הוכרז על הקמת לשכת המבקרים הפנימיים החדשה בישראל

ההכרזה בוצעה בכנס של לשכת רואי החשבון בישראל, בהפקת אנשים ומחשבים, על רקע התנתקותה לפני שלושה חודשים של IIA, הלשכה הבינלאומית של המבקרים הפנימיים, מהסניף הישראלי ● חברים בה מבקרים פנימיים ותיקים, מכלל מגזרי המשק - ציבורי, ממשלתי, מוניציפאלי ותעשייתי

בכנס שנערך במלון קראון פלאזה בתל אביב הוכרז היום (א') על הקמת לשכת המבקרים הפנימיים החדשה בישראל. הקמת הלשכה באה על רקע התנתקותה לפני שלושה חודשים של IIA, הלשכה הבינלאומית של המבקרים הפנימיים, מהסניף הישראלי. חברים בה מבקרים פנימיים ותיקים, מכלל מגזרי המשק – ציבורי, ממשלתי, מוניציפאלי ותעשייתי. היוזמה להקמתה באה על רקע פניה של חברים רבים ממגזרים שונים לחגי טננבאום-ארז, מבקר מערכת הביטחון במשרד הביטחון, לעמוד בראש הגוף המייסד החדש – עד לקיום בחירות בלשכה.

ההכרזה בוצעה בפני עשרות המבקרים הפנימיים שנפגשו היום בכנס שאותו ארגנה לשכת רואי החשבון בישראל והפיקה קבוצת אנשים ומחשבים.

"מעולם לא קרה לארגון הבינלאומי שהלשכה המקצועית נפרדה מסניף מקומי, זהו מקרה ראשון", אמר פיל טרלינג, סגן נשיא לשכת המבקרים העולמית ונשיא קונפדרציית המבקרים האירופית.

טננבאום-ארז אמר, כי "אמירה זו הינה רעידת אדמה למקצוע בישראל". הוא קרא להקמת "לשכה חדשה, מקצועית וטהורה".

"בארצות הברית יש 63 גופים פדרליים שהמבקר הפנימי שלהם מתמנה ישירות על ידי הנשיא", הוסיף טננבאום-ארז. "דו"חות המבקרים מגיעים לבית הנבחרים ושם הם נדונים ברצינות ובמקצועיות. בנוסף, יותר מ-140 מדינות וארגוני ביקורת אימצו את התקנים המקצועיים של IIA". לעומת זאת, "בארץ חסרות הכשרות מקצועיות לתחום, מצב שמביא לכך שעלינו לשלוח מבקרים פנימיים להשתלמויות בחוץ לארץ", ציין.

"היו בישראל שני אירועים דרמטיים במהלך ההיסטוריה של המבקרים הפנימיים", אמר טננבאום-ארז. "ב-1960 נוסדה לשכת המבקרים הפנימיים וב-1987 החל דיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת על חוק הביקורת הפנימית. הדיון היה על רקע דו"ח של מבקר המדינה שחשף את עגמימותה של הביקורת במגזר הציבורי, ובכלל זה קיצוצי תקציב, חוסר השכלה, העדר תקנים ומצוקת משאבים בתחום הביקורת הפנימית".

לדבריו, "העשור האחרון מציב בפנינו אתגרים מקצועיים רבים: פיגועי 11 בספטמבר, פרשיות וורלדקום ואנרון, המשברים הכלכליים, איומי הטרור והפשיעה הקיברנטית. אלה ואחרים מביאים לכך שאנחנו ניצבים בפני דרישות מקצועיות רבות".

"הגיעה העת", אמר טננבאום-ארז, "להקמת ארגון מקצועי פר-סה, שישמש כמקור לגאווה מקצועית. ארגון שיספק לכלל חבריו, ללא כל אבחנה, כלים, מיומנויות, ידע ומידע על ההתפתחויות השונות בעולם הרחב בתחום. על חברי הארגון, המבקרים הפנימיים, להיות כלי ניהולי ומשמעותי, מרכזי ורלוונטי, תורם ערך להנהלות הארגונים ולארגונים ולהיות מוערך על ידם. אל לנו להיות בבחינת 'עם לבדד ישכון' בתחום. עלינו לערוך שיח מקצועי עם עמיתינו בחוץ לארץ".

דורון קופמן, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל. צילום: פלי הנמרהוא סיכם באמרו, כי "אסור לנו להתייחס לעצמנו כקבוצה מקצועית שולית המבכה על חוסר מעמדה והעדר משאביה. עלינו להיות מקצוענים ומשמעותיים בחיי ההנהלה והארגון, ואז – כל השאר יסתדר ויגיע מאליו, בדומה לעמיתינו בעולם הרחב".

"ביקורת הפנים – עולם מאוד חשוב"

דורון קופמן, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, אמר, כי "עולם ביקורת הפנים מאוד חשוב ויש לו השלכות חשובות על סביבתו. רואי חשבון, מטבע בריאתם, הם אנשי ביקורת. הביקורת הפנימית היא מקצוע חשוב, ולכן – חשוב להקדיש לה מקום ומשאבים".

"לא קל להיות מבקר פנימי", הוסיף. "לעיתים הוא מתעמת עם הגוף שאותו הוא מבקר, וזה לא נעים למנהלי הארגון. המצב הזה דורש כוח ויושרה מצידו של מבקר הפנים ויש לתת לו את ההגנות והמשאבים על מנת שהוא יעשה את עבודתו נאמנה".

"אנחנו נמצאים בתקופה סוערת בעולם הביקורת הפנימית בישראל", אמר קופמן. "יש מים סוערים אף שהים נראה שליו. זו בהחלט תקופה לא לגמרי ברורה, של אי ודאות, של קושי. אני משוכנע שבסופו של דבר, החלק המקצועי יגבר ותחום הביקורת הפנימית יתקדם".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מקור יודע דבר

    כדי לרדת לשורש ההחלטה צריך ללכת מספר שנים אחורה, לאותה עת, בה הציגה לשכת המבקרים הפנימיים הנוכחית את עמדתה לגבי עניין זהות המבקר בארגון. חוק הביקורת הפנימית מ-1992 קבע שמבקר פנים צריך להיות יחיד ולא חברה/שותפות. אם רצון המחוקק היה לאפשר למשרדי רו"ח לתת שירותי ביקורת פנים על חשבון מבקר שכיר בחברה, הוא היה מציין זאת ע"י הוספת חברה/שותפות או ע"י אי הכללת המושג "יחיד". לאורך שנים לא קויים החוק כלשונו. באחד הכנסים שערכה לשכת המבקרים הפנימיים היא הציגה סקר שערכה שהראה כי החברות הציבוריות אינן משקיעות בביקורת פנים ושהמשאבים המושקעים מגוחכים בהיקפם. שוב טענו כי הדבר נובע מכך שאין מבקר שכיר בארגון והנהלת הארגון מנצלת את המצב ונותנת עבודה בהיקף שעות מצומצם באאוטסורסינג למשרדי רו"ח. במקביל פעלה לשכת המבקרים הפנימיים למתן רישוי לעיסוק ולהפיכתה לגילדה מקצועית, דבר שהיה מקנה לה כח וסמכויות ומקטין את יכולת ההשפעה של משרדי רו"ח הנותנים שירותי ביקורת פנים. זה היה הקש ששבר את גב הגמל והמשרדים החליטו להתנתק מהלשכה ולפתוח חזית כנגדה

אירועים קרובים