ד"ר רועי גלברד, בר אילן: "העברת עובדי מיקור-החוץ ב-IT הממשלתי למדינה תחסוך עשרות מיליונים"

"75% מעובדי מיקור-החוץ ב-IT הממשלתי מועסקים כך יותר מחמש שנים, וכך הם לא ממלאים את ייעודם", אמר ד"ר גלברד, שחקר את הנושא ● על פי חישובים שהציג, אילו הם היו הופכים להיות עובדי מדינה, המדינה הייתה חוסכת על כל אחד מהם 4,000 שקלים בחודש, מה שהיה מניב לה חיסכון שנתי כללי של 54 מיליוני שקלים ● לדבריו, המצב דומה גם בחברות מסחריות

"אילו המדינה הייתה לוקחת את עובדי מיקור-החוץ ב-IT הממשלתי שעובדים באופן זה יותר מחמש שנים ומעבירה אותם להיות עובדי מדינה, היא הייתה יכולה לחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה", כך אמר ד"ר רועי גלברד, סגן ראש בית הספר למוסמכים במינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן.

ד"ר גלברד דיבר במפגש של פורום המנמ"רים של אנשים ומחשבים, C3, שהתקיים היום (ד') במלון ליאונרדו ברמת גן. נושא המפגש היה "הדור הבא של המנמ"רים: המשאב האנושי המתחדש" והנחה אותו אבי עסיס, מנכ"ל Widelink ויושב ראש ועדת התכנים של הפורום.

לדברי ד"ר גלברד, לפני שנתיים, בטרם פורסם מכרז בתי התוכנה החדש, שמטרתו הייתה להגביל את הרווח של הספקיות על 12.5% לעובד, הוא חקר ומצא שמספר עובדי ה-IT במיקור-חוץ בממשלה עומד על 1,500 עובדים.

ממצא נוסף שציין מצביע על כך ש-75% מכלל אנשי ה-IT הממשלתי במיקור-חוץ עובדים יותר מחמש שנים, "מה שמשליך על העובדה שהם לא עונים על ההגדרות למיקור-חוץ בהיבט התועלות המצופות".

השכר לעובד המתקבל אצל קבלן ה-IT, אמר ד"ר גלברד, עומד על 20 אלף שקלים בחודש. הקבלן גוזר ממנו קופון של 2,000 שקלים, ו-18 אלף הם עלות העובד, כך שהוא מקבל משכורת של 14,500 שקלים. "לכאורה, שכר העובד החיצוני נראה יקר יותר לעומת עובדי המדינה המקבילים לו, אולם בפועל אין הדבר כך: העובד הממשלתי עובד מדי יום חצי שעה פחות, והוא זכאי ליותר ימי חופשה וליותר הטבות", הוסיף.
על פי חישובים שהציג ד"ר גלברד, אילו עובדי ה-IT הממשלתי במיקור-חוץ שמועסקים יותר מחמש שנים היו הופכים להיות עובדי מדינה, המדינה הייתה חוסכת על כל אחד מהם 4,000 שקלים בחודש, מה שהיה מניב לה חיסכון שנתי כללי של 54 מיליוני שקלים.

ד"ר גלברד תיאר את התנאים שבהתקיימם כדאי לארגון כלשהו, לאו דווקא ממשלתי, לעבוד בתצורת מיקור-חוץ: התמקדות בתחום הליבה העסקית, ניצול יעיל של משאבים, שדרוג הרמה המקצועית, גמישות תפעולית והפחתת סיכונים תפעוליים. "תנאים אלה לא קיימים במרבית מקרי מיקור-החוץ בכל המגזרים", אמר. "בסופו של דבר, אנחנו בעולם הגולגולות".

"הממשלה לא לבד", סיכם ד"ר גלברד. "כך המצב גם בבנק לאומי, בהראל חברה לביטוח ובמקומות נוספים".

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. רון עוזרי

    ככה זה כשהחשב הכללי באוצר, יובל רכלבסקי, הופך להיות יו"ר חברת קבלן כשמסיים את תפקיד. האיש שהיה אחראי להעברה של כל ההעברה לעובדי קבלן הופך להיות יו"ר החברה שנהנית מכך!

  2. אמיר

    תחליט: 2,000 ש"ח או 4,000 ש"ח? גם 12.5% שהם, לפי שיטתך 2,000 ש"ח אינו נתון נכון. ככה זה באקדמיה, מדברים הרבה ומבינים מעט. זהו מרווח הגג. כעת ישנו מו"מ מול העובד ומיני מכרז כולל התמחרות בין 10 חברות על כל משרה כך שמורידים את המרווח על מנת לזכות. בפועל מדובר באחוזים בודדים. וכעת ידידי היקר, האם עלה בדעתך שאם לא מקבלים עובדים מן המוכן מחברות התוכנה צריכים להעסיק מערך גיוס מאד יקר ו/או לשלם דמי השמה לחברות השמה? וכיצד תתמודד עם שאלת הרכב הצמוד? אתה רואה את הממשלה נותנת רכב צמוד לעובדים? ואילו עובדים יסכימו לעבוד ללא רכב צמוד בתפקידים מסויימים? בקיצור, שמור על המשרה שלך באקדמיה ואל תנהל חברה עסקית..

אירועים קרובים