"השוק בשל יותר לשלב חרדים – אבל הדרך עדיין ארוכה"

"השוק בשל כיום לשלב חרדים יותר מאשר בעבר, אבל הדרך עדיין ארוכה. הממשלה חייבת לעודד מעסיקים ולעזור להם לשלב חרדים, ולא לעצור ולהדוף אותם", כך אמרה הילה טל, סמנכ"לית משאבי אנוש בחטיבת ההדרכה, הבדיקות וה-OffShore של מטריקס.

טל השתתפה ברב שיח שערכה מערכת אנשים ומחשבים בנושא שילוב חרדים בהיי-טק, שדן בדרכים שבהן ניתן להגביר קצב גיוס החרדים למקצועות השונים בענף. מטריקס יזמה לפני 12 שנים שילוב נשים חרדיות בהיי-טק במסגרת מיזם תלפיות. "ב-12 שנות פעילות שילבנו יותר מ-1,000 עובדות חסרות ניסיון שהוכשרו על ידינו ונכנסו לעבודה טכנולוגית מתקדמת. כיום הן מפתחות ובודקות מובילות, חלק אצלנו וחלק בגופים אחרים בשוק", אמרה טל.

לדבריה, "המיזם שלנו מאפשר לנשים אלה התחלה טובה, באמצעות ההיכרות והקשר הטוב שלנו עם השוק ועם הקהילה לאורך השנים. אנחנו מאפשרים לעובדות כניסה הדרגתית ומדודה, מלווים אותן בתהליכים, כמו גם במנטורינג ובהדרכה מקצועית מתקדמת, ומכירים להן את השוק, מעבר להדרכות".

"בזכות הפעילות שלנו, שהייתה אז חלוצית, עשרות חברות ומאות מנהלים עם הרבה מאוד סטיגמות נחשפו לעובדות הללו", הוסיפה טל. "אחרי עבודה צמודה איתנו והיכרות עם הציבור החרדי והעבודה האיכותית של העובדות החרדיות, מעסיקים רבים פותחים את שעריהם לעובדות ממגזר זה", סיפרה.

טל ציינה כי הנשים החרדיות שמתקבלות לעבודה במטריקס עובדות שם ארבע שנים בממוצע. בתקופה זו הן משתלבות לפעמים בארגונים אחרים, לפי בחירתן, וחלקן חוזרות למטריקס בתפקידים בכירים יותר. "בשנה האחרונה חזרו אלינו כ-20 עובדות אחרי שעבדו אצלנו והלכו למקומות אחרים. יש גם עובדות שמחליטות להישאר לעבוד אצלנו. רק לפני כמה ימים חגגנו עם 22 מהן 10 שנים בחברה", הוסיפה. "אנחנו התווינו להן את הדרך והן יכולות להתאים את עצמן למודל שנכון להן".

סיפור קליטה מוצלח בתעשייה

מרדכי אלתר סיפר סיפור קליטה מוצלח שלו כחרדי בתעשייה. אלתר, בן 27, בוגר ישיבה ובן למשפחה חרדית מירושלים, אמר כי "בזמן לימודיי בישיבה פניתי לאדמו"ר שלי וביקשתי רשות ללמוד את תחום המחשבים, כי זה עניין אותי. למדתי במכון לב והתקבלתי לעבודה במרכז הפיתוח של מיקרוסופט (Microsoft). הקליטה שלי שם הייתה טובה מאוד. מיקרוסופט, כחברה רב לאומית, מקפידה על מדיניות של גישור על פערים ושילוב אוכלוסיות מגוונות".

מרדכי אלתר ממרכז הפיתוח של מיקרוסופט. צילום: יניב פאר

הוא סיפר שחבריו החרדים מתעניינים בקריירה שלו בהיי-טק וחלקם אף הביע רצון ללכת בדרכו.
כמו דוברים אחרים ברב שיח, אלתר ציין כי "כדי להגדיל את מספר החרדים שעובדים בענף, הם צריכים ללמוד את המקצועות שיהיו מבוקשים בעוד כמה שנים ואז, כאשר יבואו לראיונות עבודה, יהיה להם יתרון על אחרים".

"לחשוב על דרכים יצירתיות כיצד להגיע לחרדים"

ישראל סלר נחשף לעולם המחשוב במקרה לפני 12 שנים, במסגרת עבודתו בהוצאה לאור. "לקחתי ספרים והתחלתי ללמוד תכנות. לא הלכתי לשום מוסד אקדמי, בכל פעם התקדמתי עם עצמי וב-2010 התקבלתי לעבוד בסאפיינס", סיפר.

ישראל סלר, הבעלים של הסטארט-אפ DBA בריבוע. צילום: יניב פאר

כיום הוא הבעלים של הסטארט-אפ DBA בריבוע, שנותן שירותים לארגונים שונים במשק. הוא מעסיק בחברה חרדים וחרדיות, והמנכ"לית היא רעייתו, יוכבד. לדבריו, "קיבלנו השקעה מהמדען הראשי ואנחנו מקווים להמשיך ולהתפתח".

המסר שלו למנמ"רים הוא שעליהם למצוא דרכים להוריד חסמים שקיימים באופן טבעי בתהליכי הקליטה. "באחת הפעמים שהגשתי למועמדות למשרה, הייתי צריך למלא טופס דרך האינטרנט. כבר בהתחלה היה סעיף שלא יכול הייתי להשיב עליו, כי לא הייתה אפשרות לציין שלמדתי בישיבה, ומאחר שזה היה טופס מקוון, לא יכול הייתי להמשיך את התהליך", סיפר. "אני מציע למנמ"רים לחשוב על דרכים יצירתיות כיצד ניתן לטפל באוכלוסיות כמו החרדים".

הרבנים כחסם

דובר נוסף בפאנל היה יועץ המחשוב הבכיר אבי שלום. לדבריו, אחד החסמים הבולטים לשילוב חרדים בהיי-טק הוא הרבנים. "סגנון החיים החילוני הוא גורם מאיים ממדרגה ראשונה על המרקם העדין של החברה החרדית. גדולי הדור, כפי שהם מכונים, חרדים לכך שקהילות שלמות חשופות לסגנון חיים חילוני-מתירני, שעלול לשאוב את בני הישיבות לבאר שחת, שתטביע אותם בים הטומאה מבלי יכולת לחזור לעולם התורה", אמר.

אבי שלום, יועץ מחשוב בכיר. צילום: משה אלון

לדבריו, ההתנגדות היא גורפת, לא נתונה למשא ומתן ו-"אם כבר הרבנים מתירים לצאת לשוק העבודה, זה במגבלות מסוימות, רק לצורך קיום, וכאשר מצבו של האדם ששומע להם משתפר – הוא חייב לחזור ללמוד".

לדעת שלום, "פוטנציאל היכולת הקוגניטיבית של תלמידי ישיבה מאוד גבוה ובקלות יחסית ניתן להכשיר אותם למקצועות טכנולוגיה, מה שיפתור את בעיית חוסר כוח האדם בארגונים שונים, אבל חייבים להתאים את סביבת העבודה לצרכים המיוחדים שלהם".