ישי פרנקל, אינטל: "50 שנים אחרי – השפעת חוק מור על הכלכלה חסרת תקדים"

"הוא מגמד את המהפכה התעשייתית ומשפיע על מגזרים רבים", אמר פרנקל, מנהל חטיבת התוכנה בארגון למחשוב תפיסתי באינטל, על החוק ששינה לחלוטין את ההיסטוריה של המחשוב והטכנולוגיה

ישי פרנקל, סגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית. צילום: יח"צ

"ההשפעה של חוק מור על הכלכלה העולמית היא חסרת תקדים, מגמדת את המהפכה התעשייתית ורק ממשיכה ומתגברת", כך אמר ישי פרנקל, מנהל חטיבת התוכנה בארגון למחשוב תפיסתי באינטל (Intel).

פרנקל התראיין לאנשים ומחשבים עם מלאות 50 שנים בדיוק היום (א') לאחד החוקים שהשפיעו במידה הרבה ביותר על העולם הטכנולוגי.

"חוק מור נוסח ב-19 באפריל 1965 על ידי גורדון מור, אז מנהל המחקר והפיתוח בחברת Fairchild Semiconductor. היה זה שנים אחדות לפני שהוא ושני עמיתים פרשו והקימו את אינטל. מור התראיין למגזין אלקטרוני והתבקש לחזות את העתיד. התחזית שלו הייתה שאחת לשנתיים ניתן יהיה להכפיל את מספר הטרנזיסטורים בשטח נתון. אגב, רק 10 שנים לאחר מכן החל החוק להיקרא חוק מור", אמר.

"המשמעות היא שאחת לשנתיים מוכפל גם כוח המחשוב, כי הטרנזיסטורים הם אבני הבניין הלוגיות של המחשב", הוסיף פרנקל וציין כי "יש גרסאות שטוענות שזה מתבצע אחת לשנה וחצי ואחרות מדברות על 14 חודשים".

"במבט ראשון, גידול של פי שניים לא נראה מרשים, אבל מדובר בגידול אקספוננציאלי", אמר פרנקל. "במחזור הראשון מדובר בהכפלה פי שניים, בשני פי ארבעה ובשלישי – פי שמונה. בתוך 10 מחזורים מגיעים להכפלת עוצמת המחשוב פי 1,000. אם תעשיית המטוסים, למשל, הייתה מתקדמת ב-50 השנים האחרונות בקצב של חוק מור, ניתן היה לטוס כיום מישראל לניו-זילנד בפחות מ-10 דקות. אם תעשיית הבניין הייתה מתקדמת בקצב דומה, אפשר היה לקנות בניין רב קומות במחיר של דירה".

גורדון מור, ממקימי אינטל וממציא החוק המפורסם שקרוי על שמו. צילום: הקרן למורשת הכימיה, ויקיפדיה

גורדון מור, ממקימי אינטל וממציא החוק המפורסם שקרוי על שמו. צילום: הקרן למורשת הכימיה, ויקיפדיה צילום: הקרן למורשת הכימיה, מתוך ויקיפדיה

לדבריו, אפשר לבחון את ההשפעה של חוק מור מכמה היבטים. כך, לדוגמה, 25% מהתמ"ג ברחבי העולם מגיע מחברות טכנולוגיה המושפעות ישירות ממנו. "אם נוסיף לכך את ההשפעה שלו על התעשיות השכנות לטכנולוגיה, ניתן לומר שההשפעה שלו על הכלכלה העולמית היא חסרת תקדים, שמגמדת את המהפכה התעשייתית", אמר.

"עם זאת, חשוב לציין שחוק מור הוא לא חוק פיזיקלי, לא חוק טבע", אמר. "מדובר על משהו שנמצא על התפר שבין תצפית לתחזית. ישב באמצע שנות ה-60 אדם שהבין בתפר שבין פיזיקה, כימיה ואלקטרוניקה, ונתן תחזית מבוססת על הידע שהיה לו באותה העת. במהלך השנים, התחזית הפכה לנבואה שהגשימה את עצמה. מאמצע שנות ה-70, אנשים לקחו את חוק מור והפכו אותו להיות היעד שאליו הם חותרים. חוק מור הפך להיות כוכב הצפון של כל מתכנן אלקטרוני באשר הוא, וכאשר חברות מרגישות שהן לא מגיעות לשם, הן ישקיעו בכך יותר", אמר.

עד מתי יימשך הקצב של חוק מור?
"זו שאלה מצוינת. ב-30 השנים האחרונות חוזים באופן קבוע שבתוך 10 שנים ייגמר הסוס וזה עוד לא קרה. גם כיום, התחזיות של גופי המחקר של אינטל רואה לתחום עתיד של 10 השנים הקרובות. מעבר לכך איש לא מוכן להתנבא. בשלב כלשהו נגיע לקיר, משום שלא ניתן יהיה לבנות טרנזיסטור קטן מאטום. זה צפוי לקרות ב-10-15 השנים הבאות. מעבר לכך נראה טכנולוגיות אחרות שימשיכו את הקצב של חוק מור אבל יתקפו את הסוגיה מכיוונים אחרים. לדוגמה, מעבר משמעותי יותר לייצור שבבים תלת ממדיים, דרכי מחשוב חדשות, שאחת המעניינות שבהן היא מחשוב נוירומורפי – כזה שמנסה לחקות את המוח האנושי, ומחשבים קוונטיים".

איך חוק מור אפשר לשנות את תחום המחשוב התפיסתי?
"המטרה שלנו, בחטיבת המחשוב התפיסתי של אינטל, היא לשנות את ממשק האדם והמכונה ולהפוך אותו דומה יותר לממשק האנושי: אינטואיטיבי, קל יותר להבנה וטבעי יותר לנו, בני האנוש. אין שום ספק שהתחום מסתייע בחוק מור, משום שנדרשים לו משאבי מחשוב רבים. חוק מור מאפשר לנו לדחוס הרבה יותר מחשוב לשטחים הרבה יותר קטנים ולצופף אותם. הצפיפות מאפשרת להגיע ליכולות מחשוב ולמידה שבעבר לא יכולנו אפילו לחלום עליהן. דוגמה, למידה עמוקה (Deep Learning) – תת תחום של למידת מכונה, שמאפשר למידה דומה מאוד לזו האנושית. המחשב מסוגל ללמוד על דברים ואיך להגיב להם בצורה שבעבר לא ניתן היה לחזות. מדובר בסוג של בינה מלאכותית מאוד גבוהה.

דוגמה נוספת לשימוש בלמידה עמוקה הוא הנהיגה האוטונומית. נהיגה במכונית היא פעולה שמצריכה הרבה אינטליגנציה. אנחנו רוצים שהמחשב יידע לקרוא כביש, לנתח מצב מורכב ולחשוב מה יכול לקרות אם. הדברים הללו מצריכים אינטליגנציה וזו מצריכה כוח מחשוב רב".

לסיכום אמר פרנקל: "חוק מור הוא הדבר המשפיע ביותר על עולמנו ב-50 השנים האחרונות. הוא משפיע בעולמות הטכנולוגיה והמחשוב ומשם במעגלים, כמו אבן שנזרקת לנהר, על כמעט כל אחד מתחומי חיינו. זוהי רק התחלה של מהפכה. כשכוח המחשוב יגדל עוד יותר והמחשבים יתחילו להתקרב ליכולות של בינה אנושית, השמיים הם הגבול. בעוד 50 שנים, כשייתכנסו לדון ב-50 השנים הבאות של חוק מור, ואני העולם יהיה שונה בתכלית".

גורדון מור, אגב, כבר בן 86 ואת עיקר זמנו מעביר בעיסוק בפילנתרופיה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים