעבדת קוד: מנוע App Engine", הסביר מק'אליסטייר כיצד ליצור יישום וויקי פשוט בעזרת מנוע Google App Engine. "היישום שיפותח יכלול את מרבית ממשקי ה-API של App Engine", ציין.

יונתן בן יעקב דיבר על טכנולוגיית Gadgets של גוגל, והסביר כיצד לפתח בטכנולוגיה זו יישומי אינטרנט קטנים, שיכולים לפעול בכל מקום. הוא הציג את שיטות העבודה המומלצות והסביר למשתתפים את החידושים בגרסה 2.

בראד נויברג דיבר על יצירת מנוע חיפוש בצד הלקוח בעזרת טכנולוגיות Gears ו-Dojo. לדברי נויברג, "תוסף Gears, בעל קוד מקור פתוח, מעשיר את הדפדפנים הקיימים בתכונות חדשות ויכול לשמש ליצירה של מנוע חיפוש בצד הלקוח, אשר משתלב בדף האינטרנט". הוא הסביר כיצד לשלב תפקוד זה באתר האינטרנט וכיצד ליצור בעזרת טכנולוגיית Gears וערכת הכלים Dojo – מנוע חיפוש בצד הלקוח. עוד דיבר נויברג על המצב של טכנולוגיות Open Web. הוא הציג טכנולוגיות Open Web עדכניות, דוגמת תג Canvas, Web Fonts ,SVG ו-HTML 5, והדגיש את חשיבותן, תוך הצגת הדגמות וקטעי קוד והתמיכה של הדפדפנים הנפוצים בטכנולוגיות אלה.

נמרוד טלמון דיבר על הצגת נתונים בעזרת Google Visualization. לדבריו, "ממשק ה-API המכונה Google Visualization מאפשר לגשת למקורות מרובים של נתונים מובנים ולהציג אותם בצורות שונות. הפלטפורמה מאפשרת ליצור, לשתף ולעשות שימוש חוזר בתצוגות שפותחו על ידי הקהילה". הוא הסביר כיצד לפתח יישומים ויזואליים בעזרת Google Visualization וכיצד להשתמש בממשק ה-API, והציג את ההיבטים השונים של הממשק.

ביל הסי הציג את דפדפן כרום. לדבריו, הדפדפן תוכנן לפעול במהירות ובצורה בטוחה ויציבה. הוא הציג את החידושים ששולבו בדפדפן, דוגמת מנוע ה-V8, והסביר את היישום של חידושים הללו בגרסת הקוד הפתוח Chromium וכיצד לפתח יישומים שמנצלים עד תום את היתרונות של הדפדפן.

ז'אן-לוריין ווטון דיבר על ממשק ה-API של יוטיוב. הוא הציג בפני המאזינים את האפשרויות הגלומות בממשק ה-API, הסביר כיצד לבצע שאילתות בין מיליוני סרטונים, לאחזר מידע על סרטוני וידיאו, להשתמש בנגן, לשלוט בסרטונים בשפת ג'אווה סקריפט ועוד.

תומס סטיינר דיבר על ערכת Web Toolkit של גוגל, והציג את היתרונות שמציעה הפלטפורמה, בהיותה כזו שמאפשרת לפתח יישומי AJAX בשפת ג'אווה – עבור מפתחי יישומים ששוקדים על פרויקטים שונים.

נועם בן חיים דיבר על יישומוני Mapplets. לדבריו, אלו יישומים זעירים שפועלים ב-Google Maps ומאפשרים להוסיף למפות של גוגל תכונות חדשות או שכבות נתונים. הוא פירט את היתרונות של היישומונים ותיאר כיצד להתחיל בפיתוחם, לארח אותם ולהגיע למשתמשים.

טל פרנג'י דיבר על פלטפורמת MapReduce. הוא סקר באופן כולל את פלטפורמת העורף שמשמשת את גוגל למיפוי, להכנת אינדקסים ולשלל משימות נוספות.